ספר חרדים פו

פרו ורבו היו לו בנים ומתו לא יצא י"ח אלא אם כשימות הניח מחלציו בן ובת אז קיים המצוה וכן אם מתו הבנים והניחו אפילו הבן מהבת והבת מהבן קיים המצוה, ממנין תרי"ג: (ח) מ״ע לקיים אדם עונתו ואף כשאשתו מעוברת הוא מצווה במצוה זו שנאמר ושמח את אשתו ואיכא נמי בהא מל"ת דכתיב ועונתה לא יגרע ממנין תרי"ג לסמ"ק: (ט) מצוה שיפרוש האיש מאשתו סמוך לוסתה שנאמר והזהרתם את בני ישראל מטומאתם אם רגילה לראות ביום פורש כל היום ואם רגילה לראות בלילה פורש כל הלילה, ממנין תרי"ג לסמ"ק: (י) היה משמש עם הטהורה והרגישה שפירסה' נדה חייבת היא לומר לו ואסור לו להתנועע או לפרוש בקישוי אלא ימתין עד שימות האבר דאמרינן פרק ב' דשבועות דזו היא מצות עשה שבנדה ויליף לה מדכתיב ותהי נדתה עליו אפילו בשעת נדתה תהא עליו' ממנין תרי"ג לסמ"ק ורשב״ץ: (יא) מצוה על האיש שיפרוש מאשתו מלבוא עליה אם נמצא בה דבר ערוה שנאמר כי מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה וכן אם מגרש אותה על איזו סבה הוא מצווה שלא יוציא אותה אלא בגט כדת משה וישראל, ממנין תרי"ג : (יב) מצוה ליבם אשת אחיו שמת בלא זרע שנאמר כי ישבו אחים יחדו ומת אחד מהם ובן אין לו יבמה יבא עליה ממנין תרי״ג : (יג) להיות קדושים מנה הגאון ופירש רמב"ן בחומש קדושים תהיו זהו שאמרו רז"ל קדש עצמך במותר לך לכך אחר שאסרה התורה מאכלות אסורות חזר ואמר והתקדשתם והייתם קדושים כלומר לא יאמר אדם הרי פירשתי ממאכלות אסורות ודי לי ובמותר אהיה בסובאי יין בזוללי בשר למו וכל ימיו חגים ולהוט אחר מעדני עולם לכך נאמר והתקדשתם כלומר שיקדש עצמו מן היין במיעוטו כמו שקרא הכתוב הנזיר קדוש ויזכור רעות הנזכרות ביין בתורה בנח ובלוט ובגמרא נזכר שמביא לידי שפיכות דמים וגם ישמר מהתגאל בריבוי אכילה גסה וישמר מן הדבור הנמאס והיתר אע"ף שאינו נמאס אחר שאסר בתורה העריות חזר