סדר הדורות, סדר תנאים ואמוראים תתתתנג

ר' יהודה נשיאה ,

א) בנו של ר' גמליאל בן ר' יהודה הנשיא הוא רבינו הקדוש והוא אמורא והוא ובית דינו נמנו על שמן של גוים והתירו ולא היה רב רוצה לאכול וא"ל שמואל אכול ואם לא כתיבנא עלך זקן ממרא אטרח עליה ואכל כדאי' בע"ז. בירושלמי פ' אין מעמידין הלכה ט', ובשבת פ"א הלכה ד', ובבלי בע"ז (ל"ה ב') במשנה רבי ובית דינו התירו השמן, פירש"י ל"ג רבי דר' יהודה נשיאה בר בריה שרייה כדאמר בגמ' (ל"ז א') מסתמיך ואזיל יהודה נשיאה אכתפי' דר' שמלאי שמעי' א"ל שמלאי לא היית אמש בבית המדרש כשהתרנו את השמן, ור' יהודה נשיאה דגמרא היינו בן ר' גמליאל ברבי שהיה בימי אמוראים, וה"נ אמרי' ר' יהודה הנשיא בנו של ר"ג הורה כו' ואילו רבי הוא בנו של ר' שמעון בן גמליאל עכ"ל. וכ"כ התוס' שם (ל"ו א') וז"ל במתני' כתב רש"י דל"ג רבי ובית דינו התירו השמן דר' יהודה הנשיא בר בריה ובית דינו התירו וחכמי דורו קבעו דבר זה במשנה שסידר רבי זקינו, ואותו ר' יהודה הנשיא הנזכר כאן הוא ר' יהודה נשיאה שהיה בימי אמוראים אלא בלשון המשנה וברייתא קורא אותו הנשיא ובלשון אמוראי קורא אותו נשיאה, ובירושלמי הנ"ל רבי וב"ד התירו השמן ובג' מקומות נקרא ר' יהודה הנשיא רבותינו, בגיטין ובשמן ובסנדל, ונראה שיש ט"ס וצ"ל ר' יהודה הנשיא וב"ד התירו השמן ובג' מקומות כו' והוא ר' יהודה נשיאה עכ"ל התוס'. (וכן בסוף סוטה במשנה משמת רבי בטלה ענוה ויראה כו' ר"ל גם זה קבעו חכמי הדור במשנה, (ס' תחלת חכמה שער ב' כלל ט') וע"ל רבי וריב"ל ור"ג ברבינו הקדוש) :

ב) בגיטין (ע"ו ב') רבותינו התירוה להנשא מאן רבותינו א"ר יהודה אמר שמואל ב"ד דשרו משחא (פירש"י ר' יהודה נשיאה בן בנו של רבינו הקדוש שהיה בימי אמוראים כדאמרי' בע"ז מסתמיך ואזיל כו') א"ר אבא ברי' דר' חייא בר אבא א"ר יוחנן ר' יהודה נשיאה בנו של ר' גמליאל בר רבי (רבינו הקדוש רש"י) הורה ולא הודו לו כל סיעתו ואמרי לה כל שעתו ע"כ. ובירושלמי פ' המפלת ובפ' מי שאחזו הלכה ג' בג' מקומות נקרא ר' יהודה הנשיא רבותינו, בגיטין ושמן וסנדל, ובתוס' ע"ז (ל"ג ב') כתבו בתוספתא גרס ר' יהודה התיר השמן (ר"ל ר' יהודה נשיאה) ולא גרסי' רבי התיר עכ"ל, וקשה למה קראו לו ר"י הנשיא ולא בר' גמליאל כמ"ש ר' אבא ברי' דר' חייא ב"א ר' יהודה נשיאה בר' גמליאל ברבי, בשלמא בכל התלמוד שקורא אותו ר"י נשיאה מוכח דלאו רבי הוא אבל במתניתין דקורא אותו ר' יהודה הנשיא הו"ל לומר בר' גמליאל ברבי שלא לטעות שהוא רבי. וי"ל דהנך תנאי ואמוראי שהיו בימיו קורין אותו סתם דלמה להו לקרותו בשם אביו דידוע הוא דממנו מדברים. הלכך רב ושמואל שהיו בימיו (ע"ל) דהא ר"י נשיאה היה בימי ר' יוחנן (ע"ל) א"כ רב ושמואל שהיה ר' יוחנן בימיהם א"כ גם ר"י נשיאה היה בימיהם (ע"ל בשם תוס' ר"ה (כ') ר"י נשיאה היה בימי רב ושמואל) דאין לומר שהיה אחריהם שהרי הקשה שמואל לרב מר"י נשיאה. לכן קראו אותו סתם כאילו אמרו הנשיא שלנו ר' יהודה, אבל ר' אבא ברי' דר' חייא ב"א בגיטין (שם) היה אחריו וצריך לקרותו בשם אביו דלא נטעה (מגיני שלמה חולין ה'). ע"ל ר"ג ברבי ש"ל :

ג) ברבה פ' וישלח ותצא דינה בת לאה עיי"ש ביפ"ת שכתב כי רבי (שם נאמר שיענשו הנשיאים ואיקפד רבי) הוא ר"י נשיאה, ומוכיח ממסכת עירובין בענין דור לפי הפרנס, אבל בס' כריתות ימות עולם ס"ה ו' כתב ר' יהודה הנשיא היה תנא אך ר' יהודה נשיאה היה אמורא תלמיד ר' אמי כמ"ש בע"ז (ל"ג רע"ב), ובמנחות (כ"ט ב') בעא מיניה ר"י נשיאה מר' אמי החזירן לתוך כבשן אש ונתלבנו, וכן משמע שהיה בימי אמוראים מהא דמ"ק (י"ז א') גבי ההוא צורבא מרבנן דשמתיה רב יהודה ומת רב יהודה אמרו לי' רבנן גברא רבה דחשיב כרב יהודה ליכא הכא דלישרו לך אלא זיל לגבי דר' יהודה נשיאה אזל לקמי' א"ל לר' אמי זיל עיין בדיניה עיין ר' אמי בדיני' סבר למשרי ליה עמד רשב"נ כו' (ע"ש). אבל בירושלמי (פ' הנחנקין הלכה ד') קורא את ר"י הנשיא שהיה תנא ר"י נשיאה, דא"ר יוחנן כל ז' מדות שמנו חכמים נתקיימו ברבי ומנו ר' יהודה נשיאה וא"ר אבהו הוא רבי הוא ר"י נשיאה הוא רבינו הקדוש, וכולי עלמא רבינו הקדוש הוא רבי גבי שמן של גוים (וע"ש סי' י"ח), והגירסא שלפנינו מאן רבי הוא ר"י הנשיא, א"ר אבהו הוא רבי הוא ר' יודן הנשיא. הוא רבינו :

והנה מ"ש הס' כריתות דר' אמי היה רבו של ר"י נשיאה קשה למה שלחו לההוא צורבא מרבנן לר"י נשיאה ולא לר' אמי רבו, ואולי מפני שהיה נשיא דאמרי' במ"ק דאם אינו יודע מי נדוהו ילך אצל נשיא ויתיר לו ומה לי אם אינו יודע מי נדוהו או שמת המנדה, ואח"כ מצאתי מפורש בירושלמי פ' מגלחין הלכה א' מת אחד ממנדיו אין מתירין לו א"ר יהושע ב"ל במה דברים אמורים כשאין שם נשיא אבל אם יש שם נשיא נשיא מתירו, אך צ"ע במ"ש גברא רבה כרב יהודה ליכא הכא זיל לגבי ר"י נשיאה משמע דאילו היה גברא רבה כר"י לא היו משלחין אותו לר"י נשיאה הא אם מת המנדה צריך דוקא נשיא להתיר. גם קשה איך אמר ר"י נשיאה לר' אמי לעיין בדיניה הא צריך נשיא. וי"ל דהא דצריך נשיא היינו אם אין גדול מהמנדה אבל אם יש גדול א"צ נשיא, וכ"נ בב"י ביו"ד סי' של"ד. מ"מ קשה למה לא שלחו אותו לר' אמי שהיה רבו דר"י נשיאה, וי"ל שמא ר' אמי לא היה גדול מרב יהודה המנדה, וכ"נ כי לדעת הדורות עולם ר"י גדול מרב הונא (ע"ש) ור' אמי היה כפוף לר"ה (ע"ש). ומה שהוכיח הס' כריתות דלכ"ע רבי התיר השמן שהרי זה נזכר במשנה שהיה תנא. ונראה שהיה הגירסא לפניו ר' יהודה נשיאה התיר השמן לכן כתב דבירושלמי קורא את רבי ר' יהודה נשיאה, הרי עיניך הרואות כי מ"ש רבי הוא התיר השמן הוא נגד דברי רש"י ותוספות שזכרתי לעיל :

ד) ומ"ש עוד הס' כריתות אך ר' יהודה נשיאה (ר"ל ר"י נשיאה בן ר' גמליאל ברבי) היה אמורא תלמיד ר' אמי מדבעא מיניה וממעשה דהאי צורבא מרבנן דשמתיה רב יהודה וא"ל ר"י נשיאה לר' אמי לעיין בדיניה, הם ג"כ נגד התוס' בע"ז (ל"ג ב') בעא מיניה ר"י נשיאה מר' אמי החזירן לכבשן אש. כתבו התוס' נראה דאינו ר"י נשיאה דשרי משחא כי אותו היה בן בנו של רבינו הקדוש ואף בברייתא הוא נזכר ותני עלה ורבותינו התירוה להנשא (ע"ל שהבאתי מגיטין פ' מי שאחזו) אלא אחריו היה ושמא בן בנו של ר"י נשיאה דגזר על השמן היה והוא ר"י נשיאה דמ"ק (י"ב ב') דאמר התם דאשתי מיא דאחים קפילא ארמאי ושמע רב אסי (צ"ל רב אמי) ואיקפד עכ"ל. וכ"כ התוספות בר"ה (כ' א') שלח ר"י נשיאה לר' אמי הוו יודעין שכל ימיו של ר' יוחנן היה מלמדנו כו' אין זה ר"י נשיאה שהתיר השמן בפ' אין מעמידין שהיה בימי ורב ושמואל (כמ"ש לעיל שלא רצה רב לאכול וא"ל שמואל אכול כו') דההוא בנו של ר"ג בר' יהודה הנשיא הוה והאי דהכא תלמידו של ר' יוחנן דהוה כייף לרב ושמואל עכ"ל. היוצא לנו מדברי התוס' דר"י נשיאה דבעא מר' אמי ומעשה בההוא דשמתי' רב יהודה ושלחו לר"י נשיאה ואמר לר' אמי דלעיין בדיניה הוא בן בנו של ר"י נשיאה שהיה בן בנו של רבינו הקדוש. ובעל ס' כריתות ס"ל דזה ר"י נשיאה תלמיד ר' אמי הוא ר"י נשיאה בן ר' גמליאל בן רבינו הקדוש, וכן בביצה (כ"ז א') ר"י נשיאה הו"ל בוכרא (פירש"י והיו לו בביתו כהנים אוכלין בכורות) שדרי' לקמיה דר' אמי סבר דלא למחזייה א"ל ר' זריקא ואיתימא ר' ירמיה כו' הדר שדריה לקמיה דר' יצחק נפחא סבר דלא למחזייה א"ל ר' ירמיה כו'. ובתענית (י"ד ב') בימי ר"י נשיאה הוה צערא גזר י"ג תעניות ולא נענה סבר למגזר טפי א"ל ר' אמי אין מטריחין כו' א"ר אבא בריה דר' חייא בר אבא ר' אמי לגרמיה הוא דעבד (פירש"י שלא היה רוצה להתענות) דא"ר יוחנן מתענין והולכין עד שיענו מן השמים, ושם (כ"ה סע"ב) גזר תעניתא וירדו גשמים לאחר הנץ החמה סבר לאשלומינהו א"ל ר' אמי כו'. ושם (כ"ד א') ר"י נשיאה גזר תעניתא בעא רחמי ולא אתא מטרא אמר כמה איכא משמואל הרמתי (שירדו גשמי' בשבילו) ליהודה בן גמליאל או לדור כו' אוי למי שעלתה בימיו כך חלש דעתיה ואתא מטרא. וזה ר"י נשיאה הוא בן ר' גמליאל, והוא תמוה כי מעשה דדף י"ד וכ"ה יהיה ר"י נשיאה השני ובדף כ"ד ר"י נשיאה הראשון :

ונראה קצת הכרח לדברי התוס' דר"י נשיאה דבעא מר' אמי הוא בן בנו של ר"י נשיאה בר' גמליאל בן רבינו הקדוש, דמצינו בנזיר רפ"ד (כ' סע"ב) יתיב ר"ל קמיה דר"י נשיאה ואמר כו'. ובע"ז (ו' ב') ההוא מינאה שלח לר"י נשיאה דינר ביום אידו הוה יתיב ר"ל קמי', ובע"פ (קי"ט א') ובשבת (קי"ט סע"ב) ובבכורות (כ"ב א') ומ"ק (כ' א') ונדה (מ"א ב') אר"ל משום ר"י נשיאה. נראה דר"ל היה תלמיד ר"י נשיאה. ובפ' ר"א דמילה אר"ל משום ר"י הנשיא נראה שצ"ל נשיאה, ובירושלמי מ"ק פ"ג הלכה ה' ר' יונה ור' חייא ורשב"ל בש"ר יודן נשייא, ובחגיגה (כ"ד ב') א"ר אמי אמר ר"ל. וירושלמי ברכות פ"א מתני' א', ופ"ק דמעשרות הלכה א', ובפ' כירה ושקלים פ"א, ר"י נשיאה כעס על ר"ל וערק ואזל ר' יוחנן ואהדריה ילקוט שמואל א' סימן פ"ט, א"כ ר' אמי היה תלמיד ר"ל ואיך ר"י נשיאה רבו דר"ל בעא מר' אמי תלמיד תלמידו ויהיה תלמיד לתלמיד תלמידו, ולדעתי זו ראיה שאין עליה תשובה, ע"כ האמת כי ר"י נשיאה בר' גמליאל בן רבינו הקדוש הוא היה רבו דר"ל, ור' אמי תלמיד ר"ל היה רבו של ר"י נשיאה בן בנו של ר"י נשיאה. ובזה יתורץ מה שהקשו התוס' בעירובין (ס"ט א') ההוא דנפק בחומרתא דמדושא כיון דחזייה לר"י נשיאה כסייה אמר כגון זה (שחלל שבת בצינעא) מבטל רשות. ובתוס' וא"ת הא ר"י נשיאה גופיה נפק בחומרתא דמדושא במ"ק (י"ב ב') והקפיד עליו ר' אמי ואמר שם מ"ט אקפד עליו משום דאדם חשוב שאני כו'. ולפי הנ"ל דר"י נשיאה שהקפיד עליו ר' אמי הוא בן בנו של ר"י נשיאה א"כ בעירובין דאר"י נשיאה כגון זה שחלל שבת הוא ר"י נשיאה בר"ג ברבינו הקדוש :

ה) ר' הלל שתקן העיבור הוא בנו. א"ל ר' הושעיא רבה שמעתי מאביך היינו ר"י נשיאה. הראשון (ע"ש). ור' אושעיא אקלעא דרב יהודה היינו ר"י נשיאה השני (ע"ש). ר' יוחנן בעא מר' אושעיא ולא השיב ולר"ל השיב אר"י נשיאה לר' אושעיא אטו ר' יוחנן לאו גברא רבה יבמות (נ"ז א'). ברכות (מ"ד א') א"ר יוחנן לר"י נשיאה . רב חנין בר אבא (צ"ל רבא) חתנו של רב וחותן רב חסדא הספידו בבבל. בודאי כ"כ מפני שראה במ"ק (כ"ב ב') נשיאה שכב אר"ח לרב חנן בר רבא כפי אסיתא ואחוי קריעה. אך מנ"ל דנשיאה זה היה ר"י נשיאה, ועוד דר"י נשיאה מת בא"י (ע"ל בסמוך). בירושלמי פ"ג דברכות מתני' א' כד דמך ר"י נשייא בר ברי' דר' יהודה נשייא דחף ר' חייא בר אבא לר' זעירא וסאביה, ובנזיר פ"ז הלכה א' דחף ר' חייא לר' זעירא בר בא וסאביה (ט"ס וצ"ל ר"ח בר בא לר' זעירא) כד דמכת נהוראי (בנזיר נהורייניו) אחתי' דר"י נשיאה שלח ר' חנינא בתר ר' מנא ולא סליק (שם). בו פסקו לכנות הנשיא בשם רבן (עיין רשב"ג הזקן). בתוס' ע"ז. (ל"ח ב') חזקיה ובר קפרא תנאי נינהו וקשישי מר"י נשיאה. כתב בס' גא"י קבורת ר' יהודה הנשיא בעיר מבנית ואולי צ"ל ר' יהודה נשיאה כי במקום אחר כתב כי רבינו הקדוש נקבר בציפורי :

ו) אבא אבוה דשמואל שלח לקמי ר"י נשיאה (ע"ש). ר' אבא בר ממל שאלו. ר' אבא בר זבדא וזעירא ור' יצחק חקולא בשר"י נשיאה ירושלמי כתובות פ"ב הלכה יו"ד, ובס"פ חלון ר"י נסייא, ובס"פ הבע"י נשיא. ר' ינאי ור' יוחנן הוון יתבין עאל ר"י נשיאה ושאל ירו' פ' י"נ הלכה א', ור' ינאי ור' שמלאי (ע"ש), ור' שמלאי משמיה דריב"ל ואמרי לה ר' שמלאי וריב"ל משום ר"י נשיאה בכורות (ל"ו ב'), רב שמן בר אבא אמר קמי ר' יוחנן ואזל ר' יוחנן אמרה קמי ר"י נשיאה נדה (נ"ב א'). שאל לרב שמואל בר נחמן (ע"ש) :