סליחות נוסח ליטא עברי אנגלי, ליום שישי ה

יט. פזמון. חתום יצחק חזק.

יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן,

מָגִנִּי וְצִנָּתִי.

צַעֲקָתִי הַקְשִׁיבָה,

וְהַאֲזִינָה רִנָּתִי.

חַטֵּא אֶת־חַטָּאתִי,

קָדוֹשׁ תֵּן תִּקְוָתִי.

נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי,

וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִי:

צְדָקָה עֲשֵׁה לְעַמֶּךָ,

קָדוֹשׁ לְמַעַן שְׁמֶךָ.

כִּי פַּסּוּ תְּמִימֶיךָ,

מַעֲבִירֵי זַעֲמֶיךָ.

וּמַגִּישֵׁי לַחְמֶךָ,

לָכֵן עַתָּה בָאתִי.

נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי,

וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִי:

חַטֹּאת נְעוּרַי תַּצְלִיל,

וְיָם יֵהָפְכוּ כְּצָלִיל.

וְצֶדֶק זְקוּנִים תַּסְלִיל,

וְשַׁוְעַת נְכֵאִים

תַּכְלִיל.

וְעֵת תְּנַקֵּנִי כְּבַעֲלִיל,

מַסְטִינִי אָז יְיֵלִיל.

כִּי לִבִּי לְךָ כָּלִיל,

עַתָּה הִנֵּה בָאתִי.

נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי,

וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִי:

חַנּוּן חַי חָנֵּנִי,

לְקוֹל זַעֲקִי בִּגְרוֹנִי.

בְּשָׁמְעֲךָ תַּעֲנֵנִי,

סְלִיחָתְךָ תַּרְבֵּנִי.

חַיִּים תִּכְתְּבֵנִי,

וְעָנְתָה בִּי צִדְקָתִי.

נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי,

וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִי:

זֶה אֵלִי הוֹשִׁיעָה,

וּזְכֻיּוֹת הַכְרִיעָה.

וּמִזְּבוּלְךָ הוֹפִיעָה,

חֹן סֹעֲרָה וְסֹעָה.

וּמְלָשְׁנִי הַבְלִיעָה,

צֹאנְךָ מִלְּהַפְשִׁיעָה.

פֶּן אֶרְאֶה בָרָעָה,

בְּאָבְדַן מוֹלַדְתִּי.

נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי,

וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִי:

קַדֵּשׁ שֵׁם קָדְשֶׁךָ,

חִלְּלוּ בְּמִקְדָּשֶׁךָ.

וְאַהֲרוֹנִים קְדוֹשֶׁיךָ,

מַגִּישֵׁי אִשֶּׁיךָ.

וּמַה־יַּעֲשׂוּ קְדוֹשֶׁיךָ,

כְּפַסּוּ קָדָשֶׁיךָ.

שְׁעֵה־נָּא

מַקְדִּישֶׁיךָ,

כְּפָרִים אִם־שִׁלַּמְתִּי.

נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי,

וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִי:

יֵרָצוּ עֲבָדֶיךָ,

לְמַעַן שֵׁם כְּבוֹדֶךָ.

מְיַחֲדֶיךָ מְעִידֶיךָ,

כִּי אֵין בִּלְעָדֶיךָ.

בַּקֵּשׁ נָא אוֹבְדֶיךָ,

הֵן בָּאוּ עָדֶיךָ.

כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ,

פָּנֶיךָ בִּקַּשְׁתִּי.

נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי,

וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִי:

קוֹלִי יֶעֱרַב נָא,

כְּמֵחִים תּוֹךְ צִיּוֹנָה

לְטוֹבָה הִפָּנֶה־נָּא,

לְהַמְצִיאֵנִי חֲנִינָה.

כִּי אֶל־מִי אֶפְנֶה־נָּא,

בְּאֵין מַשְׁעֵן וּמַשְׁעֵנָה.

לִמְיַחֲלֶיךָ סְלַח־נָא,

הַשְׁמִיעֵם סָלַחְתִּי.

נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי,

וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִי:

אֵל מֶֽלֶךְ.

יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים.

מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת.

מוֹחֵל עֲו‍ֹנוֹת עַמּוֹ.

מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן.

מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים

וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים.

עוֹשֶׂה צְדָקוֹת

עִם כָּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ.

לֹא כְרָעָתָם

תִּגְמוֹל:

אֵל

הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר

שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה.

וּזְכָר לָֽנוּ הַיּוֹם

בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה.

כְּמוֹ שֶׁהוֹדַֽעְתָּ

לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם.

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב

וַיֵּרֶד יְהֹוָה בֶּֽעָנָן

וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם

וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה:

קהל וחזן:

וַיַּֽעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו

וַיִּקְרָא:

יְהֹוָה יְהֹוָה

אֵל רַחוּם וְחַנּוּן

אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם

וְרַב חֶֽסֶד וֶֽאֱמֶת:

נֹצֵר חֶֽסֶד

לָאֲלָפִים

נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶֽשַׁע

וְחַטָּאָה

וְנַקֵּה:

וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ

וּנְחַלְתָּֽנוּ:

סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ.

מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ:

כִּי אַתָּה אֲדֹנָי

טוֹב וְסַלָּח

וְרַב חֶֽסֶד

לְכָל קֹרְאֶֽיךָ: