שדי חמד פאת השדה מערכת א ר

שיש מקומות שאומנות הגרדי היא משובחת ואינו עוסק עם נשים אלא עם האנשים ובמקומות אלו נראה שאינו אסור ללמד את בנו אותה אומנות כמו שהוא נראה מן הגמרא וגם בענין מינוי המלכות לא הזכירו הרמב"ם רק גרע וספר בלן בורסקי הזכיר אלו שהם מנוולים בכל מקום שהאומנות בעצמה מנוולת ומלוכלכת והשמיט האחרים ראה הרב במקומות אלו שהם אומניות משובחות וכתב לפי מקומו אף על פי שבתלמוד מזכירין אותם לגנאי וזה סיוע למה שכתבתי שהכל לפי המקומות ולישנא דגמרא דייק הכי דאמרינן אין לך אומנות מנוולת בירושלים וכו' דוקא בירושלים ולפי שירושלים הוא מקום המלכים וכהנים גדולים אמרו שאין מעמידין אותן הא בשאר מקומות אינם מנוולות ובירושלים נמי אם ישתנה המנהג שם מעמידין כמו שנראה דעת הרב ז"ל שאין העיקר בכל זה אלא שיהיה האדם מסולסל באומנותו שיבחר באומנות נקיה מהגזל ומנבלות פה ומהרהור עבירה ומהלכלוך כדי שימצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם וכתב רמב"ן שזה שאמרו טוב שברופאים לגהינם לא מפני שיהיה חשש איסור אמרו כן אלא לגנות דרכן של רופאים בפשיעות ובזדונות שלהם אמרו כן כדרך שאמרו טוב שבטבחים שותפו של עמלק הא אם נהג כשורה כל שכן שהוסיף זכות לעצמו שאומנותו אומנות לסטים ולא למד ממעשיהם עכ"ל וכן בערבי פסחים דף קי"ג ע"א וע"ב אמרו על רווק הדר בכרך שהקדוש ברוך הוא מכריז עליו בכל יום כגון ר' חנינא ור' אושעיא תרווייהו אושכפי הוו ויתבי בשוקא דזונות ועבדי מסאני לזונות ולא מדלי עינייהו לאיסתכולי בהו ומומתייהו הכי חייהון דרבנן קדישי דארעא דישראל ואף אנו נאמר לענין גרדי שלא הזכירוהו לגנות אלא מפני שאומנותו מרגלתו לדבר רע מפני שעסקו עם נשים אבל אם בעל אותו אומנות הולך בדרך טובים כל שכן שראוי לכבדו ולשבחו אפילו במקומות שהאומנות ההיא היא מנוולת כירושלים והוסיף זכות והוד והדר לעצמו שאומנותו אומנות מרגלת בעלה לדרך רעה והוא הולך בדרך טובים וארחות צדיקים ישמור כל שכן במקום שאין עסקו עם נשים שאין ראוי להרחיקו מפני אומנותו והרי הוא כשאר מלאכות המשובחות: תם ונשלם שבח לאל מהולל בתשבחות

בעזה"י "התנצלות המעתיק. ולמכסה עתיק". מוד"ע לבינ"ה לגאונים ורבנים וגבירים. למען ל"ו יסלחו הצדיקים ובקדש נאדרים. פן ואולי שגיתי ברשימה זו באלה הדברים. בחסרון ויתרון לפגום בכבוד תורתם בסוד התוארים. או שכחתי שם איזה גאון ורב להביא פה בכלל העדרים. כי באמת לא נקל הוא ועבודה קשה לזכור שמות קוני מידנו הספרים. במשך חמשה שנים להיות פה שמותם נזכרים. ובהיות "אותו צדיק אדמו"ר" המחבר פה ובין שנינו היו נגמרים. והיה מדקדק גדול בכאלה וחזקה על חברים. ועתה זיכהו ה' הטוב בארין טובה להתבודד בספרים. להגות בתורתינו הקדושה בנגלים ובנסתרים. ועתה עיטרוהו בכתר הגאבד"ק בעיהק"ו חברון תובב"א בראש ערים. וואקיל חכם באשי יצ"ו אוי"ט (לפ"ג) בקרב ישראל (ר"ת אבותינו הקדושים אברהם יצחק יעקב' שרה רבקה רחל לאה זיע"א ודו"ק) הנבחרים. למען יאריך ימים על ממלכתו (ממ"ר) ורגעיו ספורים. ולי נשארה לבדה מלאכה זו תמידין בסדרים. ובגאון צדקתם בטח לבי זקני"ם עם נהרי"ם. כי ידינוני לכ"ז ולא יתנוני ללא דובר מישרים. והשי"ת ויתעלה ידונם לאוי"ט כי בצדק דוברים. כנה"ר וכנפש תלמיד לאותו צדיק גאון האדירים. אדמו"ר הי"ו המחבר "שדי חמד" היקר מספירים. תלמידם ועבדם הנושק עפרות רגלם אברהם נסים אשכנזי הי"ו בן לא"א ב"ר יצחק נ"ע נשמתו בדרורים.