שדי חמד פאת השדה מערכת א ח

לפני איזה שנים שאלתי בעצת ידיד נפשי מאור הגולה משיירי כנסת הגדולה הגאון הנפלא וכבוד ה' מלא מרנא יוסף צדיקא לאורייתא דרופתקא כקש"ת מוהר"ר יוסף זכריא שטערין אבד"ק שאויל מח"ס הנוראים זכר יהוסף שיטה ושו"ת שיחל"א אודות קריאת שם החבור הזה וענותו תרבני קראתי ויענני והיה טרם שלחי קונטריסים מחבור הזה לבית הדפוס חיפשתי חיפוש מחיפוש אחר מכתבו הטהור המדבר בענין זה ואחר כל עמל וטורח יגעתי ולא מצאתי והיה זה אשתקד שנת סת"ר לי הן נסתר ממני מחמת הטילטול מנסיעתי מקראסוב בשנת תרט"ן וקשה טילטולא דגברא ואמור רבנן דבי מערבא מבית לבית חפץ מאתר לאתר וכו' לא יבא ולא יהיה ואחרי שלא נזכרתי מה היתה עצתו בזה אם הסכים למה שכתבתי לו או לא שלחתי הקונטריסים בשם שנכתב בהם מיום הווסדם בעה"י

ועתה בחדש שבט דשנתינו (היא אסתר ועל נהרות יכונניה לפ"ק) מצאתי העתק ממכתבו הנ"ל ועם שמסופקני אם יהיה באפשרות עתה לשנות השם אחר שכבר נדפסו כמה עשירית בוגין עם כל זה אעתיק דברי מכתבו ועלהו לא יבול ושיחתו קלה היא גופא תלמוד ואלה דברי קדשו ככתבו וכלשונו ומתוך תשובתו יובן מה ששאלתי מאתו: בה"י ו' עש"ק משפטים תרנ"ו שאוויל

ברכה ושלום וכל טוב יקדמו פני כבוד ידיד ה' ויראיו וכו' כקש"ת מוהר"ח חזקיהו מדיני יצ"ו אבד"ק קרסובזר ולכל הנלוים אליו שלום עד בלי ירח

מכתי"ק הגיעני ואתחיל במה דסיים על דבר קריאת שם הקונטרס פאת השדי שיש מי שחושש כיון דתיבת השדי על השדה שלי לא נמצא במקרא בשום מקום ויש לחוש דיסברו דהוא שם קדוש והה"א שמתחלה לשמוש ומצד זה אין שום פיקפוק ממה שלא נמצא במקרא לתלות בזה על השם שדי שג"כ לא נמצא במקרא הפאה של שדי ואין לו שום מכוון וענין גם כן וממילא ליכא למיחש למיטעי לכוון פירוש אחר שהוא קודש רק שהוא הפיאה של השדה שלי ואף דדחייתו שדחה בעצמו דליכא בזה מראית עין כלל מאחר דשם הקדוש ש' לא נמצא בשום מקום בה"א השמוש וזה אינו דחיה כיון דמ"מ מנהג הלשון לכתוב כן בלה"ק על שם שדי גם בה"א הידיעה ואף שלא נמצא במקרא שנזכר השם בידיעה מ"מ אין בזה זרות בלשון כשבא לדבר ממנו גם בה"א הידיעה

ומה שכתב עוד מה שנתיישב אח"כ דעל תיבת שדי דהיינו שדה שלי לא שייך לכתוב ה"א הידיעה כנודע ואם יכתוב בלא ה"א יש לחוש למראית העין מאחר שלא נמצא בכתוב פאת שדי הנה מה שסיים מצד שלא נמצא בכתוב ענין שידבר מפיאה של השדה שלי זה אינו דחיה כלל מאחר שמ"מ מנהג הלשון כן כשיבא לדבר מפיאה של השדה שלו אבל מה שנראה שחזר בו שעל שדה שלי לא שייך לכתוב ה"א הידיעה אין זה נכון שהרי נמצא כן במקרא גם בשתי ידיעות כשאר פעלים כמו ונתן את הערכך ויקרא סי' כ"ו כ"ג בתוך האהלי יהושע סי' ז' כ"א וכמ"ש הד"ק שנמצא כן במקרא הערכך והחציו (לע"ע אינני זוכר מקומו בתנ"ך) ודומיהם עכ"ל ומ"מ הענין מצד עצמו גם דעתי כן שאין כדאי לכנות מחברת ולהשתמש מזה בבנין שלא נמצא מפורש כן במקרא ומה שאינו מורגל כ"כ במקרא רק על צד הזרות ואשר בעיני הקורא יהי' כחדשות אם לא יזכור המקראות שנמצא כי"ב והנכון אתו דיותר ראוי לקרוא הקונטרס בשם פאת השדה בה"א לבסוף ומ"מ למעשה עצתי לקרוא אותו בשם פאת השדות באשר בהוראת פאת השדי יהי' המכוון רק על שדה אחת אבל פאת השדות מכוון שהוא הפיאה של כל אחד מהשדות מהשדי חמד ואין חשש לומר פאת השדות ואף שפיאת הוא לשון יחיד מ"מ מורגל כן לומר על הפיאות של כ"א מהשדות וזה נאות יותר מלומר פיאות השדות שאין זה לשון מכוון כ"כ ולבד זה כדאי שלא לקרות בשם שכבר נתכנה בו ספר אחר וכמו שנמצא גם שו"ת פאת השדה שנדפס בלבוב בשנת תרמ"ב על שם משפחתו הנקראים כן עקספעלד וגם בר"ת וגימטריות שרומז לשם אבותיו עכ"ד מכתב הגאון יצ"ו בענין זה

אמר המביא לבית הדפוס מאת ד' היתה זאת ושלא במתכוין נרשם ונסדר בבתי הדפוס שנים שדי חמד ופאת השדה בה"א ולא ביו"ד והרגשתי זה אחר שכבר הי' נעשה יותר מחצי הספר גם מחלק י"א כי מכתב זה בא לי עת מסרתי חלק י"ב לצענזור כמשפט וע"ז כתוב רצון יראיו יעשה

אמר המביא לבית הדפוס יוסף צבי בן לאדוני אבי הרב הג' מוהר"ר שמואל זצ"ל אף כי בעזה"י. אם יגמור השם בעדי. בדעתו להדפיס ספר קונטרס מיוחד אשר יבואו בו כל החדושי תורה ממר אבי זצ"ל יתר הפלטה שנשארו מהשרפה הגדולה שהי' במעזריטש בשנת תרל"ג אשר אז נשרף כל החדושי תורה שהיו כתובים קונטרסים קונטרסים ממנו ומאשר שלטו ידי זרים בחדושי תורתו משנת הנ"ל עד שנת תר"ס הוא שנת פטירתו. גם חדושי תורה מאחי הרב מו"ה משה גבריאל נ"ו המתגורר עתה בנייארק ומאשר חנני ד' בימי עלומי עת השתעשעתי על ברכי התורה. עכ"ז אינני בן חורין מלהפטר מלהדפיס עתה גרגיר אחד או שנים מדברי אבי זצ"ל כמה שיכיל עליו הנייר החלק הנשאר פה. וזהו

בפרשת חיי שרה כ"ד פסוק כ"ב כ"ג כ"ד כ"ה עיין שמה פי' הרמב"ן על פסוק כ"ב שמפרש כי אחר שאמרה אליו בת בתואל אנכי שם הנזם על אפה והצמידים על ידיה, כנראה אשר הרמב"ן בא לתרץ הקושיא שהי' על ב"ב בתואל לשאול ממנו איך נתן לה טרם שידע מי היא ולא ירצה לתרץ כי שנה הכתוב הסדר עיין רש"י פסוק מ"ז אך עדיין יש להם לשאול מאין ידעתה כי היא ראויה לבת אדוניך אולי יש לבתואל או לאחר ממשפחת אדוני אשה הראויה לו והיא איננה ראויה כלל ואם נבוא להדרש לפי שראה שעלו המים לקראתה הלא אין שאלה כלל לנו ואין תשובה לפני לבן וב"ב ובאמת מה החכמה והיראה נודע לו מתשובתה בת בתואל אנכי וגומר גם מקום ללון. והנה אליעזר עבד אברהם שאל ממנה היש בית אביך מקום לנו ללין. ללון ביו"ד והיא השיבה לו גם מקום ללון. ללון בוא"ו. ועיין רש"י כ"ג שהוא אמר ללין לינה אחת והוא השיבה לו ללון כמה לינות מדוע באמת השיבה לו על דבר שלא דרש כלל כי די לו בלילה אחת ומה יתן ומה יוסיף לו שיש בית אבי' מקום על הרבה לילות

ואמר אבי מורי זצ"ל כי כוונתה היה עפ"י מאמר הגמרא בע"ז דף כ"ה ע"ב לענין עכומ"ז הקדמונים. שאלו העכומ"ז להיכן הולך ירחיב לו את הדרך כדרך שעשה יעקב אבינו כו' עיי"ש ופירש רש"י ירחיב כו' אם היה צריך לו לילך עד פרסה יאמר לו שני פרסאות אני צריך לילך אולי ימתין העכומ"ז מלהכותו עד פרסה שניה וזה יפריש ממנו קודם לכן. זה הדבר הי' פה אליעזר לא חשב כי לבן ובתואל הם חשודים על ש"ד ולכן השיבה לו רבקה מקום ללון לינות הרבה ברמז הבינה אותו בינה שאנשי בית אבי' חשודים ולכן ירחיב להם הדרך אז ראה והבין כי היא צדקת חרפה היא לא נשאת על קרובי' וראוי' להיות אשה לאדונו. ולכן יספר הכתוב הלאה וירץ לבן אל האיש החוצה אל העין ופירשו המפרשים שאליעזר עמד עצמו על העין מים מקום שלא יוכל לשלוט שמה על המים כשפים כי מדברי' הבין שעליו להיות זהיר ונשמר מכל דבר רע

בפרשת וישלח ל"ד פסוק י"ג ויענו בני יעקב את שכם ואת חמור, אביו במרמה וידברו אשר טמא את דינה. המפרשים עמלו על מלת במרמה שאין זה לכאורה כבוד לבני יעקב אבינו שידברו במרמה והתרגום מתרגם בחוכמא אבל גם זה קשה מה החכמה שהי' בזה. ונראה לי לפרש שתיבת במרמה לא קאי על בני יעקב שהם דברו במרמה חלילה אך במרמה קאי על דברי חמור שהוא תירץ את בנו ואותו ששכם בנו חשקה נפשו בבתכם לא יען שהיא יפה אך יען שהיא בתכם בת גדולי ארץ ולכן ואשר תאמרו עלי אתן וגו' התלבש שכם וחמור באדרת שער למען כחש לאמר שרצה בת תלמידי חכמים הרוצה ליקח אשה יבדוק באחי' ע"ז ענו המה לו שדבריו אלו הס במרמה שקר וכזב (כמו בזמן הזה שלפעמים יתרץ איש עולתה שכוונתו הי' לעשות עברה לשמה. או שחפצו לעשות בזה מצוה ישיבו השני הדבר הזה הוא מרמה ועול לא כיון כלל למצוה) כן השיבו בני יעקב דבריו הם במרמה. וידברו אשר הדבר הוא פשוט אשר טמא את דינה אחותם: