ספר חרדים קלז

פרק חמישי מצות עשה מד"ק ומד"ס התלויות בידים

א להיות ידיו אסורות זו על זו על לבו כשעומד בתפלה כעבד: (ב) גדולה שמושה יותר מלימודה שנאמר אשר יצק מים ע"י אליהו והמונע תלמידו מלשמשו מונע ממנו חסד שנאמר למס מרעהו חסד ופורק מעליו יראת שמים שנאמר ויראת שדי יעזוב: (ג) נטילת ידים לאכילה מצוה: (ד) מים אחרונים חובה ודבר שבקדושה הם והמקל בהם מקילין לו ימיו ושנותיו כך השיבו מן השמים ע"י שאלת חלום מגיסו של הרב המרדכ"י ובזוהר נמי מחמיר מאד: (ה) נטילת ידים לתפלה דעת רמב"ם דאע"פ דידיו נקיות ולא נכנס לבית הכסא בין שחרית בין מנחה בין ערבית צריך ליטול ידיו ברביעית כדרך שנוטל לאכילה: (ו) הדלקת הנר בשבת חובה: (ז) הדלקת נר חנוכה: (ח) ערובי חצירות: (ט) ערובי תחומין אם רוצה לילך חוץ לתחום לדבר מצוה: (י) ערובי תבשילין לבשל מי"ט לשבת: יא משחרב בית המקדש תקנו חז"ל כשחתן נושא אשה לוקח אפר מקלה ונותנו בראשו מקום הנחת תפילין: (יא) וכן תקנו שהעורך שלחן לעשות סעודה לאורחים מחסר ממנו מעט ומניח מקום פנוי בלא קערה מן הקערות לתת שם: (יג) וכשהאשה עושה תכשיטי הכסף והזהב משיירת מין ממוני התכשיט שנותנין בהן כדי שלא יהא תכשיט שלם: (יד) והבונה בית טח בטיט וסד בסי' ומשיי' אמה על אמה נגד הפתח בלא סיד כל אלה מפני החרבן דכתיב אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי, רמב"ם: (טו) מתנות עניים שהם מן התורה בא"י כגון פאה ולקט שכחה ופרט ועוללות בכרם בחוצה לארץ הוי חיובין מדברי סופרים: רמב"ם פ"א מהלכות מתנות עניים: