ספר הגן ודרך משה לב

זקנו כידוע שאסתר הביא רחמים וגאולה לעולם באמרה את השם בדרך ישר י"בא ה"מלך ו"המן ה"יום אבל המן אמר השם בהיפך ז"ה אנינ"ו שו"ה ל"י אינו שו"ה דייק רק עקים לכן תקן זאת רב שמואל בר שיל"ת ר"ת שוית"י ה' לננד"י תמי"ד היינו בדרך שוה כנ"ל: וגם אצל ושתי המלכה אמר המן כי לא על המלך לבדו עותה ושתי המלכה ג"כ השם היפך עותה דייקא. וזהו סוד מלך ממית ומחיה שהוא ישר ושוה מחיה. ומכלל הן נשמע לאו וזהו הסוד שאמרה כי מלאה הלכתי וריקם השיבני יהוה השיבני דייקא בהיפך יהוה

והסוד אמן שאחז"ל גדול העונה אמן יותר מהמברך הוא זה. כי אמן בגי' צ"א (הוי"ה אדנ"י) ג"כ צ"א והמברך אינו יכול להזכיר כי אם השם אדני ושם הוי"ה במחשבתו כנ"ל אבל מי שהוא עונה אמן מזכיר מנין ב' שמות כנ"ל וק"ל וזהו כוונת הפסוק ויאמרו כל העם אמן ומה היה מכוונין ומסיים והל"ל ליהוה הל"ל כמנין ס"ה הוא אדנ"י ליהוה שהוא כ"ו ושניהם מכוונין באמן כנ"ל וק"ל והחזן שאינו יכול לענות אמן בבית הכנסת יכוין בשעה שאומרים הקהל אמן לשם הוי"ה ואדנ"י ויהא נכתב לפניו בשילוב הזה יאהדונ"הי שהוא גימ' צ"א כמנין אמן והיא סגולה גדולה לבטל מחשבות רעות. וגם שמעתי ממהור"ר יונה מקעלין ז"ל. חזן בגימי אדנ"י ואם תכתוב חזן במלואו כזה חי"ת זי"ן נו"ן תמצא האותיות אמצעות מנין הוי"ה וכשם שזהו בתוך הפנימי מהתיבה דהיינו הנעלם כך יכוון לזה השם במחשבה ואל יוציא לחוץ וסופי תיבות מנין ת"ק שיכוין התפלה תעלה עד לרקיע מהלך ת"ק וכשמכוין החזן כוונה זו יהיה מובטח שתפלתו מקובלת וזה סוד אמן כתבתי ליודעים ומבינים. אבל מה יעשו ההמוני עם שאין להם לב להבין כנ"ל ע"כ אפרש להם בנגלה שהם ג"כ יכולים להבין. ופירושו לפי פשוטו אמן היינו האמנת דברים שיאמנו דבריו ויקויים הברכה: ע"כ כל איש מישראל ששומע הברכה מישראל מחוייב לענות אמן אפי' שומע מאשה או מקטן: ואם שומע ואינו עונה חייב מיתה: וסימן אמ"ן נוטריקון אנ"י מוס"ר נפ"ש שכל א' מישראל מחוייב למסור נפשו על עניית אמן וכל איש מישראל מחויב לומר הברכות בקול רם כדי שישמעו