סליחות נוסח אשכנז ליטא, ליום רביעי ג

יא. חתום שמעון בר יצחק

אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ

אֲנִי קְרָאתִיךָ כִּי־תַעֲנֵנִי אֵל. בִּקַּשְׁתִּי רַחֲמִים כְּרָשׁ בַּפֶּתַח שׁוֹאֵל. גֹּדֶל נוֹרְאוֹתֶיךָ בְּצֶדֶק עֲנוֹת הוֹאֵל. דַּעַת הַכֹּל כִּי־יֵשׁ אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל:

הֲלֹא אַתָּה מִקֶּדֶם אֱלֹהַי קְדוֹשִׁי. וְלָמָּה נָמוּת בְּלַחַץ וּבְקוּשִׁי. זְכֹר וְעוֹרֵר חֶסֶד כְּאָז לְחַדְּשִׁי. חָרְבוֹתַי תָּשִׁיב וְכוֹנֵן מְקוֹם מִקְדָּשִׁי:

טוֹב אַתָּה לְקֹוֶיךָ לְנֶפֶשׁ תִּדְרְשֶׁךָ. יִחַלְנוּ לָךְ בְּעֵת צָרָה לְדָרְשֶךָ. כָּל הַיּוֹם הֹרַגְנוּ עָלֶיךָ עַל־שֵׁם קָדְשֶךָ. לֹא נָסוֹג לִבֵּנוּ מִלְבָרֶכְךָ וּלְהַקְדִּישֶׁךָ:

מִתִּגְרַת יָדְךָ כָּלִינוּ בְּאַף וּבְחֵמָה. נִדְמִינוּ כִּכְלִי רֵיק וְכִסַּתְנוּ כְּלִמָּה. סֻכַּרְנוּ בְּיַד אֲדוֹנִים קָשִׁים לְהוֹמְמָה. עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא יְהֹוָה מִן הַשָּׁמָיְמָה:

פְּצֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִיַּד בְּנֵי נֵכָר. צוֹמְתִים חַיֵּינוּ בְּשֶׁפֶךְ דָּמֵנוּ לְהַעֲכֵר. קְרָא שִׁלּוּמַת זָרִים גְּמוּל וְשָׂכָר. רְאוֹת כִּי־דֹרֵשׁ דָּמִים אוֹתָם זָכָר:

שׁוּבֵנוּ אֵלֶיךָ וַחֲרוֹן אַפְּךָ הָפַר. תִּכְבֹּשׁ עֲווֹנוֹתֵינוּ וְחַטֹּאתֵינוּ תְּכַפֵּר. שֶׁפֶל מְרוּדֵנוּ עַלֵּה וְלֹא נֵחָפֵר. בְּרֶשֶׁם יְקָרְךָ צוֹפָם חָקְקֵנוּ לְחַיִּים בַּסֵּפֶר:

חַזֵּק וְאַמֵּץ יָדַיִם וּבִרְכַּיִם כּוֹשְׁלוֹת. פַּנֵּה דֶרֶךְ עַמְּךָ וְהָרֵם מִכְשׁוֹלוֹת. יֶעֱרַב לְפָנֶיךָ תַּחַן כְּשַׁי וְעוֹלוֹת. וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת:

אֵל מֶֽלֶךְ. יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים. מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת. מוֹחֵל עֲו‍ֹנוֹת עַמּוֹ. מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים. עוֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ. לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל: אֵל הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. וּזְכָר לָֽנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. כְּמוֹ שֶׁהוֹדַֽעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וַיֵּרֶד יְהֹוָה בֶּֽעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה:

קהל וחזן:

וַיַּֽעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:

יְהֹוָה יְהֹוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶֽאֱמֶת: נֹצֵר חֶֽסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶֽשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה: וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ:

סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ. מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ: כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶֽסֶד לְכָל קֹרְאֶֽיךָ:

הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה, מִזְּבוּל קָדְשְׁךָ וְתִפְאַרְתֶּךָ, אַיֵּה קִנְאָתְךָ וּגְבוּרֹתֶךָ. הֲמוֹן מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ. אֵלֵינוּ הִתְאַפָּקוּ: אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם, שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל־הַמָּיִם: אִם־עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ. יְהֹוָה עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ:

כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים כֵּן תְּרַחֵם יְהֹוָה עָלֵֽינוּ: לַיהֹוָה הַיְשׁוּעָה, עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶֽךָ סֶּֽלָה: יְהֹוָה צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ מִשְׂגָּב לָֽנוּ, אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶֽלָה: יְהֹוָה צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּֽטֵֽחַ בָּךְ: יְהֹוָה הוֹשִֽׁיעָה, הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ:

סְלַח נָא לַעֲו‍ֹן הָעָם הַזֶּה, כְּגֹֽדֶל חַסְדֶּֽךָ. וְכַאֲשֶׁר נָשָֽׂאתָה לָעָם הַזֶּה. מִמִּצְרַֽיִם וְעַד הֵֽנָּה. וְשָׁם נֶאֱמַר:

וַיֹּאמֶר יְהֹוָה סָלַֽחְתִּי כִּדְבָרֶֽךָ:

הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶֽיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵֽינוּ, וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶֽיהָ כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵֽינוּ, אֲנַֽחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים: אֲדֹנָי שְׁמָֽעָה, אֲדֹנָי סְלָֽחָה, אֲדֹנָי הַקְשִֽׁיבָה וַעֲשֵׂה, אַל תְּאַחַר. לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּֽךָ: