ספר החינוך תקלה

לִתְלוֹת הַמְּחֻיָּב לִתְלוֹת – שֶׁנִּצְטַוִּינוּ לִתְלוֹת מִי שֶׁיִּתְחַיֵּב תְּלִיָּה בְּבֵית דִּין, וְיָדוּעַ שֶׁכָּל הַנִּתְלִין נִסְקָלִין בַּתְּחִלָּה, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (דברים כא כב) וְתָלִיתָ אֹתוֹ עַל עֵץ. וְדִין הַתְּלִיָּה הוּא, בִּמְגַדֵּף וְעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה לְבַדָּם כְּדִבְרֵי חֲכָמִים בְּפֶרֶק נִגְמַר הַדִּין (סנהדרין מה, ב), דִּפְלִיגִי עֲלֵהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּאָמַר כָּל הַנִּסְקָלִין נִתְלִין.

מִשָּׁרְשֵׁי מִצְוַת אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין, כָּתַבְתִּי קְצָת בְּסֵדֶר מִשְׁפָּטִים (מצוה מז) שֶׁנִּצְטַוִּינוּ לְהָמִית הָעוֹבְרִים עַל קְצָת מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, וְשָׁם כָּתַבְתִּי מַחְלֹקֶת הָרַמְבַּ"ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עִם הָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּעִנְיָן זֶה. וְעוֹד נֹאמַר כִּי דִּין הַתְּלִיָּה, כְּדֵי לְהַגְבִּיהַּ הַנִּדּוֹן וּלְפַרְסְמוֹ לְעֵין כֹּל, גַּם בִּרְאוֹתָם עֵסֶק זְקִיפַת הָעֵץ וּקְשִׁירַת הַנִּדּוֹן עָלָיו, תִּכָּנֵס יִרְאָה וָפַחַד בְּלִבָּם.

מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם מו, א) שֶׁמִּצְוַת הַנִּתְלִין אַחַר שֶׁסּוֹקְלִין אוֹתוֹ מַשְׁקִיעִין קוֹרָה בָּאָרֶץ וְהָעֵץ יוֹצֵא מִמֶּנָּה, וּמַקִּיפִין שְׁתֵּי יָדָיו זוֹ עַל זוֹ וְתוֹלִין אוֹתוֹ סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה וּמַתִּירִין אוֹתוֹ מִיָּד, וְקוֹבְרִין אוֹתוֹ עִם הָעֵץ שֶׁנִּתְלָה בּוֹ, וְעִם הָאֶבֶן שֶׁנִּסְקַל בּוֹ, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת זֶה הָעֵץ שֶׁנִּתְלָה בּוֹ פְּלוֹנִי. וְאִם הֱלִינוּהוּ שָׁם עוֹבְרִין בְּלֹא תַעֲשֶׂה, כְּמוֹ שֶׁנִּכְתֹּב בְּסֵדֶר זֶה (מצוה תקלו) בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ, בְּפֶרֶק שִׁשִּׁי מִסַּנְהֶדְרִין [הלכות סנהדרין פי"ד וט"ו].

וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ בִּזְמַן הַבַּיִת שֶׁהָיָה כֹּחַ בְּיָדֵינוּ לָדוּן דִּינֵי נְפָשׁוֹת, וּבִזְכָרִים דַּוְקָא, כִּי לָהֶם לַעֲשׂוֹת הַמִּשְׁפָּט.