שדי חמד פאת השדה מערכת א קל

לא האמין להשמועה מאחר דהאחת שייך לחברתה ועוד בלאו הכי אין שייך בסנדקות ומילה חבילות חבילות דחבילות מקרי אם עושים שתי מצות כאחת אבל כאן אין הסנדק עושה כלום אלא מניח התינוק על ברכיו ומעשה לבנה בעלמא משמש וכי אסור להניח על עצמו תפלין ולהתעטף בציצית אם כן פשיטא דבכי האי גוונא לא שייך משום חבילות שהרי הסנדק אינו עושה כלום אלא הוא במקום המזבח ועל המזבח היו מניחים כמה מיני קרבנות ואיברים ופדרים שלא נתעכלו מאמש ומהיום

ב) כתב הפרישה באבן העזר סי' ס"ב והובא במגן אברהם סי' קמ"ז דבמצוה שאינה חיובית לא שייך חבילות ומטעם זה לא קשה מאי דאמרינן בפרק כיסוי הדם דף פ"ו אי בעי שחיט בחדא ידא ומכסה בחדא ידא ולמה לא יהא אסור משום חבילות ובזה ניחא דאפילו להרמב"ם דסובר שחיטה מצוה לא שיהא מצוה חיובית אלא מצות רשות ועוד בלאו הכי נמי לא קשיא לפי הכלל הראשון היכא דשייכי להדדי וכו' והלל היה כורך פסח מצה ומרור והכי נמי (אולי צריך להיות ואי נמי) אי נימא דיהא אסור לעשות בפעם אחת יהא הפסק וגמר על השחיטה ויצטרך לברך שנית וגורם ברכה שאינה צריכה אם כן כיון דיש שייכות וטעם שלא יגרום ברכה לכיסוי לר"י גם כן הוא חיובית אז ואם כן כיון דאסור לגרום ברכה שאינה צריכה ומפני זה עושה בפעם אחת לא שייך אין עושין חבילות ובחמד משה סי' קמ"ז רצה לומר היכא דשייך זריזין מקדימין למצוה גם כן לא שייך דין דאין עושין חבילות

ג) היכא דנעשה על ידי שני אנשים כתב המגן אברהם בסי' קמ"ז לדעת התוספות דלא שייך חבילות (וכתב ליישב מאי דקשיא ליה להמגן אברהם דברי השלחן ערוך דבאבן העזר סי' ס"ב איתא ומביא כוס אחר לאחר ברכת המזון ובסי' קמ"ז איתא דמביאים ספר תורה אחרת קודם) ולדעת המגן אברהם הרמב"ם חולק על זה וסובר דגם בשני אנשים העושים בפעם אחת נקרא חבילות ומטעם זה כתב המגן אברהם דלהרמב"ם אסור למול שתי תינוקות בפעם אחד ולא ידעתי איך אפשר זה הרי הפסח של כל ישראל הוצרכו לשחוט בזמן אחד והוא נשחט בשלש כיתות והיתה העזרה מלאה משוחטי פסחים ועל כרחין כיון דכל פסח הוא מצוה בפני עצמה ופסחו של זה אינו מצוה של זה אין שייך בזה חבילות דכל השוחט פסחו עושה מצוה אחת בפסח שלו ופסח חבירו אין אצלו מצוה ואם כן הוא הדין במילה דהמצוה על האב ובזמן דאיכא אב ומוהל את בנו אין אחר מצווה עליו ואם ממנה שליח הוא כמותו ואצלו הוא מצוה אבל האחרת אין מצוה עליו לכן לדעתי בכי האי גוונא לא מיקרי חבילות וטהרת המצורעים שאני דהוא מצוה על כל הכהנים וכהן העוסק כאילו הוא שליח של כל הכהנים והוא כמותם ופוטר אותם ולפי זה אפשר כשעושין שני כהנים בפעם אחת מצוה המוטלת על כל הכהנים והאחד העושה כשליח של כולם והוי כעושין בפעם אחת מה שאין כן בפסח ואם כן גם במילה בדאיכא אב והוא ממנה שליח יש לומר דדמי לפסח עכ"ל הגאון מהר"ם שיק

ובעיקר הדבר שכתבתי בנדפס ובריש אות זו בשם רבין חסידא סבא קדישא הרב מוהר"א פאלאג"י יצ"ו דכלו שאינו עושה שתי המצות על ידי מעשה רק שכונתו היא לשתי המצות אין בזה משום חבילות ראיתי עתה (שנת תנז"ר) בספר יקר חיים של שלום לידידי הגאון חיים טוייבאש אבד"ק באטישאן יצ"ו שכתב סברא זו בסיגנון אחר והסביר הדברים ואעתיק דב"ק ככתבו וכלשונו לפי שאין ספר התורה הזה מצוי בעיירות אלו והוא שהביא בריש סי' ה"ן מה שכתב לו הרב השואל בשם הגאון אלגאזי בס' קהלת יעקב שהקשה במאי דאמרינן בירושלמי סוף תרומות דמותר להדליק נר חנוכה בשמן שריפה דאמאי הא קיימא לן דאין עושים מצות חבילות חבילות ושכתב לחלק דדוקא בשתי מצות שזמנן נמשך בשוה הוא דשייך משום חבילות לא כן בהדלקת נר חנוכה בשמן שריפה דקיימא לן הדלק העושה מצוה אם כן מיד שהדליק נגמרה מצות נר חנוכה ומצות שריפת תרומה טמאה נמשכת עד שתכלה השמן לגמרי בזה לא שייך חבילות חבילות. והגאון יצ"ו לא נתקררה דעתו בחילוק זה וגם כתב דמעיקרא קושיא ליתא מאחר דאמרו בירושלמי דמה שמותר להדליק בשמן שריפה הוא דוקא אם אין לו שמן אחר והאריך קצת להסביר דבכי האי גוונא ליכא משום חבילות ותלמוד ערוך הוא בפרק ערבי פסחים ד' ק"ב ע"א דאמרינן אין לו שאני וכו' וכיונה דעתו בזה לדעת הגאון אלגאזי בקהלת יעקב אות א' (קצת נראה שהם דברי מר בריה מרן מוהריט"א מדכתב עיין בנדפס למ"א וכו' שנראה שהוא נוטריקון למר אבי כמו שיראה הרואה והגאון יצ"ו לא ראה בגוף הספר כמו שהעיד בעצמו שאינו אצנו רק ראה מה שכתב הרב השואל בשמו והאריך קצת לפלפל על פי ישוב זה ושוב כתב בדף ט"ן ע"א וז"ל ועוד יש לומר בקושית הגאון אלגאזי דבשמן שריפה לא שייך לדון כלל משום חבילות חבילות דהא הטעם שאסור לעשות מצות חבילות חבילות הוא כמו שכתבו התוס' מס' סוטה דמחזי עליו כמשא שהרואה אותו עושה שני מצות בבת אחת יאמר דלכך עושה שניהם בבת אחת דהמה עליו כמשא וזה אינו אלא במצורע ובסוטה והבאת שני ס"ת לשיטת התוס' וכוס ברכת המזון דנשואין ואינך התם הוא דשייך גזירת הרואין שהרואה שעושה שני המצות בבת אחת יאמר דלכך עושה בבת אחת משום דהוי עליו כמשא לכן אסור מה שאין כן בשמן שריפה אטו הרואה אותו מדליק ידע ששמן שריפה הוא מדליק אדרבה הרואה שמדליק יאמר שמסתמא משמן של חולין מדליק וגם זה נכון עכ"ל יצ"ו

ואם מה שאין עושין מצות חבילות אינו אלא מדרבנן כבר כתבו בעלי הכללים בזה והביאו דברי התוספות בסוטה דף ח' ועיין להרב חיי אדם בהלכות זהירות המצות כלל ס"ח אות ג' ובנשמת אדם שם ועוד נשא ונתן שם אם דוקא על גוף העשיה הוא דקפדינן או גם על ההבאה יש חשש חבילות כגון להביא שתי תינוקות כאחת למול אותם וכן שתי כוסות לברך עליהן ברכת המזון ושבע ברכות עי"ש וכבר האריכו בזה רבין חסידא בארעא דרבנן ובקהלת יעקב ריש מערכה זו והרב משק ביתי באות מ"א וציין איזה ספרים שפלפלו בדברי הארעא דרבנן ואינם בידי לחזות בנועם שיח שפתי צדיקים ועיין לגדול בדורנו הרה"ג מוהרי"ץ אבואלעפיא אבד"ק דמשק יצ"ו בספר פני יצחק חלק רביעי במערכה זו אות ח'

ובעיקר כללין ציין הגאון חקרי לב בזכרונותיו שבסוף ספר ישרי לב דף צ"ה אות י"ב ברכות דף מ"ט פסחים דף ק"ב סוטה ד"ח ארעא דרבנן סי' ב' מגן אברהם סי' רצ"ט ס"ק יו"ד תשובות המיוחסות סי' רע"ד ישרי לב א"ח אות א' ס"א ובספר שער הציון ציין ברכות מ"ט ע"א פסחים ק"ב ע"ב סוטה ח' ע"א עיין בתשובות הרשב"ץ ח"ב סי' מ"ב שכתב שם כלל גדול בזה עכ"ל ועיין לקמן סי' קל"ה ס"ק כ"ג

צ"ו) אימור משמעות הלשון הוא ספק וכתבתי בנדפס דמצינו לשון זה בש"ס ואין הכונה ספק אלא ודאי עיין במה שרשמתי במערכה זו אות עט"ר ועל דבר זה כתב לי ידידי הגאון מוהר"ר דוד שיפמאן יצ"ו מעיהק"ו טבריא תוב"ב וז"ל שם אות רע"ט לענין אימור אף גם זאת הבאתי בהבכורים והראיון דף י"ג י"ד אימור שהוא ודאי ואימור שהוא וחיישינן שהם לקולא ואוסיפה פה קידושין ו' ע"א גטין דלרחוקה אימר לא איכפת לי' וערכין כ"ב א' אימר צררי אתפסה (וגם שם השמיט רש"י מלת אימר) וע"ז ט"ו א' אימר לשחיטה זבנה (לקולא) וב"מ כ"ה א' אימר אתרמוי אתרמי וע"ז מ"א ב' אימר עבדים אימר לא עבדים ואת"ל עבדים אימר בטלום (לקולא) ושם נ"ד א' לא תימא אימר (דמתפרש בב' פנים) אלא ודאי ושם ע' ע"ב אימר אתרמויי אתרמי וניחוש (לקולא) דילמא לאו אביו הוא (חולין י"א) ושם וניחוש דילמא טריפה הוא וניחוש דילמא במקום סייף נקב הוה וניחוש דילמא הך דאסהידו בי' טריפה הוה (וכל הני וניחוש רק בקס"ד) ובחגיגה ט"ו א' חיישינן שמא באמבטי עבירה לקולא וש"נ בגליון הגרי"ב ז"ל ובקידושין ו' ע"ב ניחוש למיעוטא (לקולא ע"ש תוס' ד"ה ה"ג) וגטין פ"ט ב' חוששין לאמתלא (לקולא) עכ"ד יצ"ו: