סליחות נוסח ליטא עברי אנגלי, ליום ראשון ג

א. פתיחה. מיוסד על פי א"ב. חתום בנימין.

אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ

אֵיךְ נִפְתַּח פֶּה לְפָנֶיךָ,

דַּר מְתוּחִים.

בְּאֵלּוּ פָנִים

נִשְׁפֹּךְ שִׂיחִים:

גָּעַלְנוּ

נְתִיבוֹתֶיךָ הַיְּשָׁרִים וְהַנְּכֹחִים.

דָּבַקְנוּ בְתוֹעֵבוֹת

וּבְמַעֲשִׂים זְנוּחִים:

הָלַכְנוּ

אַחֲרַי מַשְּׂאוֹת שָׁוְא וּמַדֻּחִים.

וְהִקְשִׁינוּ עֹרֶף וְהֵעַזְנוּ מְצָחִים:

זָעַמְתָּ בְּשֶׁלָּנוּ,

בֵּית מִשְׁכְּנוֹת מִבְטָחִים.

חָרַב

וּפַס רֵיחַ נִיחֹחִים:

טֹרָדוּ וְטֻלְטָלוּ

כֹּהֲנִים מְשׁוּחִים.

יוֹדְעֵי עֵרֶךְ עוֹלוֹת

וּזְבָחִים:

כַּמָּה יִסַּרְתָּנוּ

עַל־יְדֵי צִירִים וּשְׁלוּחִים.

לֹא הִקְשַׁבְנוּ לִשְׁמֹעַ

לְמוֹכִיחִים:

מֵאָז וְעַד עַתָּה

אֲנַחְנוּ נִדָּחִים.

נֶהֱרָגִים

וְנִשְׁחָטִים וְנִטְבָּחִים:

שֹׂרַדְנוּ מְתֵי מְעַט

בֵּין קוֹצִים כְּסוּחִים.

עֵינֵינוּ כָלוֹת

בְּלִי מְצֹא רְוָחִים:

פּוֹרְכֵי עַמְּךָ

אֲשֶׁר לַבֵּל שׁוֹחֲחִים.

צֶפֶר וָעֶרֶב לָמָּה מַצְלִיחִים:

קָמִים לְמוּלָךָ נְאָצוֹת שׂוֹחֲחִים.

רְצוּצִים,

בַּמָּה אַתֶּם בּוֹטְחִים:

שׁוֹכֵן עַד וְקָדוֹשׁ,

צְפֵה בְּעֶלְבּוֹן אֲנוּחִים.

תְּמוּכִים עָלֶיךָ וּבְךָ מוּתְאָחִים:

בְּנוֹרָאוֹת יְמִינְךָ

נִוָּשֵׁעַה לִנְצָחִים.

כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים

אָנוּ בְטוּחִים:

חיבר רב סעדיה גאון

כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים

אָנוּ בְטוּחִים,

וְעַל צִדְקוֹתֶיךָ אָנוּ נִשְׁעָנִים,

וְלִסְלִיחוֹתֶיךָ אָנוּ מְקַוִּים,

וְלִישׁוּעָתְךָ אָנוּ מְצַפִּים:

אַתָּה הוּא מֶלֶךְ,

אוֹהֵב צְדָקוֹת מִקֶּדֶם,

מַעֲבִיר עֲוֹנוֹת עַמּוֹ,

וּמֵסִיר חַטֹּאת יְרֵאָיו:

כּוֹרֵת בְּרִית לָרִאשׁוֹנִים,

וּמְקַיֵּם שְׁבוּעָה

לָאַחֲרוֹנִים:

אַתָּה הוּא, שֶׁיָּרַדְתָּ

בַּעֲנַן כְּבוֹדֶךָ עַל הַר סִינַי,

וְהֶרְאֵיתָ דַּרְכֵי טוּבְךָ

לְמֹשֶׁה עַבְדֶּךָ:

וְאָרְחוֹת חֲסָדֶיךָ

גִּלִּיתָ לוֹ,

וְהוֹדַעְתּוֹ

כִּי אַתָּה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן,

אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד

וּמַרְבֶּה לְהֵטִיב,

וּמַנְהִיג אֶת־כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ

בְּמִדַּת הָרַחֲמִים:

וְכֵן כָּתוּב:

וַיֹּאמֶר

אֲנִי אַעֲבִיר

כָּל־טוּבִי עַל־פָּנֶיךָ

וְקָרָאתִי בְשֵׁם יְהוָה

לְפָנֶיךָ.

וְחַנֹּתִי

אֶת אֲשֶׁר אָחֹן,

וְרִחַמְתִּי

אֶת־אֲשֶׁר אֲרַחֵם:

אֵל אֶֽרֶךְ־אַפַּֽיִם אַתָּה.

וּבַֽעַל הָרַחֲמִים נִקְרֵֽאתָ.

וְדֶֽרֶךְ תְּשׁוּבָה הוֹרֵֽיתָ:

גְּדֻלַּת רַחֲמֶֽיךָ וַחֲסָדֶֽיךָ.

תִּזְכֺּר הַיּוֹם וּבְכָל־יוֹם

לְזֶֽרַע יְדִידֶֽיךָ:

תֵּֽפֶן אֵלֵֽינוּ בְּרַחֲמִים.

כִּי אַתָּה הוּא בַּֽעַל הָרַחֲמִים:

בְּתַחֲנוּן וּבִתְפִלָּה

פָּנֶֽיךָ נְקַדֵּם.

כְּהוֹדַֽעְתָּ

לֶעָנָיו מִקֶּֽדֶם:

מֵחֲרוֹן אַפְּךָ שׁוּב.

כְּמוֹ בְּתוֹרָתְךָ כָּתוּב:

וּבְצֵל כְּנָפֶֽיךָ

נֶחֱסֶה וְנִתְלוֹנָן.

כְּיוֹם

וַיֵֽרֶד יְהֺוָה בֶּעָנָן:

תַּעֲבֺר עַל־פֶּֽשַׁע

וְתִמְחֶה אָשָׁם.

כְּיוֹם

וַַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם:

תַּאֲזִין שַׁוְעָתֵֽנוּ

וְתַקְשִׁיב מֶֽנוּ מַאֲמַר.

כְּיוֹם

וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה,

וְשָׁם נֶאֱמַר:

קהל וחזן:

וַיַּעֲבֹר יְהֺוָה עַל פָּנָיו

וַיִּקְרָא:

יְהֺוָה יְהֺוָה

אֵל רַחוּם וְחַנּוּן

אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם

וְרַב־חֶֽסֶד וֶאֱמֶת:

נֹצֵר חֶֽסֶד

לָאֲלָפִים

נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶֽשַׁע

וְחַטָּאָה

וְנַקֵּה:

וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ

וּנְחַלְתָּֽנוּ:

סְלַח־לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי־חָטָֽאנוּ.

מְחַל־לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי־פָשָֽׁעְנוּ:

כִּי־אַתָּה אֲדֺנָי

טוֹב וְסַלָּח

וְרַב־חֶֽסֶד

לְכָל־קוֹרְאֶֽיךָ:

אָבַד חָסִיד מִן הָאָרֶץ,

וְיָשָׁר בָּאָדָם אָיִן:

אֵין־קוֹרֵא בְשִׁמְךָ בְּצֶדֶק,

מִתְעוֹרֵר לְהַחֲזִיק בָּךְ:

הוֹשִׁיעָה יְהוָה

כִּי־גָמַר חָסִיד

כִּי־פַסּוּ אֱמוּנִים

מִבְּנֵי אָדָם:

כִּי־עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים,

בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה־אוֹר׃

כִּי־עִם־יְהוָה הַחֶסֶד,

וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת׃

וְהוּא יִפְדֶּה אֶת־יִשְׂרָאֵל

מִכֹּל עֲוֺנֹתָיו׃

כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים

כֵּן תְּרַחֵם יְהֹוָה עָלֵֽינוּ:

לַיהֹוָה הַיְשׁוּעָה,

עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶֽךָ סֶּֽלָה:

יְהֹוָה צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ

מִשְׂגָּב לָֽנוּ, אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶֽלָה:

יְהֹוָה צְבָאוֹת,

אַשְׁרֵי אָדָם בֹּֽטֵֽחַ בָּךְ:

יְהֹוָה הוֹשִֽׁיעָה,

הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ:

קהל ואח"כ חזן:

סְלַח נָא לַעֲו‍ֹן הָעָם הַזֶּה,

כְּגֹֽדֶל

חַסְדֶּֽךָ.

וְכַאֲשֶׁר נָשָֽׂאתָה לָעָם הַזֶּה.

מִמִּצְרַֽיִם וְעַד הֵֽנָּה.

וְשָׁם נֶאֱמַר:

הקהל אומרים:

וַיֹּאמֶר יְהֹוָה

סָלַֽחְתִּי כִּדְבָרֶֽךָ:

הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע,

פְּקַח עֵינֶֽיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵֽינוּ,

וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶֽיהָ

כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵֽינוּ,

אֲנַֽחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ,

כִּי עַל רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים:

אֲדֹנָי שְׁמָֽעָה, אֲדֹנָי סְלָֽחָה,

אֲדֹנָי הַקְשִֽׁיבָה וַעֲשֵׂה,

אַל תְּאַחַר.

לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי,

כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא

עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּֽךָ: