סדר הדורות, סדר תנאים ואמוראים תתתתתרנה

ר' ישמעאל (סתם) .

א) פ"ג דאבות ופ"ד. במשנה ברכות פ"ז ג'. פאה פ"ד י'. דמאי פ"ו ד'. כלאים פ"ג ג' ו' ז'. פ"ו ד'. שביעית פ"א ד'. תרומות פ"ד ה'. מעשרות פ"ג ה'. חלה פ"ד ד'. שבת פ"ב ב' ופט"ו ג'. עירובין פ"א ב'. פסחים פ"י ט'. שקלים פ"ג ב'. פ"ד ג' ד'. יומא פ"ד א'. פ"ו ח'. סוכה פ"ג ד'. כתובות פ"ה ח'. נדרים פ"ג י"א. פ"ט י'. נזיר פ"ו ג'. ב"ב פ"ג א'. פ"ו ד'. פ"י ח'. סנהדרין פ"א ב'. שבועות פ"ב ה'. פ"ג ה'. עדיות פ"ב ד' ה' ו'. פ"ה ג'. ע"ז פ"א ב'. פ"ב ה'. פ"ד א'. מנחות פ"ג ז'. פ"י א'. חולין פ"ט ד'. בכורות פ"ג א'. פ"ו ו' י"ב. פ"ז ה'. ערכין פ"ח ז'. כריתות פ"ב ה'. מעילה פ"ג ג'. כלים פ"ב ב'. פ"ה ג'. פ"ז ג'. אהלות פ"ג ה'. נגעים פ"א ב'. פ"ב א'. פ"ח ט'. פי"א ה'. פי"ב ג'. פרה פ"א ג'. פ"ג י"א. פ"ח י"א. נדה פ"ג ז'. פ"ו י"ב. זבים פ"א ב'. מקואות פ"ז א'. פ"ח ג'. פ"ט ו'. ידים פ"ד ג'. טהרות פ"א ב'. עוקצין פ"ב ב' :

ב) חבירו (ובר פלוגתא) דר"ע (כתבו התוס' הוא בן אלישע, ע"ל ר' ישמעאל בן אלישע כ"ג מ"ש באריכות). כתב היוחסין [בסדה"ד אצל ר"י בן אלישע] אעפ"י שהרמב"ם פ"ב דעדיות וכן במדע סובר כי ר' ישמעאל תלמיד ר"ע ופסק הלכה כר' ישמעאל, ההלכה אמת כי בפ"ק דשבת הורה ר' חנינא כר' ישמעאל אע"פ שהלכה כר"ע מחבירו בכאן הורה ר' חנינא כר' ישמעאל שלא נחשוב שהלכה כר"ע, אבל נ"ל שאינו תלמידו אלא חבירו. אע"פ שבסוף מ"ק (כתב) כשמתו בניו נכנסו ד' זקנים לבקרו ר"ט וראב"ע ור"י הגלילי ור"ע ואמר להם שהטריח את רבותיו, זהו דרך מוסר, כי הם אמרו כי הוא חכם גדול ובקי באגדה ולא יכנס אחר בדברי חבירו ואם היה תלמידו לא היו ראויין לירא ממנו כ"כ. עוד כתב היוחסין [בסדה"ד בענין הכהנים] בפ"ה דזבחים (נ"ז א') אר"י צאו ואמרו לר"ע טעית וכן בסוף יומא (ע"ה ב') אמר טעית ואם היה רבו איך יאמר עליו טעית, אע"פ שבשער הגמול להרמב"ן הגירסא ביומא ר"ע אמר לר' ישמעאל טעית גירסא זו לא נמצא בשום ספר. עוד הגירסא ס"פ איזהו מקומן הנ"ל יעיד ע"ז. ועוד ראיה שהוא חבירו דבכ"מ מקדים רברי ר' ישמעאל לר"ע אף ע"פ שמצינו בב' מקומות ר"מ קודם לר"א זהו חידוש אבל לא בכל מקום. ובפד"מ (נ"א ב') א"ל ר"ע לר' ישמעאל אחי ור"ט היה כמו רבי לר"ע (ע"ש) וראב"ע השוה לשניהם שקרא לר' ישמעאל אחי פ"ק דברכות (י"א א') וסנהדרין (נ"א ב') ולר"ט אחי בפ"ד דידים ואמר ר' יהושע הריני כמשיב על טרפון אחי. ובבכורות (כ' א') א"ר יהושע צאו ואמרו לר' ישמעאל טעית . וכשבא ר' יוסי בן דורמסקית אצל ר' אלעזר ללוד סיפר לו המעשה (ע"ש) א"כ יהיו דברי ר' ישמעאל נשמעים בזמן רבותיו של ר"ע ור' יהושע ור"ט וכן ר"א השווהו שקראו אחי. וכן בן עזאי שהיה תלמיד חבר לר"ע אמר חבל שלא שמשתי לר' ישמעאל (ע"ש) . ובסוף ב"ב (קע"ה) א"ר ישמעאל הרוצה שיחכים יעסוק בדיני ממונות כו' וכל הרוצה לעסוק בד"מ ישמש את שמעון בן ננס אף עפ"י שקילס לבן ננס הלכה כר' ישמעאל וקראו בן ננס ולא רבי וידוע דבן ננס חבירו של ר"ע. ובספרא א"ל ר"י לר"א רבי הרי הוא אומר כו' א"ל ר"א דקל הרים אתה נראה שהיה מתווכח עם ר"א רבו של ר"ע. ובסוף יומא (פ"ו) שאל ר' מתיא בן חרש לראב"ע שמעתי ד' חלוקי כפרות שהיה ר"י דורש. ובפ"ג דשבועות אמר ר' יוחנן ר' ישמעאל ששימש את (נחום איש גם זו דדרש ריבויי ומיעוטי ט"ס ) ר' נחוניא בן הקנה שדרש בכלל ופרט איהו נמי דרש בכלל ופרט ר"ע ששימש את נחום איש גם זו שדרש בריבויי ומיעוטי איהו נמי דרש בריבויי ומיעוטי (ע"ל ר' ישמעאל בן אלישע) ואם היה תלמיד ר"ע למה לא אמר כמותו. כתב ר"ח ר' ישמעאל תלמיד ר' יהושע שכן שאל ממנו בגבינות בע"ז (כ"ט ב') וכ"ה הגי' ברש"י חולין (קט"ז ב') ובמ' חזית פסוק כי טובים דודיך. אבל בע"י הגי' שאל ר' ישמעאל מר"ע וכן הגי' בתשו' ריב"ש שאל מר"ע וכן כופל ומשלש ור' ישמעאל קרא שם את ר"ע אחי. ונראה כגי' הע"י והריב"ש דר' ישמעאל קרא את ר"ע אחי דכן מצינו דר"ע קרא את ר' ישמעאל ג"כ אחי ולא מצינו בש"ס שיקרא ר' יהושע את ר' ישמעאל אחי, אכן בתוספתא פ"ט דפרה ר' ישמעאל הלך אחר ר' יהושע א"ל הטהור לחטאת הסיט את המפתח השיאו לדבר אחר א"ל ר' ישמעאל אחי איך אתה קורא כי טובים דודיך כו'. ובילקוט שה"ש פ' כי טובים דודיך שאל ר' יהושע את ר' ישמעאל בענין גבינות הנ"ל ודאי ט"ס. ובתוס' ע"ז (ל"ה א') בשם ירוש' (שם פ"ב הלכה ח', ומ' חזית הנ"ל) דר' ישמעאל היה קטן באותה שעה. ונראה קצת סמך מזה דאותו תינוק שפדה ר' יהושע היה ר' ישמעאל זה (עי' מ"ש אצל ר' ישמעאל בן אלישע כ"ג) כנראה כאן דר' ישמעאל היה קטן בימי ר' יהושע . בפ"ו דכלאים שהלך ר' יהושע אצל ר' ישמעאל לכפר עזיז נ"א חזיז והראהו ירושתו בגפנים. הוא ור"ע נקראו אבות העולם (ע"ש) . ונקרא חנות מזויינת גיטין (ס"ז א') :

ג) תנא דבי ר' ישמעאל בי"ג מדות התורה נדרשת. דבי ר"י תנא ר"פ חלק. ובתוס' פסחים (ה' א') בכמה דוכתי פריך מר' ישמעאל אתנא דבי ר' ישמעאל. וביבמות פ"ק (ו' ב') דתנא דבי ר"י לא תבערו אש בכל מושבותיכם מה ת"ל (והלא כבר נאמר לא תעשו כל מלאכה רש"י) והקשה מה ת"ל אי ר' יוסי ללאו יצאת (לומר שאין חייבין עליה כרת וסקילה אלא ללאו בעלמא) אי לר' נתן לחלק (שלא תאמר שאין חייב סקילה עד שיחלל שבת בכל מלאכות כו'). ובתוס' ד"ה או אינו הקשה ר' יהודה כהן היכי בעא לאוקמי ר' ישמעאל כר' יוסי דאמר הבערה ללאו יצאת הא בפ"ק דשבת (י"ב) אמר דר' ישמעאל קרא והטה ואמר לכשיבנה ביהמ"ק אביא חטאת שמינה אלמא דבהבערה יש כרת כנ"ל. הרי הקשו התוס' מתנא דבי ר"י על ר' ישמעאל וכה"ג פריך תנא דבי לוי אדתני לוי (ע"ש). גם מוכח מכאן דאותו ר' ישמעאל שהוא חבירו של ר"ע הוא ר' ישמעאל בן אלישע, דהא הקשה התוספות שר' ישמעאל קרא והטה ושם אמר ר' ישמעאל בן אלישע קרא והטה (ע"ל ר' ישמעאל בן אלישע) ואילו היה ר"י בן אלישע כ"ג איך אמר כשיבנה ביהמ"ק יביא חטאת הא נהרג בשעת החורבן . ועשה מכילתא מס' שמות עד סוף התורה וכן ר"ע עשה מכילתא. וראיתי מכילתא דר' ישמעאל מהחודש הזה עד לא תבערו אש. בשלשלת הקבלה דל"ב ב' כתב וחבר פרקי היכלות טעה כי ר' ישמעאל בן אלישע כ"ג חיברו (ע"ש). גם טעה במ"ש ר' ישמעאל חבירו של רבי (שהוא ר' ישמעאל בר' יוסי) חבר מכילתא וז"א כי ר' ישמעאל זה חבירו של ר"ע חיברו. ומ"ש בהליכות עולם סתם ספרי ר' ישמעאל וכלהו אליבא דר"ע שהיו תלמידיו טעה כי ר"י לא הי' תלמיד ר"ע וכן מפורש בתמורה. וכ"כ הרמב"ם בתשובותיו (עי' רשב"י) :

ד) תנא דבי ר"י שבת (י"ב, כ"ו, כ"ז, ל"ה, ס"ד, צ"ח, ק"ה, קי"ד, קי"ז, קנ"א) עירובין (י"ט, נ"א) פסחים (ג', ה', ז', ל"ה) ר"ה (ט"ז, י"ז) תענית (ו', ז', ח') יומא (ד', כ"ח, ל"ט, מ"ד, נ"ד, נ"ח, ס"ז, פ"א, פ"ח) סוכה (מ"ט, נ"ב) מגילה (י"ב, כ"ה) יבמות (ד') כתובות (ה', ל"ג, מ"ט, ע"ב, ק"ו) קדושין (כ', כ"ו, כ"ט, נ"ו) גיטין (ו', נ"ו, נ"ט, ס', ס"ו, ע') נדרים (ס"ח) סוטה (ג', י"ג, ל"ו) ב"ק (ס"ד, פ"ד) ב"מ (ס"א, קי"א) ב"ב (ק"כ) ע"ז (י"א, כ"ג) סנהדרין (ל"ד, ל"ה, מ"א, מ"ב, ס"ט, ע"ג, צ', צ"א, ק"ו, ק"ח) הוריות (ד', ז') מכות (ה', י"ט) שבועות (ט', י"ד, מ"ז) זבחים (י"ב, ט"ו, כ"ד, מ"א, פ"ח, ק"ה) חולין (מ"ב, נ"ט, ס"ה, ס"ו, ס"ז, קל"ב, קל"ז) מנחות (נ', ס"ו, ע"ח) בכורות (ה', י"ד) ערכין (ט"ז) כריתות (כ"ב) נדה (י"ג) רבה במדבר (פ"ט) שה"ש רבה פסוק יונתי בחגוי הסלע :

ה) פ"ק דעירובין (י"ג א') בכל מקום שאמר תלמיד אחד בש"ר ישמעאל לפני ר"ע הוא ר"מ. אמר תלמיד אחד משום ר"י יבמות פ"ק (ו' ב'). ובסוטה (כ' סע"א) ר"מ למד לפני ר"ע ולא היה יודע מצד הפלפול ובא ולמד מר' ישמעאל וגמר וחזר ולמד מר"ע בסברא. בפ"ז דמקואות אר"ע היה ר' ישמעאל דן כנגדי. כתב בם כריתות ר"א בן שמוע ור' חנניה בן תרדיון ור' יהודה ור' יוחנן הסנדלר ור' יוסי ור' נחמיה ור"ש ושמעון בן עזאי קבלו ממנו עכ"ל. וע"ל ר"ע דאלו העמיד ר"ע לזקנותו. וקרוב בעיני שלא ראו את ר' ישמעאל :

ו) ב"ק (פ' ע"א) א"ר ישמעאל (נ"א א"ר שמעון שזורי) מבעלי בתים של גלל העליון היו בית אבא למה חרבו שהיו מרעין בחורשין ודנין דיני ממונות ביחיד. בפ"ה דכתובות ר"י פסק שעורים כפול מחיטין שהיה סמוך לאדום שהשעורים רעות. בספ"ט דנדרים (ס"ו א' ב') ובתוספתא פ"ה ר"י היה מפרנס בנות ישראל ברעב כדי שיהיו יפות (ולאחת עשה שן של זהב) ובמשנה שם כשמת הספידו עליו בנות ישראל (וההוא ספדנא) אל ישמעאל בכינה כמו על שאול המלבישכם שני עם עדנים. ובירושלמי שם שהיה מפרנס לנשים שהלכו בעליהן למלחמה כו' וכשראה כת חבירים האכילן והשקן והיה שומע טעם הלכה מפי חכם ומקלסו. בתו באה למאן ובנה על כתיפה נדה (נ"ב א'). ובפ"ב דנגעים נשבע בני ישראל אני כפרתן. בכורות (מ"ה) תלמידיו שלקו זונה שהיתה חייבת שרפה למלך ומצאו רנ"ב איברים. אמו קבלה עליו לרבותיו גערו בישמעאל בני שאינו נוהג כבוד בי נתכרכמו פניהם אפשר ישמעאל כו' אמרו לה מה עביד לך אמרה כדו נפיק מבית וועדה אנא בעי משזגה רגלוי ומשתי מהן ולא שביק לי אמרו לו והואיל והוא רצונה הוא כבודה, ירושלמי פאה פ"ק הלכה א' ופ"ק דקדושין הלכה ז'. והש"ק כתב זה על ר' ישמעאל בן אלישע כ"ג . ופתר חלומות לבן דמא בן אחותו ולצדוקי וכאשר פתר כן היה פ' הרואה (נ"ו סע"ב). אכן בירושלמי מע"ש פ"ד הלכה ט'. וברבה איכה פסוק איכה ישבה כו' רבתי בגוים קצת מחלומות הצדוקים הנ"ל שאלו לר' ישמעאל בר' יוסי. הרואה ר"י בחלום יצפה לחכמה (ע"ש ר"י כ"ג). רפאדי' שם קבורתו (עי' נחום איש גם זו). ר' ישמעאל גלגול יוסף (ע"ל ר' ישמעאל ב"א כ"ג) :

ז) בפח"ה (כ"ח א') רע"א חזקיה כו' ר' ישמעאל אומר כו' ואמר שם אמר ר' יוחנן שמעתי מהולכי אושא (פרשב"ם שגלתה סנהדרין מיבנה לאושא) שאמרו מניין לחזקה שהיא ג' שנים כו'. ואיתא שם ע"ב מאן הולכי אושא (דא"ר יוחנן משמייהו) ר' ישמעאל (פירשב"ם הכי גמירי להו שהוא היה באותו זמן, ע"ל ר' יוחנן). מזה נראה ראיה לדברי שכתבתי אצל ר' ישמעאל בן אלישע כ"ג דר' ישמעאל חבירו של ר"ע היה בן בנו של ר"י כ"ג והיה בזמן ר' ישמעאל בר' יוסי שהיה בזמן רבי ור' יוחנן היה ג"כ בזמן רבי. וזה מוכרח ג"כ כמ"ש בר"ג הזקן שהולכי אושא היו בימי ר"ש אביו של רבי דלא כמו שטעו רבים בזה שס"ל דהולכי אושא היו בזמן ר"ג הזקן עשב"ג. אך צ"ע דר' יוחנן נולד בזמן שהיה רבי נשיא. בעדיות פ"ב משנה ד' ג' דברים אמר ר"י לפני חכמים בכרם ביבנה ושה"ר פסוק כרם היה לשלמה. בפ"ג דסוכה ר' ישמעאל ור"ט ור"ע. בתוס' סוטה (ד' א') תימא למה מקדים ר' ישמעאל למילתא דר"א ור' יהושע :

ח) כתב היוחסין [בסדה"ד בענין הכהנים] ונראה דר' ישמעאל היה כהן (והרמב"ם לא זכרו בין הכהנים שזכר) כי בפא"ט (מ"ט א') חולק עם ר"ע אמר משום אבותיו היתר בחלב קיבה אמרו ישמעאל כהנא מסייע כהנא. ורש"י לא פירש כיצד היה כהן, ואולי רמז ומשל ישמעאל כהנא לר' ישמעאל בן אלישע כה"ג שהיה מהרוגי מלכות כו'. ומצאתי בפא"ט בקצת פירושים של רש"י כהן הוה והוא ר' ישמעאל בן אלישע כה"ג, וזה אינו נראה בתלמוד אלא הם שנים וזמן רב ביניהם כי הראשון נהרג עם רשב"ג קודם שמלך ריב"ז. וכ"מ בתוס' פרק מצות חליצה דאותו שנהרג היה זקנו של ר' ישמעאל בן אלישע שראהו ר' ישמעאל בר' יוסי עכ"ל. (ע"ל ר' ישמעאל בן אלישע כ"ג העתק לשון התוס') :

ט) ר' אילעאי אביו של ר' יהודה כמו חבירו (ע"ש) הוא תלמידו. ישב עם ר"א המודעי ור' טרפון (ע"ש). ראב"ע (ע"ל). ור' אלעזר בן יצחק איש כפר דרום. ר"א רבו. ואבא אלעזר בן גמליאל. ר' זכריה בשמו. ר' חנינא בן אנטיגנוס בזמנו. ר' יהושע רבו. ר' חייא בר נחמני בשמו. ר' יהושע בן מתיא פירש דבריו לפניו. ר' יהושע בן דמא (ע"ש). ר' יוחנן שמע ממנו (ע"ל). אר"י משום ר"י. ר' יונתן. ר' יוסי בן החוטף תלמידו. ואבא יוסי בן חנן. ר' יוסי הגלילי (ע"ל). ר' ייני בש"ר ישמעאל בשם בית ר' ייני. ר' מאיר תלמידו (ע"ל). ר' מתיא בשמו. ר' נתן בשמו. ר"ע חבירו או רבו (ע"ל). שמואל בשמו. ר' שמעון בן ננס (ע"ל). רשב"י האריך ימים אחריו :