סדר הדורות, סדר תנאים ואמוראים תתתתקסח

ר' יהושע בן קרחה ,

א) במשנה ברכות פ"ב ב', פאה פ"ג ו', ר"ה פ"ד ד' (ל"א ב'). נדרים פ"ג י"א. סנהדרין פ"ז ה' :

ב) פ' בתרא דבכורות (נ"ח א') שאמר שם בן עזאי כל חכמי ישראל כקליפת השום חוץ מן הקרח הזה, ר"ל ר"ע, פירש"י ור' יהושע היה בנו לכן נקרא בן קרחה, וכ"כ הרשב"ם והערוך, ומצינו שהיה לר"ע בן נקרא ר' יהושע פ"ק דשבועות (ו' א'). ובירושלמי שם שאל ר' יהושע בנו של ר"ע (פירש"י ריב"ק) מר"ע, ובתוספתא נגעים פ"א א"ר יוסי שאל יהושע בנו של ר"ע . ובפסחים (ע"ל) . ובתוספתא כתובות פ"ר ובירושלמי פ' אע"פ הלכה ב' . מעשה בר' יהושע בן ר"ע שנשא אשה והתנה עמה שלא לזונה ולא לפרנסה אלא שתהא זנתו ומפרנסתו ומלמדתו תורה. והתוס' (בבכורות שם) הקשו ומי סנו להזכיר ר"ע בשמו ומזכירו בלשון גנאי כדכתיב עלה קרחי (ועי' מ"ש בעשרה מאמרות מאמר חקור דין ח"ה סי' י"ד ע"ש בר' עקיבה ותראה כי לאו שם גנאי הוא). ובשבת (קנ"ב א') אמר האי מין לריב"ק מהכא לקרחינא כמה ולגנאי נתכוון. ובמגילה (כ"ח א') שאל רבי את ר"י בן קרחה במה הארכת ימים וא"ל ברכני וא"ל יהי רצון שתגיע לחצי ימי (ואיך אפשר לומר דריב"ק יהיה בן ר"ע) והא ר"ע כשנשא בת כלבא שבוע בן מ' שנה היה וחי ק"כ שנה וכשמת ר"ע נולד רבי ואפי' היה נולד ר"י שנה ראשונה כשנשא ר"ע בת כלבא שבוע לא היה ר' יהושע כי אם בן פ' שנה כשנולד רבי וריב"ק לכל הפחות היה בן ק"מ שנה כשבירך את רבי (שיגיע לחצי ימיו הוא ע' שנה) דבפחות מע' שנה לא היה מברכו שהן ימי שנותינו שבעים שנה ואז היה רבי בן ס' (ר"ל אחר דרבי נולד כשמת ר"ע שאז היה ריב"ק בן פ' שנה א"כ מן פ' עד ק"מ הוא ס' שנה) נמצא כשברכו ריב"ק שיגיע לחצי שניו (שהן ע') לא ברכו רק י' שנים ומה ברכה היא זו, ועוד דלכאורה מסתבר שלא נולד ריב"ק תיכף כשנשא בת כלבא שבוע (כשהיה אז ר"ע בן מ' אלא) עד שעשה ר"ע י"ב שנים ועוד י"ב שנים שהן כ"ד שנים (שהלך ללמוד תורה קודם הנשואין א"כ כשבא לביתו אחר כ"ד שנים ונשאה היה ר"ע אז בן ס"ד שנה א"כ אם נולד ריב"ק כשהיה ר"ע בן ס"ד היה ריב"ק במיתת ר"ע בן נ"ו שנה כי מן ס"ד עד ק"כ הוא נ"ו שנה, א"כ רבי שנולד ביום שמת ר"ע היה אז ריב"ק בן נ"ו שנה, וכבר הוכיחו דריב"ק לא היה בשעה שבירך את רבי שיגיע לחצי ימיו פחות מן ק"מ שנה, א"כ ע"כ היה רבי בן פ"ד שנה כי מן נ"ו עד ק"מ הוא פ"ד) נמצא כשהיה ריב"ק בן ק"מ היה רבי יותר מחצי ימיו (כי חצי מן ק"מ הוא רק ע' ורבי היה אז בן פ"ד). ורבינו נסים (במגלת סתרים שמצא בב"ר דחוץ מן הקרח שאמר בן עזאי הוא ראב"ע בתוס' פ' י"נ) פי' קרחה הוא ראב"ע שאמר בירושלמי (לא מצאתי) שהיה קרח. ור"ת מפרש שהוא שם אדם עכ"ל . וכ"כ התוס' בשבת (ק"נ א') דלא ר"ע היה אלא אינש אחרינא היה ששמו קרחה וקרח הוא שם אדם כמו קרח (אך קשה הא לא מסקי בשמיה דרשע) ונולד ריב"ק הרבה קודם ר' יהושע בנו של ר"ע עכ"ל. וכ"כ התוס' פי"נ (קי"ג א'). הכלל העולה מדברי התוס' כי ר"י בן קרחה אינו בנו של ר"ע . וכן נראה דאילו היה בן ר"ע הול"ל בן הקרח שם תואר, ועוד בעבור פעם א' שקרא בן עזאי לר"ע קרח במקרה יהיה שם בנו נקרא כן לעולם. ובברייתא ר' יהודה בן קרחה בפ' חלק אולי שהיה אחיו או היה קרח. אף שיש ג"כ ר' אמי בר קרחה (ע"ש) אין לספק שיהיה אחיו של ריב"ק לפי שר' אמי בר קרחה אמר בשם רב . והאריך ריב"ק ימים והוא רבו דרבי וחי כפל שנותיו של רבי (ע"ש). אך קשה מי הגיד לו נבואה ז' אף שבירך את רבי שיגיע לחצי ימיו מי יאמר שלא חי רבי יותר מחצי ימיו. ועוד ריב"ק בירך לרבי שיגיע לחצי ימיו שהיה אז ודילמא חי ריב"ק אחר ברכה זו הרבה שנים א"כ אם נתקיים הברכה שיחיה רבי חצי ימיו שהיה אז מ"מ לא יהיה ימי רבי החצי מן ימיו שחי ריב"ק אחר הברכה, והנה גדלה התמיה לפמ"ש התוס' פ' אע"פ (ס"ב ב') על מ"ש דר"ע רעיא דכלבא שבוע הוה חזיא ברתיה דהוי צניע ומעלי אמרה לי' אי מיקדישנא לך אזלת לבי רב אמר לה אין איקדשה לי בצינעא ושדרתיה כו' יתיב בבי רב י"ב שנה ואייתי י"ב אלף תלמידים כו' אמרה אי לדידי ציית יתיב י"ב שנים אחרות אמר ברשות עבידנא הדר יתיב י"ב שנים כו' אף ברתי' דר"ע עבדה כן לבן עזאי כו' רחילא בתר רחילא כו', וכתבו התוס' חזיא דהוי צניע ומעלי והא דאמר בפ' אלו עוברין (מ"ט ב') אר"ע כשהייתי עם הארץ הייתי אומר מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור משמע דלא הוה מעלי, וי"ל לא משום שהיה שונא תלמיד חכם אלא משום שהיה סבור שמתגאין על ע"ה מפני תורתן והיו תלמידי חכמים שונאים אותן גם לא היו מניחין אותו ליגע בהן דבגדי ע"ה מדרס לפרושים אבל מ"מ שומר מצות היה, ר"ת, עכ"ל. וקשה לפי' ר"ת שהיה שומר מצות כשהיה ע"ה ואיך לא נשא אשה עד שהיה בן מ' הא אי' בנדה ובקדושין (כ"ט ב') כיון שהגיע לכ' שנה ולא נשא. אומר הקב"ה תיפח עצמותיו וכל ימיו בהרהורי עבירה. ואי' שם בקידושין א"ר חסדא לרב המנונא לא תחזי אפאי עד דנסבת. וכתב בחדושי אגדות דאסור להסתכל בפני רשע ואחר דלא נשא אשה. מחשיבו לרשע לפי שכל ימיו בהרהור עבירה לכך אמר לא תחזי אפאי עכ"ל. ואורו עיני כי ראיתי במשנה פ"ג דידים ר' יוחנן בן ישוע בן חמיו של ר"ע וכ"ה ברבה ריש חזית, א"כ לפ"ז היה לו אשה בת ישוע א"כ יש לומר דבת ישוע נשא כשהיה בן י"ח לחופה ועד נאמן לזה שהיה לו אשה כשהיה ע"ה דאי' באדר"ן רפ"ו מה היה תחלתו של ר"ע אמרו בן מ' שנה היה ולא שנה כלום פעם א' היה עומד על פי הבאר ואמר מי חקק אבן זו אמרו לו המים שתדיר נופלין עליה כו' מיד היה ר"ע דן ק"ו בעצמו מה רך חקק הקשה דברי תורה שקשין כברזל עאכ"ו שיחקקו את לבי שהוא בשר ודם מיד חזר ללמוד תורה הוא ובנו וישבו ללמוד תורה אצל מלמדי תינוקות א"ל רבי למדני תורה אחז ר"ע בראש הלוח ובנו בראש הלוח כתב לו אל"ף בי"ת ולמדה אל"ף תי"ו ולמדה תורת כהנים ולמדה כו' עתיד ר"ע לחייב את כל העניים בדין שאם אומר להם מפני מה לא למדתם והם יאמרו מפני שהם עניים היינו אומרים להם והלא ר"ע עני ומדולדל היה, ואם אומרים מפני טפנו אומרים והלא ר"ע היו לו בנים ובנות הרבה והיה מפרנס אותם ואת רחל אשתו (ע"ש). ואפשר שאשתו הראשונה מתה כשנשא בת כלבא שבוע וזן בניו מאשתו הראשונה ואת רחל אשתו י"ל שהיא בת כלבא שבוע ע"כ רמזו במתק לשונם דבתו עשתה כן לבן עזאי כו' רחילא בתר רחילא לפי ששמה רחל (ועיין ר"ע). וכפי הנוסח בפ' הנודר (נ' א') ר"ע איקדשה לי' ברתי' דכלבא שבוע שמע אביה ואדרה הנאה מכל נכסיה אזלא ואנסיבת ליה בסיתוא כו' אמרה לי' זיל הוי בי רב כו', ואז קודם שהלך פרנס בניו מאשתו הראשונה ואשתו רחל השניה, לכן הקדים באמרם לר"ע היו לו בנים ובנות הרבה והיה מפרנס אותם ואת רחל אשתו והול"ל והיה מפרנס אשתו ובניו וק"ל. הרי מוכח שהיו לו בנים ובנות כשהיה עני, ולדעת התוספות שנשא בת כלבא שבוע אחר כ"ד שנים שקדשה אז היה עשיר כי תיכף כשבא ר"ע עם כ"ד אלף תלמידים נתן לו כלבא שבוע חצי ממונו כדאיתא בפרק אע"פ. ואף את"ל שנשאה תיכף כשנתקדשה ונתעברה מיד ואח"ז תיכף הלך ללמוד תורה ולא בא לביתו כ"ד שנים מהיכן היו לו בנים ובנות הרבה, אע"כ שנולדו לו בנים אלו קודם שנשא בת כלבא שבוע, א"כ י"ל דריב"ק היה בנו של ר"ע מאשתו הראשונה בת ישוע חמיו ואז היה ר"ע בן י"ח לחופה, והיה ר"ע אז עני לכן ר' יהושע בנו התנה עם אשתו שלא לזונה, וסמך רמז קצת שקרא בנו יהושע על שם חמיו ישוע. לפ"ז נולד ריב"ק כשהיה ר' עקיבא בן י"ח או י"ט או כ', א"כ כשמת ר"ע היה ריב"ק בן ק' שנה וכשבירך את רבי היה רבי בן ס' שנה כו' אז היה ריב"ק בן ק"ס כי רבי נולד כשהיה ריב"ק בן ק' שנה א"כ החצי מן ק"ס הוא פ' שנה ע"כ ברכו שיגיע לחצי ימיו, ובזה סרו כל תלונות בעלי התוס' על רש"י ודברי רש"י והרשב"ם והערוך שכתבו כי ריב"ק הוא בן ר"ע שרירין וקיימין :

ויש לי עוד להביא קצת סמך ראיה כי ריב"ק הוא בן ר"ע דאיתא בשבת (קנ"ב א') א"ל ההוא גוזאה (סריס צדוקי היה) לריב"ק מהכא לקרחינא כמה הוי (כמה נוהלך יש מכאן עד הקרח ולהקניטו על קרחתו נתכוון), א"ל כמהכא לגוזנאי (כמו שמכאן עד הסריס), א"ל צדוקי ברחא קרחא בד' (עז שאינו מלובש בצמר כרחל קרוי קרח) א"ל עיקרא שליפא (שה שביציו עקורין) בח', חזייה (צדוקי לריב"ק) דלא סיים מסאני א"ל דעל סוס מלך דעל חמור בן חורין ודמנעלי ברגלוהי בר אינש דלא הא ולא הא דחפיר וקביר טב מיניה (ע"ש) (וברבה קהלת בפסוק וראיתי עבדים רוכבים כו' שאמר מין אחד הדברים האלו לר' עקיבה) הלא הלך ריב"ק בלא מנעלים, ואיתא בפסחים (קי"ב א') ת"ר ז' דברים צוה ר"ע את ר' יהושע בנו (פירשב"ם ותוס' הוא ריב"ק כו' כדאי' בסופה כל חכמי ישראל כקליפת השום חוץ מן הקרח הזה, וכ"כ היוחסין כדאי' בסוטה, אבל חקור ודרוש ולא תמצא זה בסוטה רק בבכורות (שם). ואח"ז ראיתי בשס"ח שתקנו כדאי' בבכורות) בני אל תשב בגובה העיר (שלא יפסיקו עוברים ושבים רש"י, ובתורת אגב יש לדקדק דלמא הוא מטעם דגזר רבי שלא ילמדו לתלמידים בשוק משום חמוקי ירכיך מה ירך בסתר אף דברי תורה בסתר כדאי' במ"ק (ט"ז א') וריב"ק רבו דרבי וראה דר"ע צוה לבנו ריב"ק שלא ילמוד בגובה העיר לכן גזר גם הוא שלא ישנו בשוק), ואל תדור בעיר שראשיה תלמידי חכמים, ואל תמנע מנעליך מעל רגליך כו'. והוא תימה למה צריך ר"ע להזהיר ולצוות שגא ימנע מנעלים מרגליו הא איתא בשבת (קכ"ט א') א"ר יהודה אמר רב לעולם ימכור אדם קורות ביתו ויקח מנעלים לרגליו, אלא הוא הדבר כי ריב"ק הוא בנו שראה אותו הצדוקי הסריס שהלך בלא מנעלים ש"מ שהיה הולך יחף ואפשר שכן היה רגיל מנעוריו שהיה ר"ע עני ע"כ הוצרך לצוות שלא ימנע מנעלים. אך צ"ע דלפירש"י הנ"ל נקרא ר' יהושע בן קרחה כי ר"ע נקרא קרח והלא במעשה דסריס הנ"ל דקרא את ריב"ק ברחא קרחא משמע דריב"ק היה בעצמו קרח והו"ל לקרותו יהושע קרחה, אלא י"ל שזה יהיה לו לגנאי, אך לפי שאביו ר"ע נקרא ג"כ קרח הזה ע"כ נקרא ר"י בן קרחה, או אולי שבאמת בן עזאי קרא את ר"ע קרח שהיה קרח משערות כמו בנו ר' יהושע. ויש סמך ראיה ממדרש קהלת הנ"ל. ויש עוד קצת סמך כי ריב"ק הוא בן ר"ע דאי' בחלק (ק"י ב') דור המדבר אין להם חלק לעוה"ב דברי ר"ע רא"א יש להם שנאמר אספו לי חסידי כורתי בריתי, ריב"ק אומר לא נאמר פסוק זה אלא על צדיקים שבכל דור כורתי בריתי עלי זבח כורתי בריתי אלו חנניה מישאל ועזריה עלי זבח אלו ר"ע וחביריו שמסרו עצמם לשחיטה על ד"ת א"כ ריב"ק חולק על ר"א וסבר כאביו ר"ע ובן יכבד אב ע"כ דרש עלי זבח על ר"ע אביו, אך צ"ע דהו"ל עלי זבח זה אבא וחביריו :

ג) משום ראב"ע תוספתא פ"ב דב"ב דכלים, ופ"ז דנגעים, ר' אלעזר בן תדאי בזמנו, שלח לראב"ש חומץ בן יין ב"מ (פ"ג ב'). ר' חייא בר אבין בשמו, ר' חייא בר אבא אריב"ק ב"ק (ל"ח ב') מגילה (י"ד) נזיר (כ"ג ב') הוריות (י"א), וחנן בן פנחס, ר' חנינא בן ר"ג דיבנה בזמנו, ריב"ק חבירו דרבי, כ"כ היוחסין בסופו בסדר הקבלה מס' יסוד עולם אבל הבאתי לעיל שאמר רבי לריב"ק רבינו ברכני והלך אצל ר' יוחנן בן נורי ירושלמי פ"ד דכלאים הלכה ד', ופ"א דסוכה הלכה א'. א"ל ר' יוסי בר' יהודה ירושלמי מגילה פ"א הלכה א', ור' ישמעאל בן ר' יוחנן בן ברוקא, ר' שמואל בר נחמן מתני בשם ריב"ק רבה קהלת בפ' הבל הבלים, ור"ש ע"ז (ז' רע"ב) בכורות (ל"א א'). היה יושב עם רשב"ג אביו של רבי ב"מ (פ"ד ב'). ר' תנחומא בשמו, עכו"ם אחד שאלו בראשית רבה פי"ג ופכ"ז, ושמות רבה פ"ב, ויקרא רבה פ"ד :