ספר חרדים קמט

לכן אחלק לו ברבים ואת עצומים יחלק שלל וגו' לפיכך חובה עלינו ללמוד לשמור ולעשות כל המצות התלויות בא״י ואלהי ישראל יהיה בעזרנו. במסכת יבמות פרק הערל נחלקו ר' יוחנן ור"ל אי קדושה שקדש עזרא במקומות אשר כבש בא״י קדשה עד עולם או עד שחרב מקדש שני רבי יוחנן סבר קדשה עד עולם וכל המצות התלויות בא"י נוהגת גם אחר החורבן מדאורייתא ור"ל סבר דבטלה הקדושה כשחרב המקדש ואין המצות התלויות בא"י נוהגות בזמן הזה אלא מדרבנן. רמב"ם וסמ"ג ובעל התרומה פסקו כר"ל אבל הראב"ד ורש"י ובעל התוספות ורבינו שמשון פסקו כר' יוחנן וכן פסק גאון ורבינו יוסף טוב עלם והרב ר' מתתיה והרב בעל העזר והרב ר' אליעזר טהור קדש, דגן תירוש ויצהר בלבד חיובן מדאורייתא אבל שאר פרי מדרבנן ואפי' זיתים וענבים עצמן כדכתב רמב"ן בפי' החומש בפ' ראה זה דעת רוב הפוסקים אבל רמב״ם וסמ"ג פסקו דהכל מדאורייתא רק חרובין בפירות אילן וירקות בפרי האדמה דחיובן מדרבנן, כל פרי שתחלתו וסופו אוכל כלו' שתכף צמיחתו ראוי לאכילה כגון קישואין ודלועין ותפוחין ואתרוגין וכיוצא בהן מיד חייבים אבל פירות שאין ראויין לאכילה בקוטנן פטורין אפי' מדרבנן עד שיהיו ראויים שנא' וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ עד שיהיה פרי וכתיב עשר תעשר את כל תבואת זרעך עד שיעשה תבואה, עונת המעשרות זו היא התבואה והזתים משגדלו שליש ממה שעתידין לגדל ושאר פירות משיתחילו להתבשל כמו שמפורש פ"ק דמעשרות מותר אדם לאכול עראי מן הפירות קודם גמר מלאכתן או להאכיל לבהמה אפי' אכילת קבע בלי תרומה ומעשר נגמרה מלאכת הפירות למעשר נאסרים אפי' באכילת עראי עד שיוציאו כל תרומה ומעשר שבהן ומפורש התם במשנה אי זה הוא גמר מלאכה למעשר וז"ל הרמב״ם אי זה הוא גמר מלאכתן של פירות הקישואין והדלועין והאבטיחין משישפשף בידו ויסיר הציהוב שעליהן כמו שער דק ואם אינו משפשף משיעמיד ערמה ובאבטיח