סדר ברכות לא

הנכנס למרחץ אומר

יהי רצון מלפניך ה' אלהי שתכניסני לשלום ותוציאני לשלום ותצילני מהאור הזה וכיוצא בהן לעתיד לבא. יצא בשלום אומר: מודה אני לפניך ד' אלהי שהצלתני מהאור הזה. הנכנס להקיז דם אומר. יהי רצון מלפניך שיהא לי זה לרפואה כי רופא חנם אתה. לאחר שחקו יאמר: ברוך רופא חולי

לעולם יהא אדם רגיל לומר מה דעביד רחמנא לטב הוא דעבד. דיני טבילת כלים

היא ברכה מצויה וראויה בכל עדן וזמן, וראוי לפרש בלשון צח הלכותיה. הטובל כלי אחד יברך: ברוך ד' אלהינו מלך העולם על טבילת בילת כלי

ואם הוא מטביל ב' או ג' ביחד יאמר על טבילת כלים. ואין צריך טבילה אלא לכל מיני מתכות שהם צרכי סעודה לכל דבר מה שבעולם השייך לסעודה וכן כלי זכוכית או כלים המצופים באבר

כתב המרדכי מאני דקוניא הורה הר"ר פרץ הלכה למעשה להטבילם בלא ברכה אבל טבילה ליכא מאן דפליג דבעי ל"ש חדשים ל"ש ישנים צריך להטבילם במקוה או מעין של מ' סאה ולכל הדעות צריך טבילה בלא ברכה אפילו לדעת הסמ"ק שהוא דעת המקיל שבכולם, ובהיותי בק"ק קראקא עיר ואם בישראל נתתי ונשאתי עם הגאונים זצ"ל מעין דין זה וכן כל דבר שמסופק אם צריך טבילה אם לאו יזהר לטבול עם שאר כלים שמחויבות בטבילה כגון סכין של שחיטה וסכין שמפשיטין בו העור וסכין שמנקרין בו הבשר וכה"ג נכון וראוי לטובלן עם שאר כלים שצריכים טבילה דהא מכשירי אוכל נפש הן. וצריך שיהא ידיו רפויין בשעה שטובל הכלים שאם מהדקו בידו הוה חציצה וטוב למי שטובל הכלים שילחלח ידו היטב במים של מי מקוה ואז אין לחוש לחציצה

אין מאמינים לקטן על טבילת כלים ויהדר כל אדם לעשות המצוה בעצמו כף אחת עשרה זהב מי ששכח ולא הטביל כלי מע"ש או מעי"ט טוב שיתנו לגוי במתנה ואחר כך ישאלהו ממנו ומותר להשתמש בו וירא שמים ידקדק במעשיו שיהא הכל מתוקן