סדר הדורות, סדר תנאים ואמוראים תתתתתרנד

ר' ישמעאל בן אלישע כ"ג .

א) בס' הפרדס לרש"י כתב היה חכם גדול נקרא ר' אלישע הוא ואשתו היו חסידים גדולים ובניהם היו מתים קטנים והתפללו אל ה' ונעתר לקולם ונולד להם ר' ישמעאל, ומאריך שם מאד. וזה ר' ישמעאל כתב ממנו קנה אביו של נחוניא בספר קבלה שלו ואומר בשמו אני ישמעאל כ"ג בן י"ג שנה הייתי כשהלכתי אצל נחוניא בן הקנה ללמוד תורה ושאלתי ממנו שיודיע לי מי הוא שר התורה ומה שמו והישיב יופיאל שמו ותיכף עמדתי בתענית ופרשתי עצמי מכל תענוג מ' יום ולבסוף אמרתי שם גדול והורדתי אותו וירד כשלהבת אש ופניו כמראה ברק וכשראיתי אותו נבהלתי וכל אברי נתפרקו ונרתעתי לאחור. ואמר לי בן אדם מה טיבך שהרעשת פמליא של מעלה והחזקתי עצמי ואמרתי גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שלא הורדתיך לכבודי אלא לעשות רצון קוני. ומיד אמר לי בן אדם טיפה סרוחה רימה ותולעה אף כי נפשך טהורה הואיל ויש לך חברה בגוף הנגוף טמא אתה ולכן אם תרצה דאתגלי לך תשב בתענית מ' יום ותטבול כ"ד טבילות בכל יום ואל תטעום דבר מזוהם ולא כל מיני קטניות וירק ואל תסתכל באשה ושב בבית אפל והוריתיך כרצונך וכן עשה ולמד תורה הרבה, כנראה בגמ' וזוהר ובהיר. והיה עולה ויורד כרצונו ומדבר עם המלאכים. (שה"ק דכ"ט א'). פ"ק דברכות (ז') א"ר ישמעאל ב"א פ"א נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים וראיתי אכתריאל יה ה' צבאות יושב על כסא רם ונשא ואמר לי ישמעאל בני ברכני אמרתי לפניו רבש"ע יה"ר מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסך כו'. כתב היוחסין בסדר הדורות והיה מואס בבצע שהביא לו איש ראשית הגז ולא דן אותו בכתובות פ' הנושא (צ"ל בפ' שני דייני גזירות ק"ה ב') ובתנחומא פ' שופטים) הרואהו בחלום יצפה לחכמה. אמת כי באדר"נ ס"פ מ' איתא הרואה ר' ישמעאל בחלום יצפה לחכמה. וכתב שם בפירוש שנדפס מחדש לפי שהיה כ"ג ועסק בסדר קדשים שנקרא חכמה בפ' ב"מ (ל"א א'). אבל נראה כי שניהם טעו דזה נאמר על ר' ישמעאל חבירו של ר"ע דאמר שם הרואה ר"ע בחלום ידאג מן הפורעניות (ר"ל לפי שנהרג) א"כ הרואה ר' ישמעאל חבירו הוא יצפה לחכמה. ומפורש בפ' הרואה (נ"ז רע"ב) הרואה ר' ישמעאל בן אלישע בחלום ידאג מן הפורעניות :

ב) כתב עמק המלך דל"ט ד' כתב בפרקי היכלות דר' ישמעאל כ"ג אותו היום ה' בשבת היה וכשבאת שמועה קשה מכרך גדול של גפים תפשו י' אבירי ישראל ובראשם רשב"ג ור' ישמעאל בן אלישע ור"א בן דמא ור"י בן בבא ואלפים ת"ח מירושלים פדיון שלהם, וכיון שראה ר' נחוניא בן הקנה הגזירה עמד והורידני למרכבה ובקשתי מן סוריאל שר הפנים אם הוא גזירה מלפני ממ"ה. ואמר לי י' כתבו ב"ד של מעלה ונתנו לסמאל כו' וסמאל קבל לסבול כל הגזירות על עצמו עשב"ג. אר"י ב"א כשבאתי והודעתי מה שאמר לי שר הפנים קבלו עליהם דין שמים ושמחו כל החבירים ועשו אותו יום לפני ר"נ בן הקנה משתה ושמחה ואמרו יתחיל הנשיא בשמחתנו ואנחנו אחריו הרכינו לפנינו כל מיני זמר ונשתה יין וע"ש באריכות (מ' א'). ונראה שם דר"י ב"א נהרג אחר ר"ח בן תרדיון. ועי' ילקוט ראובני (ס"ו ד', ס"ז ג') (ועי' ר"ע). בפ"ח דשמחות שנתפס רשב"ג ור"י ב"א ובאה השמועה לר"ע ולר"י בן בבא, ובאדר"ן פל"ח כשתפסו רשב"ג ור"י ב"א כהן גדול בן כהן גדול ונפל הגורל על רשב"ג ואח"כ חתכו ראש ר"י ב"א. בפ"ק דע"ז (י"א ב') קרקפלו של ר"י ב"א כ"ג ומהרוגי מלכות היה ומתוך יפיו נכנס בלב בת הקיסר להפשיט עור פניו וחנטה אותו באפרסמון שתהא קיימת ולא משונה ועדיין מונחת בגנזי רומא כפירש"י. וכפירש"י פ' הרואה. ופ' העור והרוטב (קכ"ג א') קרקפלו של ר"י ב"א מונח בראש מלכים פירש"י וזה למכשפות במלחמה :

ג) כתב היוחסין [בסדה"ד אצל ר' ישמעאל ואצל ר' יהושע בן קרחה] רבינו חננאל כתב כי ר' יהושע בן חנניה פדה את ר' ישמעאל כשהיה תינוק (ר"ל ר' ישמעאל חבירו של ר"ע) ואינו נראה כי ר' יהושע בן חנניה פדה את ישמעאל בן אלישע עכ"ל. וכ"כ בסה"ד אצל ר' ישמעאל בן אלישע וכאן בסדר תנאים אצל ר"י בן אלישע היינו ר"י כ"ג הנהרג, כ"ה מפורש. והנה איתא במנחות (ס"ד ב') כשצרו מלכי בית חשמונאים הורקנוס ואריסתובלוס זע"ז כו' (עי' ח"א) באותה שעה אמרו ארור האיש שילמד בנו חכמת יונית כו' כתבו התוס' והא דמשמע ס"פ שתי הלחם (צ"ט ב') דמה (צ"ל בן דמא) בן אחותו של ר' ישמעאל שאל את ר' ישמעאל אני שלמדתי כל התורה אם מותר לי ללמוד חכמת יונית קרא עליו מקרא הזה והגית בו יומם ולילה כו' משמע אי לא משום דכתיב והגית בו יומם ולילה שרי. ולמ"ד אפי' לא קרא אלא ק"ש קיים מצות לא ימוש משמע דשרי היינו היכא דאיכא צורך דשמא קרוב למלכות היה כמו שהתירו לבית ר"ג ומה שלא התיר לו ר"י שמא לא היה כ"כ צורך ציבור כמו בית ר"ג. ורבינו שמואל תירץ דקודם גזירה היה (ר"ל קודם שגזרו שלא ללמוד חכמת יונית היה מתיר אך משום והגית בו יומם ולילה אסור לו). וכתבו התוס' וא"א לומר כן (דמה ששאל בן דמא לר' ישמעאל יהיה קודם גזירה) דהא ר' ישמעאל אחר חורבן היה שר' יהושע בן חנניה פדאו כשהיה תינוק בפרק הניזקין (נ"ח א') (מעשה בר' יהושע בן חנניה שהלך לרומי אמרו לו תינוק א' יש בבית האסורים יפה עינים וטוב רואי וקווצותיו סדורות לו תלתלים הלך ועמד על פתח בית האסורים ואמר מי נתן למשיסה יעקב וגו' ענה אותו תינוק ואמר הלא ה' זו חטאנו לו וגו' אמר מובטחני שמורה הוראה בישראל העבודה שאיני זז מכאן עד שאפדנו בכל ממון שפוסקין עליו כו' ומנו אותו תינוק ר' ישמעאל בן אלישע כו'. (ובירוש' הוריות פ"ג הלכה ז' הזכיר שפדה ריב"ח תינוק אחד אבל לא הזכיר שפדה לר' ישמעאל ב"א). מעשה בבנו ובבתו של ר' ישמעאל ב"א שנשבו לב' אדונים ואמרו נזווגם ונחלק הוולדות ובכו כל הלילה זה אמר אני כהן בן כהן גדול אשא שפחה והיא אומרת אני כהנת בת כ"ג אנשא לעבד. (ע"ל ר' צדוק שזה היה בן ובת של ר' צדוק. ואפי' ר' ישמעאל אחר שהיה מעשרה הרוגי מלכות (ר"ל ר' ישמעאל בן אלישע כ"ג) לא קדם כ"כ דר"ג (צ"ל רשב"ג) נהרג עמו ואמרינן הלל (ושמעון) גמליאל ושמעון נהגו נשיאותן בפני הבית ק' שנה ומלכות חשמונאי פסק בפני הבית ק"ג שנה כו'. ומ"ש התוס' ואפילו ר' ישמעאל אחר שהיה מי' הרוגי מלכות לא קדם כ"כ, ר"ל דלמא בן דמא בן אחותו של ר' ישמעאל היינו בן אחותו של ר' ישמעאל בן אלישע כ"ג הנהרג שאלו אם מותר ללמוד יונית וזה היה קודם הגזירה. ע"כ כתבו שזה א"א כי הגזירה היה ק"ג שנים קודם החורבן בודאי לא היה ר"י בן אלישע כ"ג קודם החורבן ק"ג שנה שהרי נהרג בזמן החורבן או אח"כ ומסתמא כששאלו בן דמא קודם הגזירה היה אז ר"י ב"א גדול שהרי בן אחותו ששאלו היה כשלמד כל התורה מסתמא גדול היה ושאל מר"י פשיטא גדול היה עכ"פ בן מ', א"כ יהיה זקן מאד בשעת הריגה. ועוד דבן י"ג שנים הלך ללמוד מר' נחוניא בן הקנה ומסתמא היה רנב"ה גדול בן מ' שנה כשלמדו סתרי תורה ורנב"ה הורידו למרכבה בשעת הריגת עשרה הרוגי מלכות א"כ יהיה בשעת החורבן ר' נחוניא בן הקנה קרוב לק"ע שנה או יותר. ור"י ב"א יהיה יותר מק"ג שנה בשעת הריגה דוק ותשכח, אלא ודאי זה ששאלו בן דמא היה אחר החורבן ואיך אפשר לפרש כפי' רבינו שמואל דקודם הגזרה היה. ואם יקשה לך דבן דמא היה בן אחותו של ר' ישמעאל היינו ר"י חבירו של ר"ע ואותו שפדה ר' יהושע בן חנניה פ' הניזקין הא מפורש שם כנ"ל דזה שפדה הוה ר' ישמעאל בן אלישע. משום הא לא קשה כי אכתוב לקמן כי ר' ישמעאל סתם חבירו של ר"ע הוא ר' ישמעאל בן אלישע כי ב' היו א' ר"י בן אלישע כ"ג וא' סתם ר"י ב"א ולא היה כ"ג ואותו הנהרג הי' זקנו. אך ממ"ש תיכף מעשה בבן ובת של ר"י ב"א אמרו אני בן כ"ג ובת כ"ג א"כ ר"י ב"א שפדה ר' יהושע ב"ח הוא הוא שהיה כ"ג. יצא לך מזה כי ר' ישמעאל שפדה ר' יהושע אחר החורבן אין זה ר"י ב"א הנהרג כי אם סתם ר' ישמעאל חבירו של ר"ע כדעת רבינו חננאל ודלא כדעת היוחסין. והיו נראין קצת דברי היוחסין שריב"ח פדה את ר' ישמעאל ב"א כ"ג מדאמר תינוק יפה עינים וטוב רואי כו' וכבר נזכר לעיל ברש"י שמתוך יפיו הפשיט עור פניו. ומ"ש התוספות לעיל דאותו שפדה ר' יהושע לא היה ר"י ב"א כ"ג אלא אחר היינו ר"י בר פלוגתי' דר"ע. וע"פ מ"ש התוס' דר' ישמעאל בר פלוגתיה דר"ע הוא ר' ישמעאל בן אלישע ועפ"י מ"ש התוס' דתרי ר"י בן אלישע היו כאשר אביא לשונם אצל ר' ישמעאל בר פלוגתי' דר"ע. אך זה קשה כתורמוס דהא ר' יהושע פדה אותו אחר החורבן והיה תינוק וידוע כי ר' אלעזר בן עזריה נתמנה לנשיא אחר החורבן כמו ה' שנים עש"ב. ואיתא במשנה פ"ד דידים משנה ג' בו ביום שנתמנה ראב"ע א"ל ר' ישמעאל אלעזר בן עזרי' עליך ראיה ללמד שאתה מחמיר כו' א"ל ראב"ע ישמעאל אחי כו'. הרי ר"י בן אלישע חבירו של ר"ע היה גדול כשנתמנה ראב"ע ואיך אפשר לומר דר' יהושע פדאו אחר החורבן והיה תינוק :

אלא צ"ל דג' ר"י בן אלישע היו אחד ר"י כ"ג הנהרג, וא' חבירו של ר"ע, וא' שהי' תינוק אחר החורבן שפדה ר' יהושע שהיה בן בנו של ר"י הנהרג. וא"כ צ"ל דר"י בר פלוגתי' דר"ע שאביו שמו אלישע אינו בנו של ר"י כ"ג הנהרג דהא ר"י בר פלוגתיה דר"ע גדול היה ה' שנים אחר החורבן ונולד הרבה שנים קודם החורבן שעדיין חי היה ר"י כ"ג ואיך יקרא אלישע בן ישמעאל כ"ג בנו ישמעאל ע"ש אביו שהיה עדיין חי. ואין לומר דר"י חבירו של ר"ע הוא ר"י בן אלישע כ"ג שנהרג ואותו שפדה ר' יהושע כשהיה תינוק הוא בן בנו. וקצת היו נראין הדברים שכן הוא דאיתא בשבועות (כ"ו א') ר' ישמעאל ששימש את נחוניא בן הקנה שהי' דורש בכלל ובפרט איהו נמי דריש כלל ופרט ר"ע ששימש נחום איש גם זו דרש כו'. וכבר כתבתי לעיל מ"ש אני ישמעאל כ"ג בן י"ג שנה הייתי כשהלכתי ללמוד תורה אצל ר"נ בן הקנה, וקשה הדבר שיהי' ר"י כ"ג ונכדו ר' ישמעאל בן אלישע חבירו דר"ע שימשו רב אחד. וא"כ ע"כ אחד הוא ר"י כ"ג ור"י חבירו של ר"ע. אך בשביל קושיא זו אין הוכחה כי ר"נ בן הקנה האריך ימים כמ"ש שאלו ר"ע במה הארכת ימים. (אך) [גם] מצד זה א"א כי ר"י הנהרג יהיה חבירו של ר"ע דהא איתא בס' דורות עולם ובשמחות ואדר"נ הנ"ל כי רשב"ג ור"י ב"א נהרגו יחד ונודע דרשב"ג הזקן נהרג ביום החורבן ורצו להרוג את ר"ג דיבנה בנו והצילו ריב"ז (ע"ש). וכבר הראיתיך לעיל דמפורש במשנה דידים דר' ישמעאל חבירו של ר"ע היה חי ביום שנתמנה ראב"ע ה' שנים אחר החורבן. א"כ אי אפשר לומר דר"י חבירו של ר"ע הוא ר"י בן אלישע כ"ג הנהרג. אם לא דנאמר כמ"ש היוחסין [בסדה"ד אצל ר"י בן אלישע] כי ר"י כ"ג נהרג אחר החורבן דלא כהדורות עולם. כי בתלמוד נראה שהיה אחר החורבן בב"ב (ס' ב') תניא אמר ר"י בן אלישע מיום שחרב בית המקדש דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לאכול בשר כו'. ובפ"ק דשבת (י"ב ב') ת"ר ישמעאל בן אלישע אני אקרא ולא אטה פ"א קרא והטה וכתב על פנקסו כשיבנה בימ"ק אביא חטאת שמינה כו' ואמר שם שאני ר' ישמעאל בן אלישע שמשים עצמו כהדיוט על ד"ת. וא"כ הוא דנהרג אחר החורבן ואפשר זמן רב אחר החורבן נהרג כמו ר"ע מי' הרוגי מלכות נהרג נ"ב שנה או ע"ג שנה אחר החורבן (ע"ש). וא"כ אפשר להיות כי ר"י חבירו של ר"ע הוא ר"י כ"ג הנהרג והיה עדיין חי ביום שנתמנה ראב"ע אחר החורבן ה' שנים. אך ההכרח לומר כי ב' ר"י בן אלישע היו אחד הנהרג וא' בן בנו כמ"ש התוספות דהא ר' יהושע פדה התינוק אחר החורבן ע"כ ר' ישמעאל בן אלישע בן בנו של הנהרג היה שהיה כ"ג בזמן הבית ועלה לרקיע לידע אם נגזרה משמים כו', ולפ"ז אין הוכחת היוחסין כלום דר"י בן אלישע נהרג אחר החורבן מדאמר ר"י בן אלישע מיום שחרב ביהמ"ק דין הוא שנגזור על עצמנו. ומ"ש כשיבנה ביהמ"ק אביא חטאת, דלמא זה האומר היה בן בנו של ר"י ב"א הנהרג ור"י כ"ג הנהרג היה עם רשב"ג בשעת החורבן כדעת הד"ע ושמחות ואדר"נ. אך עדיין צ"ע וישוב הדברים כי קשה להולמן, אבל מ"ש היוחסין דר' יהושע פדה התינוק ר"י ב"א אחר החורבן הוא ר"י ב"א כ"ג הנהרג חלילה לומר כן, אם יקרא כ"ג א"כ שימש כשהיה ביהמ"ק כנ"ל ונכנס לפני ולפנים להקטיר קטורת, ואיך יהיה תינוק אחר חורבן הבית (ע"ל מ"ש בשם חס"ל). גם א"א לומר שהתינוק היה ר"י בן אלישע חבירו של ר"ע שהרי לעיל הוכחתי דה' שנים אחר החורבן היה ר"י גדול. אלא צ"ל בהכרח אותו שפדה ר' יהושע הוא בן בנו של ר"י כ"ג :

בתוס' יבמות (ק"ד א') א"ר ישמעאל בר' יוסי אני ראיתי את ר' ישמעאל בן אלישע. קשה הא ר"י ב"א נהרג קודם ר"ע ור' ישמעאל בר' יוסי היה כפוף לרבי ורבי נולד יום שמת ר"ע. וצ"ל ב' ר' ישמעאל בן אלישע היו ואותו שנהרג היה זקנו של ר' ישמעאל בן אלישע שראהו רבי ישמעאל בר' יוסי דאפשר שחי הרבה אחר ר"ע עכ"ל. ועי' בתוס' זבחים (קי"ט סע"א) ר' ישמעאל אומר זו וזו שילה רשבי"א זו וזו ירושלים. כתב רש"י במגילה מוקי כר' ישמעאל ולא דק דהתם במגילה (י' א') ר' ישמעאל בר' יוסי שהיה בימי רבי והכא ר' ישמעאל בן אלישע בר פלוגתיה דר"ע רבו של רשב"י עכ"ל. וכ"כ תוס' זבחים (ס"א א') דר' ישמעאל חבירו של ר"ע הוא ר' ישמעאל בן אלישע. וכדי להסיר המבוכה ע"כ ג' ר' ישמעאל בן אלישע היו. א' הנהרג בזמן החורבן, וא' חבירו של ר"ע שהיה גדול כשנעשה ראב"ע לנשיא, וא' שר' ישמעאל בר' יוסי ראה אותו. ומצאתי מרגניתא בס' כריתות ימות עולם סט"ו וז"ל. ריב"ז היה בזמן החורבן ולאחר החורבן קבע ישיבה ביבנה מ' שנה ואחריו חזרה הנשיאות לר"ג דיבנה (ע"ש). וא"כ אחר ב' או ג' שנים לר"ג דיבנה נתמנה ראב"ע והיה אז מ"ג שנה אחר החורבן. ולפ"ז יש לומר דאותו ר' ישמעאל בן אלישע שפדאו ר' יהושע כשהי' תינוק שהיה אחר החורבן זה היה נכד ר"י בן אלישע הנהרג והיה חבירו של ר"ע והיה גדול בזמן שנתמנה ראב"ע. אך דברי ס"כ הנ"ל הם נגד דעת רש"י סוף ר"ה (ל"א סע"ב) כי ריב"ז לא נהג נשיאות אחר החורבן כי אם שנה או שנתים ותיכף נעשה נשיא ר"ג דיבנה וכ"כ תוס' (עי' ראב"ע). ומוכרח לדעת הס"כ כי ראב"ע שהיה מעשר בכל שנה ושנה היה ארנונא למלך דוק שם ותשכח דאחר החורבן בטלה מעשר בהמה והוא היה בן י"ח כשנתמנה לנשיא מ"ג שנים אחר החורבן. והנה אראך עוד מ"ש מגלה עמוקות א' ע"ג ר' ישמעאל גלגול יוסף ור"ע גלגול שמעון וז"ס שאמר ר"ע לר' ישמעאל אחי בת ובת אני דורש (עי' ר"ע מש"ש). ובחסד לאברהם כתב ר' ישמעאל כ"ג הנהרג הוא גלגול יוסף עי' לקמן באריכות. א"כ היה נראה כי ר' ישמעאל חבירו של ר"ע הוא ר' ישמעאל כ"ג הנהרג. חזור וחזור ליישב כל המבוכות הנ"ל. כתב בחס"ל מעין ה' נהר כ"ה יוסף הצדיק היתה נשמתו מגולגל בר' ישמעאל בן אלישע כ"ג הנהרג לכן היה יפ"ת דוגמת יוסף והיה ראוי לעונש לתקן פגם י' ניצוצות טיפת זרע של יוסף לכן הפשיטו עור פניו נגד ויפשיטו כתנתו, וכמו יוסף נשבה בין מצרים כן ר' ישמעאל בן אלישע בין עכו"ם עכ"ל. נראה מזה דס"ל דאותו שפדה ר' יהושע היה ר"י בן אלישע הנהרג. וכבר כתבתי לעיל מן התמיה אשר ע"ז. ועי' רקנ"ט בעון ויפשיטו את יוסף נפשט עור של ר' ישמעאל (ע"ש בפ' ויחי בפ' ויאמר יעקב אל בניו האספו). כתב בס' ג"נ ר"י כ"ג בסוד יאשיה שלא היה לפניו מלך. ובילקוט מלכים סכ"א שנה קודם שנולד נקרא שמו ומאס אלילים כו' וכן ר"י כ"ג היה מט"ט סנדקי ובישר את אמו מלידתו כשנראה לה כשהלכה וחזרה מטבילת מצוה אותו לילה כמה פעמים והופשט בשרו כשם שעשו כל בשרו של יאשיה ככברה ומתו בן ובת בבכיה כדאי' בגיטין פ' הניזקין (הנ"ל) וזה היה לתיקון אמנון ותמר כי יפ"ת היתה וכן אמנון טוב רואי ויפה. הגם דהיו פעם אחרת בבן ובת דר' יוסי דיוקרת (ע"ש) והיא גם היא תמר לא היתה ראויה להסבה גם ענוש לצדיק לא טוב וכשם שנפרעין מן המסובב כך נפרעין מן הסבה עכ"ל. חבירו ריב"ז (עי' שמואל הקטן). כתב גא"י שיזור שם קבור ר"ש שזורי וסמוך לו קבר ר' ישמעאל בן אלישע כ"ג מי' הרוגי מלכות ואצלו קבר ר' שמעון בן אלעזר :