שדי חמד פאת השדה מערכת א פג

הכי אין אומרים לאדם חטא בשביל שיזכה חברך אבל האדם האופה עובר עבירה בקום ועשה ומשום הכי אמרינן חטא בשביל שתזכה ולפי זה עולה שפיר סברתו שהיא סברת מוהריב"ל דזה ניחא בעלמא דאם יעבור בשביל חברו צריך לעשות מעשה ואם כן אמרינן דלא יעבור דלא היה אלא שב ואל תעשה אבל אם יעבור בשביל חברו נמי לא יעשה מעשה ואם כן שפיר אמרינן כל ישראל ערבין זה לזה והוי זכות עצמו ואם כן שפיר מחוייב לעבור וזה ברור אצלי עכ"ד יצ"ו

ובגוף הכלל דאין אומרים לאדם חטא וכו' אם יש לחלק בין אם חברו עשה על ידי פשיעה להיכא דלא פשע וכן אם יש לחלק בין לזכות חברו היחיד להיכא שעל ידי מה שיחטא זה תהיה זכות לרבים ראיתי בספר יאודה יעלה (לרב גדול משאלוניקי) בדרשותיו בדרוש שלישי ד' ח' שהאריך בשני הפרטים עי"ש דב"ק

נ"ח) אסמכתא לא קניא כתבתי בנדפס באות רמ"ט דברי הגאון שואל ומשיב בח"א סי' ע"ב במי שנתחייב ליתן תקיעת כף על פי מה שחייבוהו בית דין ואמר התובע אם יתן הוא ת"כ אתן סך פ' לבהכ"ן וכו' אם יש בזה דין אסמכתא וכו' עי"ש ונשמט משם סיום הלשון והוא זה ומה שהאריך שם (בשו"מ) על מה שרצה לחדש הרב שער המלך בפרק י"א מהלכות מכירה בה"ז דבתנאי דלשעבר לא שייך אסמכתא וכו' הנה הגאון הנ"ל לא היה נמצא אצלו ספרי רבני הספרדים לכן למצוה אחשוב להודיע כי ראיתי בספר זכור לאברהם בחלק ג' בחלק ח"מ במערכה זו שכתב הרב המגיה (בסק"ג) וז"ל כל מילי דאסמכתא בקנין ומעכשיו וכיוצא דלא מבטלי משום קנין בטעות היינו דאסמכתא הוי בדבר העתיד אם לא באתי אם לא אעשה וכו' אבל כשהוא בדבר שעבר שאי אפשר להיות אלא מה שהיה אין זה אלא שכחה וטעות דסבר דהכי הוה מעשה ולאו מידי הוא מאותו קנין כן כתב שם בשם הרב בית דוד בח"מ סי' י"א דף ט"ו ע"ג והעיר על הרב שער המלך דאישתמיט מניה דברי הרב ב"ד עי"ש. ולפי הנראה הם דברי הרב מטה שמעון שהזכיר מקודם ולדעתי אין בזה משום ונעלם כי היו בזמן אחד ולפי ריחוק המקומות לא נפלאת לומר שלא ראה את ס' ב"ד כלל ואף אם הוזכר בספרי באיזהו מקומן אולי ראהו באקראי ואין עליו האחריות לעיין בכל ספרו) והשגתי ספר יקר דברי גאונים להגאון חיים אריה כהנא מסיגיט יצ"ו וראיתי שבכלל א' אסף וקבץ כמה חידושי דינים בדין אסמכתא ושם באות ב' הביא מ"ש בזכור לאברהם הנ"ל

ועיקר דין אסמכתא לא קניא אם הוא מדאורייתא או אינו אלא מדרבנן הנה בנדפס באות רמ"ז הבאתי מה שכתב רבין חסידא בארעא דרבנן אות ע"א בשם הרב בית חדש ח"מ סי' ר"ז סעיף ט"ז (בסוף ד"ה ומ"ש ור"י חולק) לחד שינויא לדעת רבינו הטור דכל ענייני אסמכתא אינו אלא מדרבנן דמדאוריית' סמכתא קניא וכתב הרב ארעא דרבנן שכן כתב רש"י בשבועות דף מ"ז ע"א (בד"ה משחק בקוביא וז"ל גזל דרבנן הוא דאמרינן אסמכתא לא קניא אבל מדאורייתא לאו גזלן הוא עכ"ל) וכתבתי שהיה לו להביא גם דברי רש"י בשבועות דף ל"א ע"א בד"ה בל משחק בקוביא מדאורייתא מיחזא חזי שלא פסלה תורה אלא עד חמס שנוטל בחזקה ורבנן גזרו ביה ועשוהו גזלן מדבריהם ואמרו אסמכתא היא ולא קניא עכ"ל והוא בסיגנון לשונו שבדף מ"ז הנז"ל ואני הדל כתבתי דנראה לי דאין כונת רש"י בשתי מקומות הנ"ל לומר דעיקר דין אסמכתא לא קניא הוא מדרבנן מדכתב הרב בית חדש) אלא כונתו לומר דמשחק בקוביא מדאורייתא חשיב אסמכתא ורבנן הוא דאמור דחשיב אסמכתא וציינתי לעיין בסנהדרין דף כ"ד ע"ב דפליגי בטעמא דפיסול משחק בקוביא אי משום דאין עוסקין בישובו של עולם או משום דהוי אסמכתא דמובן דלטעמא דאין עוסקין בישובו של עולם ודאי דפיסול מדרבנן ואף מאן דאמר משום אסמכתא אינו אלא מדרבנן משום דמדאורייתא הוי בכי האי גוונא אסמכתא כדאמר רב ששת התם וכן מתבאר מדברי התוספות שם בד"ה ואלו הן הפסולין שכתבו וכל פיסולי דמתניתין פסולי דרבנן נינהו משחק בקוביא אפילו למאן דאמר אסמכתא היא דאסמכתא לא קניא מכל מקום אינו דאורייתא כיון שאינו סבור לבא לידי פסול דאורייתא עכ"ל כוונתם לפי דעתי כן היא דודאי עיקר הדין דאסמכתא לא קניא מדאורייתא היא אלא דמאי דאמרינן במשחק בקוביא דיש בו משום אסמכתא אינו אלא מדרבנן וגם הבאתי דברי הרב שפתי כהן בסי' ר"ז ס"ק ח"י שכתב שדברי הרב בית חדש תמוהים ודחה ראיתו וכתבתי שנראה מדבריו שלא לבד ראיתו הוא דוחה אלא בעיקר סברתו הוא חולק אלו תורף הדברים שכתבתי בנדפס

ועתה ראיתי לידידי הגאון מוהר"ר רפאל שפירא אבד"ק באברוסק יצ"ו הובאו דבריו בהעמק שאלה בפרשת מקץ שאלתא ל"א סק"ה שדקדק מדברי רבינו השאלתות שם שסובר דמדאורייתא נמי אסמכתא לא קניא וכדעת הש"ך בח"מ סי' ר"ז ס"ק ח"י וכן מוכח מדברי התוספות בראש השנה ד' כ"ב ד"ה אלו ובסנהדרין דף כ"ד ד"ה אלו שסוברים דאסמכתא לא קניא הוי מדאורייתא וסיים אבל הקצות החשן והנתיבות שם הביאו דברי המרדכי בשם רבינו נתנאל דמן התורה אסמכתא קניא דילפינן מערב ורק מדרבנן לא קני ונראה דזה גם כן דעת רש"י בשבועות דף מ"ז וכו' (הביא לשון רש"י) והיינו דמפרש כמו שכתבתי דהיינו טעמא דמשחק אינו פסול רק מדרבנן משום דאסמכתא לא קני הוי רק מדרבנן ועי"ש בדף ל"א בד"ה אבל ובראש השנה שם בד"ה בקוביא ונראה שזה גם כן דעת רבינו עובדיא בסוף פרק קמא דראש השנה שכתב משחק בקוביא וכו' ואמור רבנן אסמכתא לא קניא והרי הן גזלנין מדדבנן עכ"ל והוא כמו שכתבתי ובזה מיושב קושית התוספות יום טוב שם עכ"ל ועל פי יסוד זה בנה כמה בניינים בחכמתו הרמה. גם מרן המחבר העמק שאלה בהשמטות לסוף ספר שמות בדף קי"א ע"ג אות י"ג מסכים לדבר מר חתנו דשיטת רש"י היא דמדאורייתא אסמכתא קניא ושכן כתב גם הר"ן בחידושיו לסנהדרין בפרק זה בורר והכי דייק לשון רש"י בסנהדרין דף כ"ד ע"ב ד"ה לא קניא והוה ליה כעין גזלה בידו אבל לא גזלה ממש ושדעת התוספות היא דמדאורייתא אסמכתא לא קניא והוסיף לבאר בזה מה שכתב רש"י בסנהדרין שם והיכי דמי אסמכתא כגון אם אוביר ולא אעביד אשלם במיטבא והתוספות מחקו וכל חד אזיל לשיטתיה הנ"ל אלו תורף דב"ק עי"ש

והנה מה שהביא הגאון מוהרר"ש הנ"ל יצ"ו מדברי רש"י בשבועות שתים המקומות הנ"ל כבר כתבתי על דברי הרב ארעא דרבנן שנראה לדעתי העניה דאין משם הכרח שסובר שדין אסמכתא לא קניא הוא רק מדרבנן וחידושי הר"ן לסנהדרין אין אצלי ואיני יודע אם סברא דנפשיה קאמר שהוא מדרבנן או אליבא דרש"י קאמר ואיה מקום דברי רש"י דמוכיח משם שכן שיטת רש"י בזה ומה שהביא מדברי רש"י בראש השנה שכתב בד"ה אלו הן הפסולין משחק בקוביא חתיכות של עצם שמשחקין בערבון ואמור רבנן אסמכתא לא קניא והרי הן גזלנים מדרבנן דמדאורייתא אינו קרוי גזלן אלא החוטף מיד איש כדכתיב ויגזול את החנית מיד המצרי עכ"ל ובסיגנון זה הם דברי רבינו עובדיא עי"ש והנה ודאי אין כונתו להוכיח כן מלשון רש"י שכתב ואמור רבנן אסמכתא לא קניא דמשמע דרבנן הוא דאמרו אסמכתא לא קניא שאם כן היה לו לתמוה על שיטת רבותינו השאלתות והתוספות שסוברים דמדאורייתא הוא דאסמכתא לא קניא והרי בפרק איזהו נשך דף ס"ו ע"ב אמר רב פפא אף על גב דאמור רבנן אסמכתא לא קניא וכו' ושם אמר רב נחמן השתא דאמור רבנן אסמכתא לא קניא וכו' הנך רואה שלשון רש"י לישנא דגמרא הוא ותיקשי ליה מינה לשיטת הסוברים דמדאורייתא אסמכתא לא קני אלא מדשתיק מהא מוכח שאין הוכחתו מלשון ואמור רבנן וכו דנקיט רש"י שזה יש לדחות ולפרש שכונתו שפירשו רבנן הדין תורה דאסמכתא לא קניא וכמו שכתבתי בנדפס באות רג"ע שמצינו בכמה מקומות לשון אמרו חכמים אדברים שהם מן התורה וגם בקונטריס זה לעיל באות כ"ב כתבתי בזה בס"ד והוכחת הגאון יצ"ו מדברי רש"י היא מדכתב רש"י שהם גזלנים מדרבנן דמדאורייתא אינו קרוי גזלן אלא החוטף ואם כן גם בכל ענייני אסמכתא דאינו חוטף דבר מחברו יש לומר כן דאינו אלא מדרבנן כן נראה כונת הוכחתו מלשון רש"י ורבינו עובדיא