סדר הלכה (רמב"ם) פג

קצת דשרי להשהותה. ולהנ"ל יש לדחות הך משמעותא. גם מ"ש וז"ל דר"י התיר למוכרה והמרדכי חולק עליו אבל להשהותה פשיטא דשרי עכ"ל. הנה סותר דברי עצמו בסי' ת"נ שכתב דמאן דאסר למכור הוא מטעם דלא ליתי להשהותה הרי אם אוסר למכרה כ"ש דאוסר להשהותה. וכן מ"ש להוכיח ממ"ש המרדכי סי' תקס"ח במליגה שאסרוה לאכילה. משמע דשרי עכ"פ להשהותה עד אחר הפסח עכ"ל. יש להשיב דשאני התם דהמליגה היתה בכלי שני שהרי ז"ל שם מעשה שמלגו תרנגולת בקערה של חמץ והוא כ"ש ואסרוה לאכול בפסח וזהו כדעת יש אוסרין בסי' תניא בסעיף א' בהג"ה אבל בכלי ראשון י"ל דלית מאן דפליג דאסור להשהותה ומותר למכרה באופן שדברי הש"ע והלבוש והנמשכין אחריהם כולם ברורין בלי שום גמגום כלל: