סליחות נוסח ליטא עברי אנגלי, ליום שלישי ה

י. פזמון חותם שם המחבר שמואל כהן יחי

מַלְאֲכֵי רַחֲמִים מְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹן

חַלּוּ נָא פְנֵי־אֵל

בְּמֵיטַב הִגָּיוֹן.

אוּלַי יָחוֹס

עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן

אוּלַי יְרַחֵם:

אוּלַי יְרַחֵם

שְׁאֵרִית יוֹסֵף.

שְׁפָלִים וְנִבְזִים פְּשׁוּחֵי שֶׁסֶף.

שְׁבוּיֵי חִנָּם מְכוּרֵי בְּלֹא־כֶסֶף.

שׁוֹאֲגִים בִּתְפִלָּה

וּמְבַקְּשִׁים רִשָּׁיוֹן:

אוּלַי יָחוֹס

עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן

אוּלַי יְרַחֵם:

אוּלַי יְרַחֵם

מְעֻנֵּי כֶבֶל.

מְלֻמְּדֵי מַכּוֹת בְּעִנּוּי סֶבֶל.

מְנוֹד־רֹאשׁ נְתוּנִים

בְּיוֹשְׁבֵי תֵבֵל.

מָשָׁל בָּעַמִּים בְּקֶצֶף וּבִזָּיוֹן:

אוּלַי יָחוֹס

עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן

אוּלַי יְרַחֵם:

אוּלַי יְרַחֵם

וְיֵרֶא בָּעֳנִי עַמּוֹ.

וְיַקְשֵׁב וְיִשְׁמַע הַצָּגִים לְעֻמּוֹ.

וְעוּדִים בְּלַחַש

מוּסָר לָמוֹ.

וְעֵינֵיהֶם תּוֹלִים לִמְצֹא רִצָּיוֹן:

אוּלַי יָחוֹס

עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן

אוּלַי יְרַחֵם:

אוּלַי יְרַחֵם

אוֹמְרֵי סְלַח־נָא.

אוֹמְצֵי שְׁבָחוֹ בְּכָל־עֵת וְעוֹנָה.

אֲגוּדִים בַּצָּרָה

לִשְׁפֹּךְ תְּחִנָּה.

אֶת־פְּנֵי אֱלֹהֵיהֶם

שׁוֹפְכִים לֵב־דִּוָּיוֹן:

אוּלַי יָחוֹס

עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן

אוּלַי יְרַחֵם:

אוּלַי יְרַחֵם

לָקְתָה בְּכִפְלַיִם.

לְעוּטָה אֲרָיוֹת

כְּמוֹ בְּפִי שַׁחֲלַיִם.

לוֹקָה וּמִשְׁתַּלֶּמֶת

בַּעֲווֹן שׁוּלַיִם.

לֹא־שָׁכְחָה בְּכָל זֹאת

מִכְתַּב־עֹז חֶבְיוֹן:

אוּלַי יָחוֹס

עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן

אוּלַי יְרַחֵם:

אוּלַי יְרַחֵם

כְּבוּשֵׁי פָנִים.

הַשּׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָם

וְלֹא־מְשִׁיבִים וְעוֹנִים.

נִצְחוֹ מְקַוִּים

וּלְיִשְׁעוֹ נִשְׁעָנִים.

כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו בְּכִלָּיוֹן:

אוּלַי יָחוֹס

עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן

אוּלַי יְרַחֵם:

אוּלַי יְרַחֵם

יְחַלֵּץ־עָנִי בְעָנְיוֹ.

חֲבוּשׁוֹ יַתִּיר מֵאֶרֶץ שִׁבְיוֹ.

יִגְהֶה מְזוֹרוֹ וְיַחֲבֹשׁ חָלְיוֹ.

צַעֲקָתוֹ יִשְׁמַע

וְיָחִיש עֵת־פִּדָּיוֹן:

אוּלַי יָחוֹס

עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן

אוּלַי יְרַחֵם:

אֵל מֶֽלֶךְ.

יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים.

מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת.

מוֹחֵל עֲו‍ֹנוֹת עַמּוֹ.

מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן.

מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים

וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים.

עוֹשֶׂה צְדָקוֹת

עִם כָּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ.

לֹא כְרָעָתָם

תִּגְמוֹל:

אֵל

הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר

שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה.

וּזְכָר לָֽנוּ הַיּוֹם

בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה.

כְּמוֹ שֶׁהוֹדַֽעְתָּ

לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם.

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב

וַיֵּרֶד יְהֹוָה בֶּֽעָנָן

וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם

וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה:

קהל וחזן:

וַיַּֽעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו

וַיִּקְרָא:

יְהֹוָה יְהֹוָה

אֵל רַחוּם וְחַנּוּן

אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם

וְרַב חֶֽסֶד וֶֽאֱמֶת:

נֹצֵר חֶֽסֶד

לָאֲלָפִים

נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶֽשַׁע

וְחַטָּאָה

וְנַקֵּה:

וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ

וּנְחַלְתָּֽנוּ:

סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ.

מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ:

כִּי אַתָּה אֲדֹנָי

טוֹב וְסַלָּח

וְרַב חֶֽסֶד

לְכָל קֹרְאֶֽיךָ: