סליחות נוסח ליטא עברי אנגלי, ליום שישי ד

יח. על פי א"ב. חתום בנימין.

אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ

אַיֵּה קִנְאָתְךָ

וּגְבוּרָתֶיךָ.

בַּעֲשׂוֹתְךָ נוֹרָאוֹת

לְזֶרַע

כְּרוּתֵי בְרִיתֶךָ.

גְּרוּשִׁים נְטוּשִׁים אֲנַחְנוּ

מִנַּחֲלָתֶךָ.

יְהֹוָה אֱלֹהִים,

בְּעָלוּנוּ אֲדוֹנִים זוּלָתֶךָ:

דַּאֲגַת עֲנִיֶּיךָ

גָּדְלָה עַד־לִמְאֹד.

הַסּוֹבְלִים עֹל־מוֹרָאֲךְ

בְּלֵב וָנֶפֶשׁ וּמְאֹד.

וְהֵם שָׁחִים וּמֻשְׁפָּלִים

עַד־מְאֹד.

מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ

כִּי דַּלּוֹנוּ מְאֹד:

זִיוֵנוּ שׁוֹנֶה,

מִפְּנֵי מְחָרְפִים יוֹם יוֹם.

חוֹרְקִים שֵׁן וְשׂוֹחֲחִים,

אַךְ זֶה הַיּוֹם.

טֶכֶס מֶמְשַׁלְתְּךָ גַּלֵּה

אָיוֹם.

כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ

כָל־הַיּוֹם:

יִחַלְנוּ קֵץ

גְּאֻלָּה וְנֶחָמָה.

כִּי כִּסַּתְנוּ בוּשָׁה

וְעָטַתְנוּ כְלִמָּה.

לְחוּצִים וַעֲבוּדִים

תַּחַת יַד כָּל־אֻמָּה.

וְאֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד־מָה:

מֶלֶךְ מְלָכִים,

זְכֹר רַחֲמֶיךָ הַיְשָׁנִים.

נוֹצְרֵי־יִחוּדֶךָ מַלֵּט

מֵאוּדִים הָעֲשֵׁנִים.

סַאַב צַחֲנָתָם לַבֵּן,

הַמְתֻלָּע כַּשָּׁנִים.

אַל תִּזְכֹּר־לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשׁוֹנִים:

עַל־הַר־צִיּוֹן זֶה שֶׁשָּמֵם.

פָּנַי כְּבוּשִׁים

וְלִבִּי יִשְׁתּוֹמֵם.

צָרִים אֲשֶׁר־שִׁמְּמוּהוּ

הַאֲשִׁימֵם.

וְהָאֵר פָּנֶיךָ

עַל־מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם:

קִנְיָן הַנִּקְנָה מֵאָז

לְשֵׁם תִּפְאַרְתֶּךָ.

רַחֵם וְאַל־תַּשְׁחֵת

וְהִיא תְהִלָּתֶךָ.

שֶׁכֵּן הִבְטִיחָנוּ

נֶאֱמַן־בֵיתֶךָ.

כִּי אֵל־רַחוּם

יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ,

לֹא־יַרְפְּךָ

וְלֹא־יַשְׁחִיתֶךָ:

תִּזְכֹּר תַּבְנִית־תָּם

בְּכִסְאֲךָ מְחוּקָקָה.

נָאוֹר,

יְלָדָיו מִנַּחַל עֲדָנֶיךָ

תַשְׁקֶה.

יֶשַׁע הַמְצִיאֵם

אוֹתָם נַקֵּה.

נוֹשֵׂא עָוֹן

וְעוֹבֵר עַל־פֶּשַׁע וְנַקֵּה:

אֵל מֶֽלֶךְ.

יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים.

מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת.

מוֹחֵל עֲו‍ֹנוֹת עַמּוֹ.

מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן.

מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים

וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים.

עוֹשֶׂה צְדָקוֹת

עִם כָּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ.

לֹא כְרָעָתָם

תִּגְמוֹל:

אֵל

הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר

שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה.

וּזְכָר לָֽנוּ הַיּוֹם

בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה.

כְּמוֹ שֶׁהוֹדַֽעְתָּ

לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם.

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב

וַיֵּרֶד יְהֹוָה בֶּֽעָנָן

וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם

וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה:

קהל וחזן:

וַיַּֽעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו

וַיִּקְרָא:

יְהֹוָה יְהֹוָה

אֵל רַחוּם וְחַנּוּן

אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם

וְרַב חֶֽסֶד וֶֽאֱמֶת:

נֹצֵר חֶֽסֶד

לָאֲלָפִים

נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶֽשַׁע

וְחַטָּאָה

וְנַקֵּה:

וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ

וּנְחַלְתָּֽנוּ:

סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ.

מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ:

כִּי אַתָּה אֲדֹנָי

טוֹב וְסַלָּח

וְרַב חֶֽסֶד

לְכָל קֹרְאֶֽיךָ: