ספר חרדים קכו

חוחים אשליך ואלקוט לי שושנים. בשמים ראש וקנמון וקדה. טנא אמלא מכל מיני מגדים אומרה ירח מנחת יהודה. יאיר עלי נורא אור שכינתו. ודבקה בו תמיד נפשי בעודה. כל עצמותי יתרעשו בפחד. לקרוא בשמו ולעבדו שכם אחד. יתקדשו ויעשו אגודה. לך ארצה ישתחוו אפים. וישאו לך אדון לב אל כפים. העבר מהם כל עון וחלודה. מי יתן לי לעוף אבר כיונה. אל הר קדשך אעופה ואשכונה אשק עפר מקום שכינה ירדה. נכספה נפשי וגם כלתה. לשרתך. חביב בכל יכולתה. אתה אורה ונועם זיו כבודה. סתרי את אתבודד בך ברינה. ואתעדן בנועם אור שכינה. תגל נפשי תשיר מזמור לתודה. עוטה אורה והוא נשגב לבדו. והארץ האירה מכבודו. זיו שכינה אשרי הבא לסודה. פאר אתה נורא על ראש עמך. זרע קודש ישראל עבדיך. נחמד אתה מאודם ופטדה. צניף טהור על ראשנו. אהבתך חקוקה על לבנו. שלהבת יה היא העולה על מוקדה. קדושיך בניך בין העמים. מסרו נפשם כמו עולות ושלמים. לרצון שנת עינם נדדה. רצה אותם והשב את שבותם. בנה דביר מקדשך בית תפארתם. גואל אדון שכינה בנודדה. שמך קדש בעולמך מלכנו. שורש ישי תצמיח בימינו.