שדי חמד פאת השדה מערכת א פא

לחינוך מברך ברכה זו מדין חינוך אלא שהרב פתח הדביר כתב שדבר זה תלוי במה שנחלקו הראשונים בדין חינוך אם הוא על האב שחייבוהו לחנך את בנו או אם הטילו החיוב על הקטן עצמו וכו' ומסיק שיברך אותה בלא שם ומלכות עי"ש הא מיהא בגדול ק אף שהוא פחות מעשרים ודאי דמברך

ועל דברי הרב פרי מגדים בסי' רי"ט הנ"ל מצאתי בשו"ת מוהר"ם שיק בחלק או"ח סי' פ"ו שהרב השואל תמה על הפרמ"ג שהוא דבר חדש והגאון המחבר כתב ששרש סברא זו היא מדברי מוהר"ל מפראג בס' גור אריה ריש פרשת חיי שרה והביאור שיש הרבה דברים דאין ב"ד של מטה מענישים עליהם מצד קלותם כאותן שמנו בבבא קמא דף נ"ו דפטור בידי אדם וחייב בדיני שמים ועל אלו אין ב"ד של מעלה מענישים לפחות מבן עשרים שאינו עדיין תקיף בדעתו לחוש על דברים הקלים אבל על דברים החמורים שמענישים עליהם ב"ד של מטה אם לא נענש בב"ד של מטה מענישים בב"ד של מעלה אף לפחות מעשרים אמנם באמת ממה שאמרו דל עשרים דלא מענשת עלייהו מוכח דלגמרי אין עונשין עליהם ולפי מה שפירשו הגאונים ח"ץ סי' מ"ט וחת"ס סי' קנ"ה דרק לדור המדבר לא העניש הקב"ה ובקש יצחק שגם לאותו הדור יעשה ה' חסד יש לפרש גם לדברי הפרמ"ג כשם שלא הענישם בדבר שענשו רק למעלה כן התפלל יצחק שלא יענש כלל עליהם ואתי שפיר מה שאומרים הגומל לחייבים אף מי שהוא פחות מעשרים אלו תוד"ק ולא הזכיר כלל ההיא אגדה דבת מאה כבת עשרים ולפום ריהטא נראה דאינה מתיישבת עפ"י דבריו הנ"ל וצ"ע

ובעיקר כללין ראיתי עתה בס' אלף המגן לידידי הגאון משה נתן הלוי אבד"ק דובנא יצ"ו בסי' ב' שחקר במי שהוא פחות מעשרים אם אומר היהי רצון אחר פרשת אשם תלוי והביא שחקר כן הגאון פרי מגדים בס' תיבת גומא בפרשת חיי שרה והגאון המחבר יצ"ו האריך בפלפול עצום וחריף מאד בעיקר דבר זה דאין ב"ד של מעלה מענישים לפחות מבן עשרים אם יש עונש כרת לבן י"ג שנה ויום אחד והעלה דבר חדש דיש לחלק דבמצוה שנאמר בה נפש אין מענישין עליה כרת בפחות מעשרים ובמצוה שנאמר בה איש ולא נאמר בה נפש עונשין עליה הכרת שבה מי"ג שנה ומעלה והסביר הדבר על פי דברי רבינו בחיי בפרשת אחרי שיש שלשה מיני כרת. א. כרת הגוף לבד שמת קודם שהשלים שנותיו וימיו. ב. כרת הנפש לבד לאחר שתפרד מהגוף תהיה נכרתת מחיי עולם הנשמות. ג. כרת הנפש והגון וכו' וכל הכתובים שנאמר בהם כריתה בנפש (ונכרתה הנפש וכיוצא) הכונה על כריתת הנפש ולזה אין מענישין פחות מעשרים כי עוד אין שכלו חזק להתבונן בעונש כריתת הנפש ובכתובים שלא נזכר נפש אלא איש הוא כריתת הגוף וזה מענישים מבן י"ג שנה ומעלה כדרך שמענישים במיתת בית דין של מטה וכתב שדקדק בכל הכתובים בחייבי מיתות ב"ד ובכולם כמעט כתוב לשון איש זולת מעט מזער דכתיב בהם לשון בני ישראל והאריך ליישב על פי זה עניינים רבים ובדף י"א ע"ב הובאה הערה מגדול בדורנו הגאון נצי"ב אבד"ק וואלאזין נ"י ודעתו שאין חילוק בין זה לזה והרב המחבר נ"י כתב כי שערי תירוצים לא ננעלו והמעיין ימצא ליישב בטו"ט ושיבאר איה"ש בחבורו בח"ב ועל חקירתו הנ"ל העלה דצריך לומר היה"ר אף קודם עשרים כיון שהקריאה היא במקום קרבן ובקרבן פשוט שחייב מבן י"ג שנה ומעלה וכו' עי"ש דב"ק בפלפולו הנעים ועיין עוד בעיקר כללין בס' כורת הברית לידידי הגאון אליהו פוסק יצ"ו אבד"ק אהליפאלי בסי' רס"א בדף כ"ח ע"ד אות ה'

ובמה שהבאתי שם בנדפס חקירת הרב מוהרד"א למה אומרים בברכת המילה כן יזכה לתורה ולחופה ולמע"ט והיה לנו להקדים מעשים טובים לחופה. כתב אלי ידידי הרב הג' מוהר"ר שמואל אביגדור הלוי מעיר סארעצק יצ"ו וז"ל ופלא שלא זכר דברי הרב מעדני יו"ט בכורות הלכות פדיון בכור אות נו"ן עכ"ד יצ"ו ויפה העיר ואפריון נמטייה ועיינתי שם וראיתי שגם הרב מעדיו"ט הקשה על טעמו של הרב מוהרד"א כמו שהקשיתי אנכי הדל והאריך בזה קצת עי"ש. גם ידידי הרב חיים סג"ל קראפניק יצ"ו מו"ץ דק"ק שאראגרד יצ"ו העיר מדברי המעיו"ט הנ"ל

ובעיקר כללין האריך מרן הגאון אבד"ק שאויל יצ"ו בספרו היקר זכר יהוסף בחידושיו ליבמות דף ו' ע"ב בדפי הספר ד' ע"ו ע"ג ועיין בס' הבהיר טהרת המים במערכת הבי"ת אות ב' מה שציין בענין זה וכתב בשם הרב יוסף אברהם בפרשת וישב דף פ"ב ע"ב בשם רבינו יהודה החסיד דדוקא כשדנים לכל העיר אין מענישין אבל ליחיד מענישין אף לפחות מבן י"ג ועיין שם בקונטריס שיורי טהרה מערכת הכ"ף אות מ"ח

ה"ן) אנוס לאכול דבר האסור וסופו ברצון אם נענש על אכילתו בנדפס במערכה זו אות הר"ן הבאתי מ"ש הגאון חת"ס א"ח רסי' ר"ב דפטור אף בסופו ברצון והקשיתי ע"ז מעובדא דבמד"ר פרשת נשא והמדפיס השמיט סיום הלשון הכתוב בקונטריסי וזהו ולפי מ"ש הגאון חת"ס קשה דמה ראיה מיוה"כ דלא שייך אלא מעל בה' ובתחלתו באונס ליכא אבל באשה שייך לאסרה משום מעל באשה ומ"ש עוד החת"ס שם דאין להקשות ממתעסק בחלבים ועריות דחייב דשאני התם דתחלתו וסופו ברצון אלא שהוא בשוגג וכו' אבל כשתחלת התחייבה הוי באונס לא יעלה על הדעת לחייב שום עונש תמיה לי דהלא הרב מג"א בסי' ד"ר סק"ך שהזכיר הוא עצמו (בד"ה ודאתאן עלה) הביא דברי מרן הב"י בסי' תע"ה שכתב בשם הר"ן והה"מ דטעמא דכפאוהו ואכל מצה משום שכן נהנה דומיא למתעסק בחלבים הרי דלא שאני להו בין היכא דהאכילה כולה ברצון אלא שהיא בשוגג להיכא דתחלת התחיבה היא באונס וצ"ע ע"כ דברי קונטריסי בזה

נ"ו) אין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות בנדפס באות ש"א הבאתי קושית הרב יד מלאכי דברי התוס' אהדדי ויישבתי דהתוס' דיומא הם לרבינו מאיר מרוטרונבורק. ונשמט שם הציון לעיין בקונטריס כללי הפוסקים סי' ט' אות ז' במה שרשמתי בזה

ובעיקר הכלל ראיתי בס' טהרת המים (לרב גדול משאלוניקי) בקונטריס שיורי טהרה במערכת המ"ם אות כ' שכתב בשם הרב קרבן אהרן ריש פרשתא ז' דף ק"ז ע"ד דהא דאין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות היינו דוקא בדליכא למעוטי ברם י איכא מידי למעוטי אפילו בשלשה מיעוטין ממעטינן בכולם וספר קרבן אהרן אין מצוי אצלי ונראה לי הדל שיש ללמוד כן ממה שכתב הרמ"ה בחידושיו לסנהדרין על דף מ"ו ע"א טעם לשבח על מדה זו דאין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות ולפי שאין הספר היקר הזה מצוי ביד כל אדם אעתיק דב"ק וז"ל ואיכא לפרושי דהיינו טעמא דאמרינן אין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות דכיון דמיעוטא בתרא לא אצטריך למיעוט דנפקא לן ממיעוטא קמא איכא למימר דלגלוי עליה דמיעוטא קמא הוא דאתא לאשמועינן דכי היכי דמיעוטא בתרא לא אתא למיעוטא מיעוטא קמא נמי לא אתא למיעוטא אלא דוגמא בעלמא נקט ומאחר דטרח קרא ואשמועינן דלאו למעוטי ההוא מדעם קאמר ממילא שמעינן דדעתיה לרבויי ויש לפרש אין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות כלומר שהמיעוט השני ממעט מן המיעוט הראשון ונמצא מרבה בעיקר והכי נמי איכא לפרושי גבי אין רבוי אחר ריבוי אלא למעט כי הני תרי טעמי דכתבינן וטעמי מעלי אינון עכד"ק. ומתבאר דמאי דדרשינן לרבות הוא משום דלמעוטי לא איצטריך דהא אית לן מיעוטא קמא וממילא דאי אית לן למעוטי מידי ממיעוטא בתרא מאי דלא אימעוט לן ממיעוטא קמא תו לא מצינן למימר דאתא לרבויי דלא הוזקקנו למימר הכי אלא משום דאי למעוטי מאי דאימעיט ממיעוטא קמא תרי מיעוטי למה לן אבל אי איכא מידי למעוטי ממיעוטא בתרא הא ודאי למעוטי אתא ולא לרבות. שוב ראיתי שמרן חיד"א ביעיר אזן מערכת המ"ם אות ל"ב כתב וז"ל ודע שמוהר"ם מרוטרונבורק הביאו הרא"ש בתשובותיו כלל ל"ה סי' ד' כתב דכל היכא שאנו יכולים לומר דקמא מיעט דבר אחד ובתרא שאר דברים יש לפרש כן ובהכי פירש מה שאמרו בפרק קמא דסנהדרין גבי ט' וכהן ע"ש והדבר דחוק. גם ראיתי