סליחות נוסח ליטא עברי אנגלי, לערב ראש השנה כ

מ. חתום שלמה חזק ואמץ:

שׁוֹפֵט כָּל־הָאָרֶץ,

וְאֹתָהּ בַּמִּשְׁפָּט יַעֲמִיד.

נָא חַיִּים וָחֶסֶד,

עַל־עַם־עָנִי תַּצְמִיד.

אֶת־תְּפִלַּת־הַשַּׁחַר,

בִּמְקוֹם עוֹלָה תַעֲמִיד.

כְּעוֹלַת הַבֹּקֶר,

אֲשֶׁר לְעוֹלַת הַתָּמִיד:

לוֹבֵשׁ צְדָקָה וּמַעֲטֶה

לְךָ־לְבַד הַיִּתְרוֹן.

אִם אֵין בָּנוּ מַעֲשִֹים,

זָכְרָה

יְשֵׁנֵי חֶבְרוֹן.

וְהֵם יַעֲלוּ

לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי יְהֹוָה תָּמִיד.

כְּעוֹלַת הַבֹּקֶר,

אֲשֶׁר לְעוֹלַת הַתָּמִיד:

מַטֵּה כְּלַפֵּי חֶסֶד,

לְהַטּוֹת אִישׁ לִתְחִיָּה.

עַמְּךָ לְחֶסֶד הַטֵּה,

גְּמֹל נָא עָלָיו וְחָיָה.

כְתֹב תָּו חַיִּים,

וְהָיָה עַל מִצְחוֹ תָּמִיד.

כְּעוֹלַת הַבֹּקֶר,

אֲשֶׁר לְעוֹלַת הַתָּמִיד:

הֵטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת־צִיּוֹן,

עִיר קְדוֹשַׁי.

וְנָתַתָּ יָד וָשֵׁם בְּבֵיתְךָ

לִמְקֻדָּשַׁי.

וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן־יִשַּׁי,

לְהַעֲלוֹת נֵר תָּמִיד.

כְּעוֹלַת הַבֹּקֶר,

אֲשֶׁר לְעוֹלַת הַתָּמִיד:

חִזְקוּ וְאַמְּצוּ לְבַבְכֶם,

עַמִּי בָּאֵל מָעֻזּוֹ.

עֵדוֹתָיו כִּי־תִנְצֹרוּ,

גַּם אֶת־זוֹ לְעֻמַּת זוֹ.

יְכַפֵּר בְּעַד חַטֹּאתֵיכֶם,

וְיִזְכֹּר רַחֵם בְּרָגְזוֹ.

דִּרְשׁוּ יְהֹוָה וְעֻזּוֹ,

בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד.

כְּעוֹלַת הַבֹּקֶר,

אֲשֶׁר לְעוֹלַת הַתָּמִיד:

אֵל מֶֽלֶךְ.

יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים.

מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת.

מוֹחֵל עֲו‍ֹנוֹת עַמּוֹ.

מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן.

מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים

וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים.

עוֹשֶׂה צְדָקוֹת

עִם כָּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ.

לֹא כְרָעָתָם

תִּגְמוֹל:

אֵל

הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר

שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה.

וּזְכָר לָֽנוּ הַיּוֹם

בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה.

כְּמוֹ שֶׁהוֹדַֽעְתָּ

לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם.

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב

וַיֵּרֶד יְהֹוָה בֶּֽעָנָן

וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם

וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה:

קהל וחזן:

וַיַּֽעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו

וַיִּקְרָא:

יְהֹוָה יְהֹוָה

אֵל רַחוּם וְחַנּוּן

אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם

וְרַב חֶֽסֶד וֶֽאֱמֶת:

נֹצֵר חֶֽסֶד

לָאֲלָפִים

נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶֽשַׁע

וְחַטָּאָה

וְנַקֵּה:

וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ

וּנְחַלְתָּֽנוּ:

סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ.

מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ:

כִּי אַתָּה אֲדֹנָי

טוֹב וְסַלָּח

וְרַב חֶֽסֶד

לְכָל קֹרְאֶֽיךָ:

אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲו‍ֹנוֹת רִאשׁוֹנִים.

מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ

כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד:

חַטֹּאת נְעוּרֵינוּ וְפְשָׁעֵינוּ

אַל תִּזְכֹּר

כְּחַסְדְּךָ זְכָר לָנוּ אַתָּה

לְמַעַן טוּבְךָ יְהֹוָה

זְכֹר רַחֲמֶֽיךָ יְהֹוָה

וַחֲסָדֶֽיךָ

כִּי מֵעוֹלָם הֵֽמָּה:

זָכְרֵֽנוּ יְהֹוָה

בִּרְצוֹן עַמֶּֽךָ

פָּקְדֵֽנוּ בִּישׁוּעָתֶֽךָ:

זְכֹר עֲדָתְךָ

קָנִֽיתָ קֶּֽדֶם

גָּאַֽלְתָּ שֵֽׁבֶט

נַחֲלָתֶֽךָ

הַר צִיּוֹן זֶה שָׁכַנְתָּ בּוֹ:

זְּכוֹר יְהֹוָה חִבַּת יְרוּשָׁלָֽםִ

אַהֲבַת צִיּוֹן אַל תִּשְׁכַּח לָנֶֽצַח:

זְכֹר יְהֹוָה

לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָֽםִ

הָאֹמְרִים

עָֽרוּ עָֽרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ:

אַתָּה תָקוּם

תְּרַחֵם צִיּוֹן.

כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ

כִּי בָא מוֹעֵד:

זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל

עֲבָדֶֽיךָ

אֲשֶׁר נִשְׁבַּֽעְתָּ לָהֶם בָּךְ

וַתְּדַבֵּר אֲלֵהֶם

אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲכֶם

כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָֽיִם.

וְכָל הָאָֽרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַֽרְתִּי

אֶתֵּן לְזַרְעֲכֶם

וְנָחֲלוּ לְעוֹלָם:

זְכֹר לַעֲבָדֶֽיךָ

לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב.

אַל תֵּֽפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה

וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ:

אַל נָא

תָשֵׁת עָלֵֽינוּ חַטָּאת

אֲשֶׁר נוֹאַֽלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָֽאנוּ:

חָטָֽאנוּ צוּרֵֽנוּ

סְלַח לָֽנוּ יוֹצְרֵֽנוּ: