ספר הזכרונות סב

ואמונה וכיון דאמליכתי' כו' תו לא צריכת שאין צריך להתבוננות רק לקבל עול מלכות שמים דרך אמונה לדעת שאין שום דבר נפרד ממנו וחוצץ בפניו גם אחר שנברא העולם, אבל מצות וידעת וגו' הוא ההתבוננות בזה והוא כל חכמת מעשה בראשית ומעשה מרכבה הידועים לחכמי האמת, שכל ענין חכמה זו הוא להראות אמיתות היחוד הזה שכל הבריאה כולה שנראית כנפרדת מן הבורא באמת אין שום פירוד כלל, ודבר זה תכלית כל הבריאה שיהיו הנבראים כולם מכירים שאינם דבר נפרד מן הבורא, וזהו כל תכלית התורה והמצות כולם לזכך הלב להגיע לידיעה והשגה זו דרך ראי' והתבוננות שכל פעולת אדם ומעשה אנוש ותחבולותיו הכל כאשר לכל אין שום דבר נפרד ממנו ית', וכל מה שהפליגו רז"ל בזוהר וחכמי האמת בספריהם חובת העסק בחכמת האמת הוא ממצות וידעת וגו', ומה שנגד זה הפליגו רז"ל בפרק אין דורשין (שם) שאינו ראוי' לכל אחד אלא למי שכבר נשלם בכל מעלות המדות, הוא ג"כ נלמד מלשון המקרא שאמר וידעת היום ולא נמצא בשום מצוה שיאמר בהם היום שהרי כל המצות הם חובת עולם, אבל לימדתנו תורה בזה שאין זו מידה הראוי' לכל אחד רק כלפי שנאמר שם לפני זה אתה הראת לדעת כי ד' הוא האלקים אין עוד מלבדו אמר אתה לנוכח לדורו שזכו לראי' הזו שאין עוד מלבדו כלל וידעת היום אחר שזכית לראי' זו תדע ותתבונן להשיב על הלב ידיעת ענין זה על בוריו ואינו חובת דורות עולם כשאר המצות שהם חובה לכל אחד, ויראה שזה שנאמר שם בפ' לפני זה כי שאל נא לימים הראשונים וגו' שפירשו רז"ל בפרק אין דורשין על החקירה במעשה בראשית, הוא ג"כ מצות עשה לדרוש במעשה בראשית ותכלית הדרישה הוא מה שסיים שם הנהי' וגו' השמע עם וגו' או הנסה וגו'

והרמב"מ שפירש ענין מעשה בראשית הוא חכמת טבעי הנבראים מצא בו מבוא תועלת לעבודת הש"י לאהבתו ויראתו, ואמנם אם הי' זה אמת אצלו אינו אמת לרוב המתעסקים בחכמות אלו ולא הי' ראוי לו לקבוע ידיעת עניינים כאלה בהלכות יסודי התורה שלו כלל, דברים שאינם צריכים למאמיני התורה לידיעתם וכ"ש שהרבה מדבריו אינם אמת כפי דעת חכמיהם היום. והכלל מה לדברי חכמי או"ה עם דברי התורה שמן השמים לעשות דבריהם יסודות לתורה, וכל מה שאסף שם הם מדברי חכמי או"ה וראוי' להם שכל חכמתם בחכמה השייכת בעוה"ז וידיעת נבראי. העוה"ז מצד טבעם שהוא כידיעת כל מיני אומניות שאין בזה שייכות לתורה, אבל חכמת מעשה בראשית שזכרו רז"ל שהשיגוה מתוך ספור התורה במעשה בראשית הוא ידיעת חכמתו ית' בבריאה זו, וביאור זה כי מעשה מרכבה הוא איך הש"י רוכב על כל הנבראים כולם גם אחר שנברא העולם כקודם, וזהו יחוד הנקרא בזוהר יחודא עלאה ר"ל מצד ההתעלות הכל לאלקות גמור שהשגתו הגמורה אינו אלא לנביאים כיחזקאל והדומה, ויש עוד יחודא תתאה שאמרו בזוהר שעל זה אומרים פסוק ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד אחר שמע ישראל ור"ל השגה תחתאה מענין היחוד, (עי' בזוה"ק תרומה) וההשגה ההיא בדרך כלל היא ידיעת כבוד מלכותו ית', היינו כי כבוד המלכות הוא שיהי' לו עבדים תחתיו כי אין מלך בלא עם (פרדר"א פי"א), וזהו סיבת הבריאה כולה להתגלות כבוד מלכותו שיהיו נבראים ויכירו שיש בורא, והוא ענין מלא כל הארץ כבודו שכבודו ית' הוא מלא כל הארץ שהיא כלל הבריאה היותר שפלה שם מלא כבודו כי כל פעל ד' למענהו לקילוסו (שוח"ט יט. קמ"ח) לגלות כבוד מלכותו, וזה הכבוד ממלא כל מדריגות היותר תחתונות כי מדריגה התחתונה מן היחוד היא המושגת לכל נברא בקל שישיג שהש"י בראו לקילוסו והוא הנותן בו חיות וכח קיומו ולהיות תחת המציאות וכיוצא, וזהו כלל מעשה בראשית שהוא ההכרה איך כל הנבראים הם מעשה הש"י לקילוסו והוא כבוד מלכים חקור דבר (משלי כ"ה) שדבר זה מצוה על כל אחד לחקור בזה ולהתבונן עד מקום שידו מגעת, וכן במצות שאל נא