ספר חסידים תרסו

כל מעשה גרמות שאדם גורם צער לחבירו נענש ואף אם יעשה צער על חנם לבהמה כגון שמשים עליה משאוי יותר מאשר יכולה לשאת ומכה אותה ואינה יכולה ללכת עתיד ליתן את הדין שהרי צער בעלי חיים דאורייתא. כתיב בענין בלעם למה הכית אתונך כנגד שאמר לו יש חרב בידי כי עתה הרגתיך לכן נהרג בחרב ואנה הזהיר שהרי בבני נח לא מצינו ורדו. לאדם שלא התיר לו בשר תאוה נתנה לו רדייה. אבל לבני נח שהתיר להם בשר תאוה לא נתנה לו רדייה. ד"א למה מן הדין אין לרדות בעבדים ובהמות כשאינם פושעים ואין להטריחם על חנם אלא בערב שבת ובערב י"ט כדי להכניסם מבעוד יום לביתו: כתיב (דברים יג יח) ונתן לך רחמים ורחמך ר' יהודה אומר משום רבן גמליאל הרי הוא אומר ונתן לך רחמים ורחמך הרי סימן זה מסור בידך כל זמן שאתה רחמן ירחמו עליך: