ספר חרדים רמא

הרפואות הקשות. והנה מצאנו לרז"ל שאמרו כל מי שעונה אמן יהא שמיה רבא בכל כחו אפי' היה בו שמץ מינות מוחלין לו והחמירו בזה בזהר ואמרו שצריך לזעזע כל איבריו ולענות בקול תקיף ומי שרגיל לעשות כן הנה הוא מבושר שימחול לו עונותיו אם לא ישיב לכסלה הרי סגולה אחת. סגולה שנית אמרו שכל הזהיר וזריז בשמירת שבת בכל תנאיו ובכל דקדוקיו אפי' עבד ע"ז כדור אנוש מוחלין לו שנאמר שומר שבת מחללו א"ת מחללו אלא מחול לו ולא תקשה לך מה הוסיף בעשותו מצות שבת כדי לכפר עונותיו הרי זו אחת מן המצות שהיה הוא חייב בהן די"ל דהזירוז אותה הוא המכפר וכן בעניית אמן. סגולה הג' יכוון בשירת הים שאומרים בכל יום לאומרה בקול ובשמחה רבה כאלו אותה שעה יצא ממצרים שהרי אמרו במדרש ויסע משה את ישראל מים סוף שהסיעם מעונותיהם שנמחלו על ידי השירה שאמרו שכל מי שנעשה לו נס ואומר שירה מוחלין לו על כל עונותיו והנה אחר שצונו לומר שירה זו בכל יום כדכתיב ויאמרו לאמר וכדכתב רשב"י שר"ל שנאמר אותה בכל יום בשמחה רבה כש כשעה ראשונה שאמרנו אותה [למהדרין] על הים. וסגולה ד' אז"ל כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו שנאמר נושא עון ועובר על פשע למי נושא עון למי שעובר על פשע לכן יוכיח האדם את נפשו ויאמר למה תסבול יסורים בעה״ז ובגיהנם על עונותיך הלא טוב לך לסבול חרפת אנוש וגידופיו ולא תענה ותשמח ביסורים אלו כי תעלת רפואה הם לנפשך זרח בחשך אורך וז"ש ז"ל הנעלבים ואינן עולבין שומעין חרפתם ואינן משיבין עושין מאהבה ושמחים ביסורים עליהם הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו פי' החסיד ששלש מדרגות דבר התנא זו למעלה מזו ראשונה מי ששומע חרפתו ומשיב אבל אינו מעליב את חבירו בתשובתו שנית שאינו משיב כלל אך לבו מר לו בקרבו שלישית ששמח ביסורים הם הדברים של חרפה אשר שמע אולי גם ה' יכפר עונותיו. סגולה ה' היא ההתבודדות שכתבנו למעלה בשם ספר בית מידות כי לעתות