ספר חרדים קלח

פ״ו מצות עשה מד"ק ומד"ס התלויות ברלגים

א מצוה לרוץ לבית הכנסת ולבית המדרש ולכל דבר מצוה ואפי' בשבת שנאמר ונדעה נרדפה לדעת את ה': (ב) מצוה להמנות מעשרה הראשונים של בהכ"ג: (ג) מצוה לקבוע מקום לתפלתו שנאמר אל המקום אשר עמד שם ויש אומרים שג"כ בבית הכנסת עצמו יהיה לו מקום קבוע: (ד) מצוה לעמוד בתפלה שנאמר אשר עמד שם וכתיב אני האשה הנצבת עמכה בזה להתפלל: (ה) מצוה לכוין רגליו זו אצל זו כאלו הם רגל אחד שנאמר ורגליהם רגל ישרה: (ו) מצוה לכרוע על ברכיו קצת ואח"כ כופף כל גופו כקשת ככה ישחה באבות תחלה וסוף ומודים תחלה וסוף ובעושה שלום ועם החזן במודים: (ז) יש אומרים שגם כששליח צבור אומר קדוש וכל העם עונים עמו צריך שיהיו רגליהם מכונים זו אצל זו: (ח) ובעושה שלום פוסע שלש פסיעות לאחוריו כמי שנפטר מאת פני המלך: (ט) מצוה לעמוד כשמברך ברכת הלבנה דהוי כמקבל פני השכינה: (י) חייב אדם לילך להקביל פני רבו ברגל שנאמר מדוע את הולכת אליו היום לא חודש ולא שבת הא חודש ושבת בעי למיזל: (יא) להקביל פני רבו וחבירו שבא מן הדרך: (יב) ללכת אל בית אבל: יג ללכת אל בית המשתה של נשואין וז"ל רמב"ם פרק ששי מהלכות עירובין אין מערבין ערובי תחומין אלא לדבר מצוה כגון שהיה רוצה לילך לבית האבל או לבית המשתה של נישואין או להקביל פני רבו או חבירו שבא מן הדרך וכיוצא באלה: (יד) פסחים פרק שלישי לתפלה עד ארבעה מילין פרש"י ותוס' ור"י והרא"ש: (טו) צריך לטרוח ללכת ד' מילין שלא להתפלל ביחיד אלא בעשרה אם מהלך בדרך ובא עת ללון ולהתפלל אם יש בית הכנסת לפניו שיתפלל שם בעשרה רחוק ד' מילין הולך ומתפלל שם ולן שם ואם יש לאחוריו צריך לחזור מיל ולהתפלל בעשרה אבל אם עבר יותר ממיל אין צריך לחזור: (טז) והרי"ף והרמב"ם פי' מי שאון לו מים להתפלל