ספר הגן ודרך משה ב

ספר הגן

אני יצחק בן הר"ר אליעזר דרשתי וחקרתי והתבוננתי שאין לאדם רק ביראת שמים שנאמר סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא וכו' וכן אמרו רז"ל כל ת"ח שאין בו י"ש דומה לגזבר שיש לו מפתחות וכו' וכתיב אחרי ה' תלכו וכו' וכתיב יראת ה' הוא אוצרו ולפי שראיתי בני אדם הרבה שאינם שמים על לבם יום המיתה רק סבורים להחיות לעולם והולכי' אחרי תאות' ואינם עוסקי' ביראת שמים אך במעשים רעים ואוי להם שמניחים עולם ארוך. מפני הגאות שלהם. ובברור אם לא יחזרו בהם שמלאכי חבלה ירדו עמהם במדריגה התחתונה לכן חברתי החיבור וקראתיו ספר הגן כי מי שעוסק בי"ש כאלו קיים כל הפרשיות שבחומש כי גם בסדרת כמנין גן ועוד כל העוסק בי"ש יזכה לגן עדן. וכתבתי בלישנא קלילא שיבין כל אדם אולי ע"י זה יניח האדם ממעשיו הרעים וידבק בתומ"ט והרוצה שיהא רגיל בי"ש יקרא בכל יום פעמים בוקר וערב בזה ספר הגן ובודאי לבו יהא בטוח שהוא בן עוה"ב גם בשבתות וי"ט יקרא כו

ליום ראשון אתה בני הט אזנך ושמע אמרי וצדה לדרך תקח לא יין ולא מרקחת אלא תורה ומע"ט ותינצל לעתיד מדינים עצומים ומדין גהינם. על כן כל איש יתן אל לבו ואל יהי כסוס כפרד שאין אתם בינה יראה בכל שעה היאך לעבוד לבורא ית' כי אנו חייבים להיות לו לעבדים שנא' אשר פדה אתכם מבית עבדים פי' להיות לו לעבדים לכן כל איש יחשוב בלבו להיות עבד לבורא ית' שמו בלבב שלם שנ' ולעבדו בכל לבבכם ולא לקבל פרס לפי שאדם מחויב לעשות מירא' ומאהבה לעבוד לו ולא כדי שישבחוהו. ויזכור כל אדם על זה שהוא היום כאן ומחר בקבר ובהמה לשחיטה וסוף האדם למות מהו אדם הבל הבלים הוא כי כולו מליחה סרוחה וינך אל עמוק שוחה. לכן כל ירא וחרד ישים יראת הצור ית"ש על לבו ויאמר מה יהיה בסופו רימה ותולעה ובאש ומסריח ומעונש והגוף יתייסר באש בוערה ובשאר יסורים גדולים ועצומים וע"י זה ירחק מעבירות