שדי חמד פאת השדה מערכת א עא

וידידי הרה"ג מוהר"ר שמחה כהנא אבד"ק לאקישעווקא יצ"ו כתב לי לעיין בתבואת שור סי' ל"ב סק"ה ובבית אפרים בא"ח סי' ז"ך (ד"ה והנה הר"ן) שהאריך בכללין (אין הלכה כתלמיד במקום הרב) ושהביא מנימוקי יוסף ריש פרק כיצד הרגל ושה"ג שם דאם התלמיד מאריך ימים אחרי רבו וחלק עליו הלכה כמותו ושבזה יש לחלק כמה קושיות וציין קרבן נתנאל בשבת פרק שואל אות ד' עכ"ד יצ"ו ותשובת הגאון בית אפרים העתיקה אלי רב אחד יצ"ו בהערותיו שהבאתי בקונטריס הערות לכללים בסי' קס"ג אות ב' עי'"ש

מ"ג) אין נושאין נשים במועד בדין זה רשמתי בנדפס אות י"ז ועיין עוד במה שכתבתי בקונטריס אסיפת דינים במערכת חול המועד אות ח' בס"ד ובמה שהבאתי בנדפס בשם הרב בנין ציון שמוכח קצת דבר"ה ויוה"כ אסור לישא מן התורה ממה שלא תירצו התוס' בכתובות דף מ"ז (ד"ה דמסר לה) קושייתם דמסר לה בר"ה ויוה"כ ועל זה השיב ידידי הרב מוהר"ש אביגדור הלוי מעיר סעראצק יצ"ו וז"ל באות י"ז הביא להקשות למה לא תי' תוס' בכתובות (מ"ז) דמסר בר"ה ויוה"כ ולענ"ד די"ל דביוה"כ הוי חופה שא"ר לביאה ולא הוי חופה כהרמב"ם והירושלמי דיומא לשיטתי דתשמיש אינו אסור מה"ת כמו שהביא הרא"ש בפרק יוה"כ (סי' א') ובאיסור דרבנן הוי חופה ולדידן אסור מה"ת כמש"כ הרמב"ם בפ"א מהל' שבי"ע והוי א"ר לביאה מה"ת ולא הוי חופה ובר"ה לבד ליכא לאוקמא דהא אמר וימים טובים לשון רבים עכ"ד והנה בהא דחופה שאינה ראויה לביאה לא הוי חופה עיין בטור וש"ע אה"ע סי' ס"א דרבים חולקים על סברת הרמב"ם וגם מאי דנקיט דאיסור תשמיש ביוה"כ הוא מדאורייתא כמ"ש הרמב"ם עיין לקמן במע' העי"ן אות י"ז דדעת הרבה מהראשונים ומכללם רבותינו בעלי התוס' דכל שאר עינויים הם רק מדרבנן וגם בדעת הרמב"ם אינו פשוט שסובר שהם מן התורה כמו שמתבאר ממה שרשמתי שם בס"ד

מ"ד) אנוס רחמנא פטריה אמרינן רחמנא חייביה לאידך לא אמרינן כן כתבתי בנדפס מערכה זו אות טש"ן וציינתי ספרי דבי רב המדברים בזה עי"ש ומה שכתוב שם פת"ש ח"מ רסי' כ"ח הוא טעות הדפוס וצ"ל רסי' כ"א ונשמט לעיין בברכי יוסף שם ועתה ראיתי שהרב אזן אהרן דף ב' אות י"ט ציין להרבנים בני יעקב לאה"ע סי' ל"ח ונחב"כ ח"א ומוהר"ם אלשיך סי' ל' וכתב דצריך להתיישב בדברי הרב מוהר"ש צרור בחוט תשב"ץ ח"ג סי' כ"ה שנראה כחולק ע"ז וציין לעיין חק"ל ח"מ ח"א מ"ד קכ"ג ע"ד ואילך. וראיתי בס' דברי גאונים בכלל ח' אות יו"ד שציין לעיין בזה שו"ת חת"ס ח"מ סי' א' (היא התשובה שציין הרב פתחי תשובה שם וכפי הנראה אין ס' פת"ש מצוי אצל הרב המחבר דברי גאונים יצ"ו) ובתוך סי' יו"ד ובשו"ת חסד לאברהם באמצע תשובה מ"ו ואין מצוי אצלי ס' חסד לאברהם אך שם באות ה' ראיתי שהביא תשובתו שבסי' ל"ה ושם כתב דקימ"ל אנוס רחמנא פטריה אמרינן אבל אנוס רחמנא חייביה לאחר לא אמרינן ועיין בספר דרכי החיים לידידי הגאבד"ק פריאסלאוו יצ"ו בהקדמת הספר דף ח' ע"ד

מ"ה) אומר מותר דחשיב שוגג כתבתי בנדפס מערכה זו אות ר"מ בשם הרב פר"ח סי' צ"ט ס"ק י"ב דאפילו בדבר שהכל יודעים אותו ולא יטעו בו אמרינן דאומר מותר הוי שוגג עי"ש ומדברי הרב חת"ס בחח"מ סי' כ"ב (בד"ה וע"ד. אשר האשימני) מתבאר יפה דדבר פשוט בש"ס ופוסקים אין דרך הלומדים לטעות ולא אמרינן בהו אומר מותר שוגג או אנוס ועוד מפורש שם דאומר מותר בעי כפרה ודלא כמ"ש הרב השואל דאומר מותר אין צריך כפרה דזה אין לו שחר וישב על הבאר איזו תשובה בעי עיש"ב. ובעיקר כללין עיין לקמן באות פ"ו (בד"ה והנה בהך) ובספר טהרת המים (לרב גדול משאלוניקי) כתב בקונטריס שיורי טהרה באות י"א שהעלה בספרו מעט מים דכיון דאיכא פלוגתא דיש אומרים דחשיב מזיד ויש אומרים שוגג ויש אומרים אנוס אית לן למינקט כסברא האמצעית והוא שוגג וציין לכללין ערוך השלחן סי' שי"ח אות ג' ומטה אהרן סי' י"ד וכנסת הגדולה חשן משפט סי' ל"ד סקי"ד באר המים סי' ד"ן דף ל"ד ופרי מגדים באשל אברהם סי' ק"ד סק"ו וחיים שאל ח"א סי' ח"מ והרב המגיה ציין פתח הדביר דף נ"ט ע"ד וצפיחת בדבש דף קס"ח ע"א והגאון חקרי לב בזכרונותיו שבסוף ספר ישרי לב בדף צ"ה אות ל"ה ציין בעיקר כללין מכות דף ז' ודף ט' הרמב"ם פרק ט' דתמורה הלכה ב' שבת דף ע"ב מוהריב"ל ח"א דף קמ"ח נחפה בכסף דף ל"ח קונטריס מחזה אברהם הרמב"ם פרק א' דאיסורי מזבח הלכה ג' פרק יו"ד דתרומות הלכה א' תמורה דף י"ז כריתות דף ג' ודף א' במתניתין ברש"י ורבינו עובדיה ותוספת יום טוב תשובת רמ"א סי' קל"ב ס"ד הריט"ץ סי' קמ"ז ובאורח חיים סי' ק"ח ס"ח מגן אברהם שם ס"ק י"א וסי' רמ"ח ס"ק י"א וטורי זהב סי' רנ"ג ס"ק ז' סי' רצ"ו סעיף ח' ותי"ב בהגהה סי' ש"ט ס"ד מגן אברהם סי' שי"ח ס"ק ג' סי' של"ד ס"ק ב' קצ"ט ס"ק ה' סי' תקכ"ז ס"ק ו' ביו"ד סי' רל"ב ס"ב בהגהה בחשן משפט סי' קכ"א סעיף י"א סי' קפ"ה ס"ט סי' רצ"א ס"ז ועיין סי' תקכ"א טורי זהב יו"ד סי' ט"ל ס"ק ט' שפתי כהן סי' ק"י ס"ק ל"ז אבן העזר סי' קע"ג ס"ג והבית שמואל ס"ק ד'

מ"ו) אבלות יום ראשון כתבתי בנדפס מערכה זו אות ש"ן שדעת הרמב"ן שהוא מדאורייתא ותמהתי על מי שכתב בהיפך עי"ש ויש להוכיח קצת שכן דעת הרמב"ן שמאחר שהרמב"ם בסה"מ מ"ע ל"ז כתב מפורש דאבלות יום ראשון הוא מדאורייתא דמשמע ליה דברי הש"ס כפשטן אם לא היתה כן דעתו לא הוה שתיק ליה וכתב בס' מנחם אבלים דף א' אות ג' דבתשו' הגאונים הנקרא חמדה גנוזה בסי' קצ"ו כתבו דיום ראשון הוא מדאורייתא וזה פשוט שכן דעת הגאונים וכדכתב בשמם רבינו הטור אמנם אין ס' זה אצלי לראות אם דוקא כשהוא יום מיתה וקבורה הוא דסברי הכי וכמו שכתבתי בנדפס שם בשם הריבה עי"ש

ועל מה שהבאתי בנדפס (בד"ה ודע) דברי הרא"ם בפרשת ויצא דרק אבלות יום ראשון הוא מן התורה אבל כל שבעה לכולי עלמא הוא רק מדרבנן שדבריו תמוהים במחילת כבוד קדושתו דהא איכא מקצת רבוואתא דסברי דכל שבעה הוא מדאורייתא וכו' הנה ראיתי עתה בס' טהרת המים בשיורי טהרה מערכה זו אות מ"ז שתמה עליו בזה שהרי להראב"ד אף גזרת שלשים לגיהוץ ולתספורת הוא מדאורייתא וכתב הרמב"ן בספר תורת האדם שכדעת הראב"ד שכל שבעה מן התורה כן דעת הגאונים עי"ש וכבר עמדו על דברי הרא"ם רבני האחרונים שהבאתי בנדפס ושם בשיורי טהרה תמה על הרמב"ן במה שייחס שדעת הגאונים כהראב"ד והוא עצמו כתב בתחלה שדעת הגאונים היא שרק יום ראשון מן התורה ונראה דיתכן לומר שמה שכתב בשם הגאונים לא על כל הגאונים היתה כונתו אלא כלומר שיש מן הגאונים סוברים כן

מ"ז) אין מעבירין על המצות בנדפס מערכה זו אות ק"ג הבאתי מ"ש הרב מעשה אברהם בשם הרב זרע יעקב דלא אמרינן כן אלא בדבר המוכן ומתוקן וכו' אבל דבר שצריך הכנה ותיקון כל שלא הוכן עדיין ליכא משום אין מעה"מ עי"ש ונשמט משם שהשיב במעש"א עמ"ש הרב זכור לאברהם אביגדור בשו"ת א"ח ססי' יו"ד להוכיח מדברי הטור בסי' תע"ג (שצריך להניח הפרוסה בין שתי השלמות כדי שיפגע בשלמה תחלה) דגם בזה איכא משום אין מעבירין עה"מ ומסיק כדעת הזרע יעקב ומתוך מ"ש במעש"א ע"ד הרב גזע ישי הייתי סבור שהגזע ישי חולק על הזר"י הנ"ל אמנם עיין להרב דברי מנחם סי' רפ"ב הגב"י אות ב' שכתב דהרב גזע ישי קאי בשיטת הרב זר"י גם ראיתי לידידי הגאון דברי מלכיאל יצ"ו בשו"ת לא"ח סי' ט' שכתב כסברת הרב זרע יעקב דלא אמרו אין מעבירין על המצות אלא אם המצוה מוכנת לפניו לעשותה אבל אם מחוסרת קצת תיקון והכנה לא שייך בה אין מעבירין עה"מ אף שהגיע זמנה כי אין בזה שום בזיון להמצוה אם לא שהיא מוכנת ויישב בזה כמה קושיות וגם ביאר מה שנראה סתירה לזה והאריך מאד בעיקר דין זה מסימן ח' עד סי' י"ח לבאר בזה שלשה עשר כללים ואלו הם (ופרט אותם בסי' י"ז אות ל"ח). א. אין מעבירין עה"מ הוא גם בתדיר