ספר חרדים כג

בשורשו שהוא יתברך ראש כל ראשית סבת כל סיבה וזהו אחז״ל צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם כלומר שהאמונות שבהם שה' יחיד וקדמן כאמור וצדיק באמונתו יחיה ועמוד בזה הוא מאמר הרב רבי יהודה הלוי בפייטו של ראש השנה השתונן והכונן והתבונז בסודך והבט מה אתה ומאין יסודך ומי הכינך ומי הבינך וכח מי יגידך חקור פעליו

פרק שני אדון יחיד זה יתברך אין יחיד כיחודו הוא יחיד מיוחד אין עוד מלבדו דכתיב שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד וכתיב אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלהים אין עוד מלבדו וזהו שיסדו אנשי כנסת הגדולה בברכת יוצר אור כי הוא לבדו מרום וקדוש פועל גבורות עושה חדשות בעל מלחמות זורע צדקות מצמיח ישועות בורא רפואות נורא תהלות אדון הנפלאות אמרו חכמי הקבלה מלת הוא לבדו רמז לאדון יחיד זה שאין לעצמותו שני והעשרה כנוים שמפרש אחר כך מרום וקדוש וכו' עד אדון הנפלאות הם רמז לעשר ספירות שהאציל הוא ית' ממנו. עליהם רמז דוד הוד והדר לבשת עוטה אור כשלמה ההוד והדר רמז לעשר ספירות דלשון ספירות לשון אורות הוא כמו ספיר ויהלום וה' אלהי גדלת מאד רמז לאדון יחיד שאין לעצמותו ושני והספיר' הראשונה שהאציל כ"ע הוא מאירה יותר מכל התשע וכל מה שהאו' מתפשט הוא מתעבה עד שהספירה האחרונה שנקראת מלכות נקראת נהורא תכלא בכל הזוהר ובמדרש שיר השירים זוהר חשוך ואמרו בתיקונים שהספירה הראשונה נקראת אור קדמון אור צח אור מצוחצח ואמרו האי כתר עילאה אע"ג דהוא אור קדמאה אור צח אור מצוחצח אוכמ' הוא קמי עילת העילות ועל האחרונה נאמר מלא כל הארץ כבודו ומתרגימינן מליא כל ארעא זוו יקריה ומשל אדון יחיד וספירותיו דומה לשמש ולאור הזורח ממנו ומתפשט בעולם והיינו דאמרו פ"ד דסנהדרין אמר ליה קיסר לרבן גמליאל אמריתו כל בי עשרה שריא שכינת' כמה שכינת'