ספר חרדים פז

וכתב קדושים תהיו שלא יאמר הרי פרשתי מן העריות ויהיה להוט אחר אשתו ומצוי כתרנגולים או בנשיו הרבור לכך צוה קדושים תהיו והוא ציווי כללי שיפרוש מן המותרות ימעט במשגל ולא ישמש אלא כפי הצריך לקיום המצוה ממנין התרי"ג לגאון ורבינו שלמה גבירו"ל: (יד) על הכהנים הוסיפה התורה קדושה מעל ישראל דכתיב קדושים יהיו לאלהיהם זו מ"ע שיפרשו מנשותיהם שאסורים עליהם בלאו והם גרושה ואפי' היא גרושתו והזונה והחללה שאלו אסורות אפי' לכהן הדיוט, ממנין תרי"ג לרשב"א, אמרו בגמרא פ"כ דיבמות הבא על יבמתו צרתה קיימא עליה בעשה פירוש מדכתיב יבמה יבא עליה דרשינן התם עליה ולא עליה ועל צרתה ולאו הבא מכלל עשה עשה ממנין תרי"ג לרשב"ץ: פרק ראשון מצות לא תעשה מן התורה התלויות בלב ואפשר לשומרם בכל יום

א) דבור שני של עשרת הדברות לא יהיה לך אלהים אחרים על פני פירוש שלא להעלות על לב שיש אלוה זולתי ה' ממנין תרי"ג לרמב״ם ולרמב״ן ולרשב״ץ: (ב ג ד ה) דבור עשירי של עשרת הדברות לא תחמוד כי' ובדברות אחרונות כתיב לא תחמוד אשת רעיך ולא תתאוה בית רעיך ובין אאשת איש ובין אקרקעות ומטלטלין איכא תר לאוין לא תתאוה ולא תחמוד וכשישתדל ליקח הקרקע או המטלטלין מחבירו שלא היה בדעתו למוכרן אלא שהפציר עליו או הרבה עליו רעים או הרבה לו דמים עד שלקחו אז עבר על לא תחמוד דאין חימוד אלא על ידי מעשה אבל על לאו דלא תתאוה משגמר והסכים בלבו להשתדל בכל עוז לקנותו ממנו מיד עבר דאין תאוה אלא בלב בלבד וכן באשת איש אם נתן עיניו לא לניאוף אלא ליקח אותה לו לאשה בהתר והשתדל במיני תחבולות עד שגרשה בעלה ולקחה הוא לו לאשה עבר על לא תחמוד ומשגמר