ספר חרדים קיז

המדה ממקום גבוה כדי שיעלה הקצף אישקומה בלעז שנראה כמלא כן כתבו רמב"ם וסמ"ג וספר החינוך, מתרי"ג: (צז) ואפי' לשהות בביתו המדה או המשקל החסרים או היתרי' אע"פ שאין דעתו לקנות ולמכור בהם אלא לתשמישי ביתו אפי' לעשות המדה עביט של מי רגלים אסור אלא חייב לשבר כדי שלא יהיו למוקש ואם השהה אותם אע"פ שלא קנה ולא מכר בהם עובר בלא תעשה שנאמר לא יהיה לך בביתך אבן ואבן גדולה וקטנה וגו' איפה ואיפה גדולה וקטנה, מתרי"ג: (צח) שלא לסרס זכר מכל המינין לא אדם ולא בהמה ולא עוף בין טהורין בין טמאין שנאמר ובארצכם לא תעשו וכתיב לעיל מיניה ומעוך וכתות וכרות מתרי״ג: ואפי' לומר לעובדי כוכבים שיסרס בהמה אסור שגם בני נח מצווין על הסירוס כדאיתא פרק הפועלים ועובר אלפני עור: (צט) כי תדור נדר לה' אלהיך לא תאחר לשלמו וגו' הנה יש עונש באיחור הנדרים אע"פ שמשלם אותם אחרי כן ואדם שאמר ליתן צדקה לעניים אע"פ שלא הזכיר לשון נדר בפיו נדר גמור הוא וחייב ליתן מיד ואפי' אם איחר מחמת שכחה ענש יענש ובניו מתים קטנים ואשתו מתה: (ק) שלא יעבור אדם על נדרו או על שבועתו שנאמר איש כי ידור נדר לה' או השבע וגו' לא יחל דבר ואם נתחרט והתירו לו שלשה דגמירי וסבירי מותר דכך קבלו מסיני הוא אינו מיחל אבל אחרים מחולין ומתירין לו מתרי"ג: (קא) ולא תחללו את שם קדשי היינו שלא יעבור אדם עבירה ולא יעשה מעשה שיתחלל בו שם שמים כגון בשעת הגזירה אפי' נאנס הרי זה חילול את השם ושלא בשעת הגזירה כגון הפורק עול מלכות שמים בפרהסיא במתכוין למרוד בהקב"ה וכן ת"ח או כל אדם המוחזק בכשרות ואינו נזהר במעשיו וגורם שאומר עליו דופי הרי זה חילול השם וכתב בסמ״ג ואני דרשתי לישראל כי המשקרים לגוים וגונבין להם הם בכלל מחללי השם שגורמים שיאמרו הגוים אין תורה לישראל ואומר שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב ולא ימצא בפיהם