ספר הזכות על יבמות מד.

כתוב בהל' שהודה מפי עצמו ומפרקי' הא בדתבעי ליה הא בבא לצאת ידי שמים. שמעינן מינה דמתני' בידי אדם ובתביע' אבל בא לצאת ידי שמים אפילו ר"ט מודה ואפילו בלא תביעה משום דגזל ובעל וכ"ש בבריא דקי"ל מנה לי בידך והלה אומר איני יודע חייב בבא לצאת ידי שמים וכבר נתפרש בהל' בפ' המפקיד. ומ"ש הרב דאי ר"ע קנסא קניס ליה משום דבעל וגזל אין דנין דיני קנסות בזמן הזה ואפילו תפס מפקי' מיניה חס ליה למרן ז"ל דנימא הכי שהרבה דברים דנו אותם חכמים משום פשיעה וקנס שלהם ואינן בכלל ד"ק אלא נגבין בבבל שלא אמרו אלא בממון הקצוב בתורה כגון ל' של עבד ונ' של אונס ומפתה וק' של מוציא שם רע וזה א' מהן בעל וגזל והפקידו אצלו בשתי כריכות וכגון מה הפסיד הרמאי אלא הכל יהא מונח עד שיבא אליהו. המטמא והמדמע והמנסך קנסו אותו במזיד וחייב לשלם קנסוה רבנן לדידיה בדידה ולדידה בדידיה. וכן קנסין שביחיד כגון גזלנא עתיקא הוא ובעינא למקנסיה והכי דייננא לך ולכולהו אלמי חברך קנסיה ר"ל ליטרא דדהבא. וכן בגיטין וכן בקידושין הוא עשה שלא כהוגן לפיכך עשו לו שלא כהוגן. וכן באיסורין בשוגג תרומתו תרומה במזיד תרומה ויחזור ויתרום בשוגג תשלומיו תשלומין במזיד אין תשלומיו תשלומין וכיוצא באלו אין לנו בהן מנין וכולן דינין שדנו חכמים משום קנס ופשיעה ונוהגין בכל מקום ובכל זמן. ודקאמר הרב ז"ל משום דסתם לן תנא כר' טרפון בפרק הגוזל דתנן הגוזל את חבירו ונשבע לו יוליכנו אחריו עד למדי לפי דבריו כיון דאין סדר למשנה ושמא סתם אח"כ מחלוקת הוא אין לנו לפסוק הלכה כסתם אבל עיקר הפירוש שם והוא כתוב בשאלתות דרב אחאי ובפירושי רב חננאל. אלא אמר רבא שאני מתני' דכיון דידע למאן גזליה כמ"ד יהבי לך בידי דאמי ואינו חייב אפילו לצאת ידי שמים דהא הדר ממונא למריה בסוף וטעמא דנשבע משום דבעי כפרה ורחמנא אמר לאשר הוא לו יתננו ביום אשמתו הא לא נשבע נעשה כנפקד של בעלים עד שיבא ויטול את שלו בין לר"ע בין לר"ט הילכך קמא לה פסקא דמתני' כר"ע ואליבא דר"ש בן אלעזר. דאוקימנא מתני' כוותיה. וסתמא דפ' המפקיד נמי בדידיה שייכא וליתא לדר"ט דחבירו דר"ע הוה והלכה כר"ע מחבירו ומדפסק רב יהודה אמר שמואל כוותיה ברישא דמתני' ש"מ בראשונה ולא בשניה: ונשאר בפ' הזה מתשובות הרב ז"ל שלא עמדנו על עיקר טעם במה שנשמט מן ההלכות החזיקה היא מלחמה בעולם מהו דלא איפשיטא בגמ' דנאמנת אלא בכגון נפלו עלינו כותים נפלו עלינו ליסטים דאשה כלי זיינה עליה ואין לה מלחמה אבל אמרה נכנס הוא במלחמה ומת דאיכא למימר בדדמי אמרה ס"ד כל הני איקטול והוא פליט אי נמי עד שכבשה מלכות דא' אנשים ואחד נשים להריגה ודאי חיישינן ולא תינשא מיהו בפרק האשה שנתארמלה גבי לא נחבאתי ולא נטמאתי איפשיט דמה לי לשקר במקום חזקה אמרינן ולא דמי התם אי משקרה הו"ל למימר נחבאתי ובהא סבורה לומר אמת ובהך טענה נ"ל משום דדאמי ובפרק השותפין במה לי לשקר במקום חזקה בעיא ולא איפשיטא וסוף דבר שהיתה בעיא זו צריכה להכתב בהלכות אא"כ קצר בה רבינו ז"ל מפני שהיא אצלו נכללת במשנתינו שלום בינו לבינה ושלום בעולם מלחמה בינו לבינה (חסר כאן): סליק ספר הזכות על מסכת יבמות