סדר הדורות, סדר תנאים ואמוראים תתקסו

רב הונא בריה דרב יהושע לא הלך ד' אמות בגלוי הראש פ' כל כתבי (קי"ח ב') ופ"ק דקדושין (ל"א א') ולא היה ראש ישיבה אלא דאש לבני גילו (צ"ל כלה) פ' הרואה (נ"ז א') והיה עשיר כדאיתא בפ' בתרא דהוריות (י' ב') דזבין קטינא דארעא וניזון ברווחא. (וע"ל אביי דלרב פפא קיימא ליה שעתא ולא לר"ה בריה דר"י מוכח דר"פ היה עשיר יותר) והיה חבר לרב פפא. כי אתא ר"פ ור"ה בדר"י מבי רב עירובין (י"ב א') והיה אוכל הרבה כדאיתא בפסחים פ' האשה (פ"ט ב') טעה דהכי איתא שם אדאכל ר"ה בדר"י חדא אכל ר"פ ד' כו' רבינא ח' ואמר ק' פפי ולא חדא רבינא (ע"ש) . והאריך ימים רבים בתר דאינגד וחלש כדאיתא בפ"א דב"ב. אבל הגירסא שלפנינו יוסף ברב יהושע ב"ל אינגד כו' (ע"ש) ובמדרש רות ר' מאישה בר בריה דריב"ל (ע"ש) ובר"ה (י"ז א') ר"ה בר"י חלש ואמר ר"פ צוותין ליה זוודתא ואתפח שאמרו בשמים הואיל ולא מוקים במיליה. כתב בחופת אליהו ר"ה בריה דרב (בודאי ט"ס וצ"ל בריה דרב יהושע) למדו עליו זכות כמה מלאכים ולא קבלו עד שבא אחד ואמר על מי אתם מלמדין זכות שמא על זה שמעולם לא עמד על מדותיו מיד פטרוהו ממיתה לחיים. בעירובין (נ"ו א') הני מולייתא דבירי ונירש אזקנון. בב"ב (ק"א ב') דר"ה בר"י בדותא היא. רב חיננא ברב יהושע אולי אחיו הוא או ט"ס. כתב סמ"ג מ"ע ס"ז (קמ"ה ב') רב אלפסי פסק כר"פ ור"ה בר"י ולא כרב הונא שהיו אחרונים. מת ד' אלפים ק"ע (עיין חלק א'). רבי יהודה בר"י (צ"ל רב הונא בר"י ע"ל רב יהודה ברב יהושע) אמר מפרקיה דאביי שמיע לי ע"ז פ"ג (מ"ג רע"ב) כצ"ל רש"א וברא"ש ורי"ף. וענין ההוא בר"ה (כ"ד ב') ר"ה ברב אידי (וצ"ל ברב יהושע) מפרקיה דאביי שמיעא לי. ורב אידי בר אבין נגרא וקרא אותו ולר"פ דרדקי. אמר לר' ביבי בר אביי ממולאי. ורב הונא בר חיננא. ורב חנינא בר איקא. רב יהודה בר חנינא בעא מיניה וצ"ע. ר' יעקב מנהר פקוד משמיה. אמר רב כהנא ראיתי לכיליה דר"ה בר"י פ' תולין. רב נחמן בר יצחק כתב היוחסין שהיה חבירו. רב נחמיה ברב יהושע. ורב נחמיה ברב יוסף. ור' פנחס בר אמי. ורב פפא חבירו. ורב פפי. רב אביו של רב משרשיא בזמנו וצ"ע, רבא קראו ולר"פ קאקי חוורי גיטין (ע"ג א'), כתובות (פ"ה א') פרש"י שהיה זקנים קרי להו אווזים לבנים (עי' מ"ש בכנוי אווז). ואמר רבא לר"פ ולר"ה בדר"י כי אתא פסקי דדינא לקמייכו וחזיתו פרכא לא תקרעו עד דאתיתו לקמאי כו' ב"ב (ק"ל סע"ב) ורש"י עירובין (כ"ו א') שהיה תלמיד רבא. ותמוה איך אמר לרבא ואת לא תסברא עירובין (ט' א'). ורבא בר שמואל. אמר רב ששת יומא (ע' א') עירובין (כ"ו א') :