ספר חרדים ריא

דתמיד מלשין מן הנשמה דהיינו בית רעך שהוא הש"י דכתיב רעך וריע אביך אל תעזוב ואיזה מקום מנוחתו זה הלב דאמרו החכמים ה' נמצא בלב אוהביו בן אדם למה לא תשכיל בטומאות שאתה נטמא פתאום פקח עיניך רהין וטהר ותשמור מכל טומאה להבא דע לך כי פיך אבי אבות הטומאה ומטמא רמ״ח אבריך ונפשך ומיד שכינה מסתלקת מעליך ולא תדע ולא תרגיש הרי אמרו בספר הזוהר כי ע״י הכעס נטמאת כאמור וכן ע"י לשון הרע שתיהם עקרם בפה גם אמרו כי בהוצאת זרע לבטלה נטמא נמי ונראה דה"ה כמו שהברית המעור זרע לבטלה מטמא כן בברית הלשון הדברים בטלים מטמאין ונבלות הפה מטמא כמו הזנות ובהדיא כתיב ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך הרי ארבע טומאות ונראה דה"ה שאר התועבות התלויות בפה נמי מטמאות כגון דבר שקר מרמה חנופה גאוה ליצנות שתיקה לצורך מצוה כדכתיב נאלמתי דומיה וכדאיתא בזוהר פרשת תזריע וכל שכן שתיקה מדברי תורה ותפלה וכן הדבור בעזות נמי מטמא הרי שנים עשר טומאות תלויות בפה ולשון מלבד שאר הטומאות התלויות ברמ"ח איברים על הכל צוה המלך ואמר והיה מחניך קדוש ופרט התלויות בפה בהדיא דכתיב ולא יראה בך ערות דבר שבו כלול התלויות בפה יען היות טומאה זו קלה בעיני בני אדם ותדירה והוא מושכת שאר הטומאות דרמ"ח אברים, ראוי לשרת המלך בכלי המדה כלי כסף וכלי זהב והרי הלב עקר האדם כלי חמדה שברמ"ח איברים וכתיב כסף נבחר לשון צדיק גם שתי עינים כמאורות השמים ועשר אצבעות נגד עשר שמות הקדש עשר ספירות גם האזנים כלי שרת לשמוע בהם דברי ה' כדכתיב שמעו ותחי נפשיכם והאבר להוציא צבאות משרתיו עושי רצונו כמה קדושה צריך ותוספת בקדושה וטהרה ונקיות והמוח לחשוב מחשבות טהורות להדבק ביוצר יתברך ולעיין בתורתו והלב לשמוח בו ובמצותיו ולחמול על עניים ויתומים ויהיה נח ולא עצב ולא כועס והרגלים הם הרצים שיוצאים דחופים בדבר המלך