סליחות נוסח ליטא עברי אנגלי, ליום רביעי ג

יא. חתום שמעון בר יצחק

אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ

אֲנִי קְרָאתִיךָ

כִּי־תַעֲנֵנִי אֵל.

בִּקַּשְׁתִּי רַחֲמִים

כְּרָשׁ בַּפֶּתַח שׁוֹאֵל.

גֹּדֶל נוֹרְאוֹתֶיךָ

בְּצֶדֶק עֲנוֹת הוֹאֵל.

דַּעַת הַכֹּל

כִּי־יֵשׁ אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל:

הֲלֹא אַתָּה מִקֶּדֶם

אֱלֹהַי קְדוֹשִׁי.

וְלָמָּה נָמוּת בְּלַחַץ וּבְקוּשִׁי.

זְכֹר וְעוֹרֵר חֶסֶד

כְּאָז לְחַדְּשִׁי.

חָרְבוֹתַי תָּשִׁיב

וְכוֹנֵן מְקוֹם מִקְדָּשִׁי:

טוֹב אַתָּה לְקֹוֶיךָ

לְנֶפֶשׁ תִּדְרְשֶׁךָ.

יִחַלְנוּ לָךְ בְּעֵת צָרָה

לְדָרְשֶךָ.

כָּל הַיּוֹם הֹרַגְנוּ עָלֶיךָ

עַל־שֵׁם קָדְשֶךָ.

לֹא נָסוֹג לִבֵּנוּ

מִלְבָרֶכְךָ

וּלְהַקְדִּישֶׁךָ:

מִתִּגְרַת יָדְךָ כָּלִינוּ

בְּאַף וּבְחֵמָה.

נִדְמִינוּ כִּכְלִי רֵיק

וְכִסַּתְנוּ כְּלִמָּה.

סֻכַּרְנוּ בְּיַד אֲדוֹנִים קָשִׁים

לְהוֹמְמָה.

עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא יְהֹוָה

מִן הַשָּׁמָיְמָה:

פְּצֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ

מִיַּד בְּנֵי נֵכָר.

צוֹמְתִים חַיֵּינוּ בְּשֶׁפֶךְ דָּמֵנוּ

לְהַעֲכֵר.

קְרָא שִׁלּוּמַת זָרִים

גְּמוּל וְשָׂכָר.

רְאוֹת כִּי־דֹרֵשׁ דָּמִים

אוֹתָם זָכָר:

שׁוּבֵנוּ אֵלֶיךָ וַחֲרוֹן אַפְּךָ הָפַר.

תִּכְבֹּשׁ עֲווֹנוֹתֵינוּ

וְחַטֹּאתֵינוּ תְּכַפֵּר.

שֶׁפֶל מְרוּדֵנוּ עַלֵּה

וְלֹא נֵחָפֵר.

בְּרֶשֶׁם יְקָרְךָ צוֹפָם

חָקְקֵנוּ לְחַיִּים בַּסֵּפֶר:

חַזֵּק וְאַמֵּץ

יָדַיִם וּבִרְכַּיִם כּוֹשְׁלוֹת.

פַּנֵּה דֶרֶךְ עַמְּךָ

וְהָרֵם מִכְשׁוֹלוֹת.

יֶעֱרַב לְפָנֶיךָ תַּחַן

כְּשַׁי וְעוֹלוֹת.

וְאַתָּה קָדוֹשׁ

יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת:

אֵל מֶֽלֶךְ.

יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים.

מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת.

מוֹחֵל עֲו‍ֹנוֹת עַמּוֹ.

מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן.

מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים

וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים.

עוֹשֶׂה צְדָקוֹת

עִם כָּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ.

לֹא כְרָעָתָם

תִּגְמוֹל:

אֵל

הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר

שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה.

וּזְכָר לָֽנוּ הַיּוֹם

בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה.

כְּמוֹ שֶׁהוֹדַֽעְתָּ

לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם.

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב

וַיֵּרֶד יְהֹוָה בֶּֽעָנָן

וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם

וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה:

קהל וחזן:

וַיַּֽעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו

וַיִּקְרָא:

יְהֹוָה יְהֹוָה

אֵל רַחוּם וְחַנּוּן

אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם

וְרַב חֶֽסֶד וֶֽאֱמֶת:

נֹצֵר חֶֽסֶד

לָאֲלָפִים

נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶֽשַׁע

וְחַטָּאָה

וְנַקֵּה:

וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ

וּנְחַלְתָּֽנוּ:

סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ.

מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ:

כִּי אַתָּה אֲדֹנָי

טוֹב וְסַלָּח

וְרַב חֶֽסֶד

לְכָל קֹרְאֶֽיךָ:

הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה,

מִזְּבוּל קָדְשְׁךָ וְתִפְאַרְתֶּךָ,

אַיֵּה קִנְאָתְךָ וּגְבוּרֹתֶךָ.

הֲמוֹן מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ.

אֵלֵינוּ הִתְאַפָּקוּ:

אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם,

שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים

עַל־הַמָּיִם:

אִם־עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ.

יְהֹוָה עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ:

כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים

כֵּן תְּרַחֵם יְהֹוָה עָלֵֽינוּ:

לַיהֹוָה הַיְשׁוּעָה,

עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶֽךָ סֶּֽלָה:

יְהֹוָה צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ

מִשְׂגָּב לָֽנוּ, אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶֽלָה:

יְהֹוָה צְבָאוֹת,

אַשְׁרֵי אָדָם בֹּֽטֵֽחַ בָּךְ:

יְהֹוָה הוֹשִֽׁיעָה,

הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ:

סְלַח נָא לַעֲו‍ֹן הָעָם הַזֶּה,

כְּגֹֽדֶל

חַסְדֶּֽךָ.

וְכַאֲשֶׁר נָשָֽׂאתָה לָעָם הַזֶּה.

מִמִּצְרַֽיִם וְעַד הֵֽנָּה.

וְשָׁם נֶאֱמַר:

וַיֹּאמֶר יְהֹוָה

סָלַֽחְתִּי כִּדְבָרֶֽךָ:

הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע,

פְּקַח עֵינֶֽיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵֽינוּ,

וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶֽיהָ

כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵֽינוּ,

אֲנַֽחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ,

כִּי עַל רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים:

אֲדֹנָי שְׁמָֽעָה, אֲדֹנָי סְלָֽחָה,

אֲדֹנָי הַקְשִֽׁיבָה וַעֲשֵׂה,

אַל תְּאַחַר.

לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי,

כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא

עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּֽךָ: