סדר הדורות, סדר תנאים ואמוראים תתתתיט

ר' יהודה בן בתירא ,

א) במשנה פאה פ"ג ו'. בכורים פ"א ו'. שבת פ"ט ז'. פסחים פ"ג ג'. יבמות פ"ד ט'. כתובות פ"ו א'. נדרים פ"ו ח'. גיטין פ"ב ד'. שבועות פ"ג ו'. עדיות פ"ח ג'. ערכין פ"ח ו'. כלים פ"ב ד'. אהלות פי"א ז'. נגעים פ"ט ג'. פי"א ז'. מקואות פ"ד ה' :

ב) הוא סתם בן בתירא (ע"ש) ולפעמים סתם ר' יהודה הוא ריב"ב. (עיין ר' יהודה בר אילעאי). וכתב היוחסין [בסדר הדורות אחר אדמון וחנן] בני בתירא היו בחבורת שמעיה ואבטליון כמו עקביה כיון שהלל היה נשיא אחריהם. ורש"י בפ"ק דתענית כתב בני בתירא שהיו בזמן הלל הם ריב"ב ור' יהושע אחיו (ושמעון והיו מזרע ישי וראשי ישיבות בירושלים שלשלת הקבלה דף כ"ז) ולא נהירא כי בירושלמי פ' ד' מיתות (בסופו) דע"י תפלת ר"א ור' יהושע נולד ריב"ב ור' יהושע היה תלמיד הלל. ז"ל פ"א הלכו ר"א ור' יהושע ור"ג לרומי באו למקום א' אצל יהודי ומכל מאכל שהביא לפניהם הלך תחלה לחדר א' ואח"כ הביא לפניהם ושאלו אותו למה עושה כן והשיב להם שאביו זקן נדר שלא יצא מן החדר עד שיראה חכמי ישראל וא"ל שיאמר לאביו שיבוא לפניהם וכשבא שאלו אותו מה עסקך א"ל צלון על בני דלא מוליד אר"א לר' יהושע ראה מה שתעשה כי חשש שמא הוא מכושף ור"י היה בקי בכשוף אר"י שיביאו לו זרע פשתן וזרע ליה על גבי טבלא והתחיל לגדל וכשהתחיל לתלוש הוציא אשה אחת בשערה ואמר לה שתתיר הכשוף שעשתה ואמרה שלא תתיר ואמר לה אם לא תתיר יגלה עליה ואמרה שאינה יכולה כי השליכה בים וגזר ר"י על שר של ים ופלטו והתפלל עליו וזכה למוקמי לר' יהודה בן בתירא אמרו אילו לא עלינו לכאן אלא להעמיד הצדיק הזה דיינו . וא"כ איך בני בתירא שנדחו מן הנשיאות שלא ידעו הלכה אחת ונתמנה הלל (ע"ש) במקומם יהיה ריב"ב דהא נולד ריב"ב ע"י תפלת ר' יהושע תלמיד הלל. ובספ"ט דנגעים הרצה דברים ודן לפני ר"א ואמר לריב"ב חכם גדול אתה וכן בפי"א (משנה ז'). ובכתובות (י"ד א') העיד עם ר' יהושע צ"ע. וכתב לחם שמים פאה פ"ג כי בני בתירא שמחלו הנשיאות להלל אינם אותן הנזכרים במשניות וריב"ב היה מבניהם או מבני בניהם לכן קראם התם בני בתירא ולא קראם הלל בשמו כדמשני פ"ק דתענית קודם שנסמכו קרי להו בני בתירא, ולא יתכן זה דהא היו נשיאים (ע"ש) . אבל ריב"ב היה בבבל בנציבין בזמן הבית כדאי' בפסחים (ג' ב') בהאי כותי דא"ל שאכל פסחים וא"ל ריב"ב וכי ספו לך מאליה כו' וא"ל את בנציבין ומצודתך פרוסה בירושלים. פירשב"ם מה שלא הלך לרגל שהיה זקן ופטור מן הראיה (או שלא היה לו קרקע) א"כ נציבין חוץ לארץ היא. וע"ל בסמוך דמוכח בספרי פ' ראה דהוא ח"ל (במדינת אשור, לחם שמים שם). מדינת נציבין סמוך למדינת אשור ובעיר נציב בהכ"נ של ריב"ב (גא"י, ועיין עזרא הסופר). אחר ריב"ב לנציבין סנהדרין (ל"ב ב') . והאריך ימים רבים עד רב ושמואל כי שמואל נולד ע"י ברכת ריב"ב לאבא אביו (ע"ש) ובשבת פר"א (ק"ל א') ובפ' כל הבשר (קי"ג, קט"ז א') נראה שהיה גם בזמן לוי שאמר לרבי אתרא דריב"ב הוה ודרש להו כר' יוסי הגלילי. ובחולין (נ"ד א') יוסף רישבא שאל את ריב"ב, ומצינו כי יוסף רישבא היה אצלו לוי . והרמב"ם כתב ריב"ב מחבורת הלל ושמאי ולא ראה החורבן, ובס' דורות עולם שהיה אחר החורבן בזמן עשרה הרוגי מלכות ובזמן בן עזאי ובן זומא ור' חוצפית ור"ע והיה בנציבין. וחבירו ריב"ז, ובר"פ יו"ט פ"ד דר"ה (כ"ט ב') כשחרב ביהמ"ק התקין ריב"ז שיהיו תוקעין בשבת בכ"מ שיש ב"ד ופעם א' חל ר"ה בשבת אריב"ז לבני בתירא נתקע א"ל נדון כו'. והאריך ימים הרבה אחר החורבן כי בספרי פ' ראה (פיסקא כי יכרית וגו') ר' אלעזר בן שמוע ור"י הסנדלר הלכו לנציבין אצל ריב"ב ללמוד ממנו והגיעו לצידון וזכרו א"י ובכו וחזרו. וכן בסוף כתובות, והרי ר"י הסנדלר ור"א בן שמוע (שהיו תלמידי ר"ע) היו דור ג' אחר החורבן, ושם בספרי ריב"ב ור' מתיא בן חרש ור' חנניא בן אחי ר' יהושע כשיצאו לח"ל (ע"ש) קרעו בגדיהם. וצ"ע על ריב"ב שהרי נציבין ח"ל היא והיה דר שם . ובפי"ב דיבמות (ק"ב א') א"ר יוסי כשהלכתי לנציבין מצאתי זקן אחד אמרתי לו כלום אתה בקי בריב"ב אמר הן ועל שלחני הוא תדיר. ובתוס' ירושלמי (מובא באשר"י שם) גרס שלחני הייתי בעירי ועל שלחני היה תמיד . ור' יוסי היה ג"כ מחבורה ג' הנ"ל (תלמיד ר"ע) וביבמות פ' בית שמאי (ק"ח ב') שאלו את ר"ע בבית האסורים ואסר ושאלו את ריב"ב בנציבין ואסר. ובשבת (צ"ו ב', צ"ז א') אריב"ב עקיבא בין כך ובין כך אתה עתיד ליתן את הדין . ובנזיר ובתוספתא פ"ה דנזיר א"ר אלעזר (ע"ש) מצאתי את ר"מ וריב"ב ודנו כהלכה ר' יהודה אומר רביעית דם אין נזיר מגלח עליו א"ל ר"מ כו' שתק בן בתירא נמתי לו לר"מ בקי אתה ביהושע בן ממל א"ל הן ובעל הלכות הוא. וזה זמן גדול אחר החורבן כי ר"מ דור שלישי (תלמיד ר"ע) וירד לבבל בסוף כשמתה אשתו: והנה בס' באר שבע בפ' חלק (צ"ו א') א"ר זירא אע"ג דשלח ריב"ב מנציבין הזהרו בזקן ששכח תלמודו מחמת אונסו והזהרו בורידין כר' יהודה והזהרו בבני עמי הארץ שמהם תצא תורה כו', וכתב שזה לא היה ולא נברא שהרי ריב"ב היה זמן רב קודם ר' יהודה סתם שאמר במשנה ר"פ השוחט א"ר יהודה עד שישחט את הורידין שהוא ר' יהודה בר אלעאי שהרי ריב"ב היה בחבורת שמאי והלל קודם חורבן בית שני, ואילו ר' יהודה היה בחבורת ר"מ ור' יוסי שהוא חבורה ג' אחר החורבן כו', וצ"ל אריב"ל הזהרו בורידין כר' יהודה, וכ"ה בברכות פ"ק (ח' ב') אריב"ל לבניו (אשלימו פרשיותייכו עם הצבור שנים מקרא וא' תרגום) והזהרו בורידין כר' יהודה (והזהרו בזקן ששכח תלמודו מחמת אונסו) עכ"ל. (ובתורת אגב תראה בערוך ערך ורידין, בפ"ב דחולין (כ"ז) ר' יהודה אומר עד לשחוט את הורידין. ובברכות בפ' תפלת השחר בגמ' (כ"ח) ר' נחוניא בן הקנה ובחלק (שם) הזהרו בורידין כר' יהודה עכ"ל, טעות הוא כי לא נמצא בתפלת השחר כלום רק בפ"א (ח' ב') הנ"ל). והנה הרב ב"ש מחק ריב"ב בחלק שם והגיה שצ"ל ריב"ל מכח תמיהתו כי ריב"ב בזמן הלל ור' יהודה בזמן חבורת ר"מ דור ג'. איך שכח מ"ש התוס' מנחות (ס"ה ב') ריב"ב אומר כו' ולעיל דורש ריב"ב בענין אחר, ובס' רבינו גרשון מחק בן בתירא וגרס ר' יהודה סתם, ושמא שנים היו אחד היה בזמן הבית כדמוכח בפסחים (ג' ב') ועוד היה אחד דאמרי' בירושלמי דר"א ור' יהושע בטלו מכשפות מאביו של ריב"ב, א"כ לדעת התוס' א"צ למחוק ריב"ב כי זה ריב"ב שאמר הלכה כר' יהודה בורידין היה השני. אבל נראה יותר מוכרח כי ב' היו שהרי בני בתירא נהגו נשיאות לפני הלל ונשיאות הלל התחיל ק' שנה קודם החורבן ומסתמא בני בתירא כשנעשו נשיאים לא היו פחות מבן ל' או מ' שנה והיו נשיאים ג"כ כמה שנים קודם שנתנו הנשיאות להלל א"כ היו קודם זמן החרבן כק"נ שנים, ונמצא ריב"ב בזמן לוי ושמואל שהיו תלמידי רבי שהיה עכ"פ ק' שנה אחר החרבן א"כ יהיה ריב"ב בן ר"נ שנה, א"כ ההכרח כי שנים היו, או מההכרח כי א' היה והאריך ימים מאד, סוף סוף שהי' ריב"ב בזמן ר"מ ותלמידיו ר' יוסי ור' יהודה שהוא בר אלעאי, ואזלא תמיהת הב"ש ובחנם מחק את ריב"ב בחלק שם, ואלף מחילות מעצמותיו הקדושים לגודל בקיאותו כנודע מספריו איך נעלם ממנו כל הנ"ל :

ג) הרמב"ן בתורת האדם מסתפק אם ריב"ב הוא ר' יהודה בן תימא בעבור שאמרו דבר אחד, אמרו עליו בפ"ב דחגיגה (י"ד א') משען ומשענה אלו בעלי משנה כגון ריב"ב (כ"ה גירסת העין יעקב) נוסחא אחרינא (והיא נוסחא דידן) משענה ר' יהודה בן תימא וחביריו שיודעין ת"ר סדרי משנה שהיו ממשה עד הלל, ואולי בעבור זה נסתפק הרמב"ן הנ"ל, ואין זה ראיה בי הירושלמי לוקח לפעמים תנא א' שלא לקח הבבלי (עיי' מ"ש בכללים) :

ד) הם מזרע הנשיאים שהיו בירושלים קודם הלל והם מבני בניהם ממתים שהחיה יחזקאל ואמר אלו התפילין מהם. חלק (צ"ב ב'). כתב בס' מסעות בנימין קבור במירון (עיי' רשב"י) :

ה) בשם ר' אלעזר בן מתיא, ר"א בשמו תוספתא אהלות פי"ב, אלעזר בן פנחס בשמו. אמר לר"א נגעים סוף פ"ט, בן בג בג שלח אליו, א"ר יאשיה נמתי לריב"ב (ע"ש). העיד עם ר' יהושע כתובות (י"ד א') ומנחות (ק"ג), ר' יוחנן בשמו ע"ז פ"ב (ל' סע"ב) :