סליחות נוסח ליטא עברי אנגלי, ליום רביעי ד

יב. על פי א"ב כפול. חתום גרשום בר יהודה (מאור הגולה)

אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ

אַיֵּה כָל־נִפְלְאוֹתֶיךָ

הַגְּדוֹלוֹת וְהַנּוֹרָאוֹת.

אֲשֶׁר סִפְּרוּ־לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ,

יְהֹוָה צְבָאוֹת.

בְּרֶדֶת־יִשְׂרָאֵל מִצְרַיְמָה

בְּשִׁעְבּוּד וּתְלָאוֹת,

בְּחַבְלֵי אָדָם מְשַׁכְתָּם

וְלֹא בְשַׁלְשְׁלָאוֹת:

גַּם מַעֲבִידֵיהֶם בְּקָשָׁה עֲבוֹדָה.

גָּזְרוּ בַּיְאֹר זְכוּרֵיהֶם לְאַבְּדָה.

דַּנְתָּם סְאָה בִסְאָה, מִדָּה בְמִדָּה.

דְּגָלִים הוֹצֵאתָ,

בִּרְכוּשׁ כָּל חֶמְדָּה:

הַיָּם וְגַלָּיו

בְּעָזְּךָ פּוֹרָרוּ.

הַיַּרְדֵּן הוֹבַשְׁתָּ,

וּבְרֶגֶל עָבָרוּ.

וּבַמִּדְבָּר כִּלְכַּלְתָּם,

וְדָבָר לֹא חָסָרוּ.

וּמַמְלָכוֹת וַעֲמָמִים

בְּיָדָם נִמְסָרוּ:

זָנְחוּ הַטּוֹב,

וּרְדָפוּם מַכְנִיעִים.

זְעָקוּךָ וְשָׁמַעְתָּ,

וְהֶעֱמַדְתָּ לָהֶם מוֹשִׁיעִים.

חָנוּ בְאַרְצָם

כָּל־טוּב שְׂבֵעִים.

חָטְאוּ וְגָלוּ

וּפְקַדְתָּם לְשִׁבְעִים:

טָפְלוּ שֶׁקֶר

וְנִתְּנוּ לְמִרְמָס.

טְרָדוּם לְמַדְחֵפוֹת

אַנְשֵׁי חָמָס.

יָצְאוּ מֵאַרְצָם

וְקֵץ־חֲזָרָתם נִכְמָס.

יָשְׁבוּ בַגּוֹיִם וְהָיוּ לָמַס:

כֹּחַ אַמֵּץ פְּלֵיטָה הַנִּשְׁאֶרֶת.

כָּשְׁלָה כֹּחַהּ,

מִכֹּבֶד רָעָה מַמְאֶרֶת.

לְעֵת רִאשׁוֹנָה פְּקוּדָה מְשֹׁאֶרֶת.

לָבֹא שְׁנִיָּה אָצָה וּמְמַהֶרֶת:

מֵעֵת לְעֵת צָרָתִי מְרֻבָּה.

מִיּוֹם שֶׁעָבַר קָשֶׁה הַבָּא.

נִלְאֵיתִי נְשֹׂא

עֹל־מַדְהֵבָה.

נוֹאֶמֶת

מְדֹד וְהָבֵא הֲבָאָה־רַבָּה:

סְגֻלָּתְךָ,

דוֹחֵק צוֹרֵר הַצָּר.

סִבְרָהּ,

לְהָמִיר

בַּאֲמָנַת נוֹצָר.

עַד־אָנָה יְהֹוָה

אֶקְרָא מִמֵּצָר.

עֲנֵנִי בַמֶּרְחַב יָהּ

כִּי־יָדְךָ לֹא תִקְצָר:

פְּשָׁעִים אִם־עָצְמוּ

בֵּינִי וּבֵינְךָ לְהַבְדִּילָה.

פַּרְגּוֹד אִם־נִנְעַל בִּפְנֵי הַתְּפִלָּה.

צוּר, בְּכִסֵּא כְבוֹדְךָ

חֲתֹר מְחִלָּה.

צַעֲקָתֵנוּ לְפָנֶיךָ תָבֹא,

פְּנֵי כְבוֹדְךָ לְהִתְקַבְּלָה:

קְרָא שְׁנַת־רָצוֹן,

מֵעֹצֶב לְהַנְפִישִׁי.

קַבֵּץ נְפוּצוֹתַי וַעֲבֹר בְּרֹאשִׁי.

רִיבָה יְהֹוָה

רִיבֵי־נַפְשִׁי.

רְצֵה לְהַחֲלִיצֵנִי, אֱלֹהַי קְדוֹשִׁי:

שִׁנֵּי־רְשָׁעִים בְּחָצָץ תִּגְרֹס.

שְׁכֹל וְאַלְמוֹן

אוֹתָם תַּהֲרֹס.

תִּשְׁפֹּךְ דָמָם אַרְצָה

לָרוֹס.

תְּמוּתָה הוֹתֵר

וּבֶאֱמוּנָה לֶאֱרוֹס:

גְּדוֹר פִּרְצַת

סֻכַּת דָּוִד הַנּוֹפֶלֶת.

רוֹמֵם קִרְיָה,

עַד עָפָר מֻשְׁפֶּלֶת.

שְׁבוּיָה נַחֵם, נֶחָמָה מֻכְפֶּלֶת.

מְאוֹרָהּ הָאֵר, וְתָאִיר מְאֻפֶּלֶת:

בְּנֵה עִירְךָ כִּימֵי עוֹלָם.

רַפֵּא מִזְבַּחֲךָ הֵיכָל וְאוּלָם.

יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל, שָׁם יַעַבְדוּךָ

כֻּלָּם.

יִגְדַּל שִׁמְךָ מֵעוֹלָם וְעַד־עוֹלָם:

אֵל מֶֽלֶךְ.

יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים.

מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת.

מוֹחֵל עֲו‍ֹנוֹת עַמּוֹ.

מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן.

מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים

וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים.

עוֹשֶׂה צְדָקוֹת

עִם כָּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ.

לֹא כְרָעָתָם

תִּגְמוֹל:

אֵל

הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר

שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה.

וּזְכָר לָֽנוּ הַיּוֹם

בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה.

כְּמוֹ שֶׁהוֹדַֽעְתָּ

לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם.

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב

וַיֵּרֶד יְהֹוָה בֶּֽעָנָן

וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם

וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה:

קהל וחזן:

וַיַּֽעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו

וַיִּקְרָא:

יְהֹוָה יְהֹוָה

אֵל רַחוּם וְחַנּוּן

אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם

וְרַב חֶֽסֶד וֶֽאֱמֶת:

נֹצֵר חֶֽסֶד

לָאֲלָפִים

נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶֽשַׁע

וְחַטָּאָה

וְנַקֵּה:

וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ

וּנְחַלְתָּֽנוּ:

סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ.

מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ:

כִּי אַתָּה אֲדֹנָי

טוֹב וְסַלָּח

וְרַב חֶֽסֶד

לְכָל קֹרְאֶֽיךָ: