שדי חמד קונטרס כללי הפוסקים קפה

סימן א

בכללי האם תמצא לומר אם הוא פשיטותא

א) אם תמצא לומר דהוי פשיטותא לדעת הגאונים כנודע כתב הרב יד מלאכי אות ט"ו בשם הרב בית חדש אה"ע בקונטרס אחרון עי' קל"ז דעד כאן לא פסקו כהאם תמצא לומר אלא באם תמצא לומר דהוה מצי למימר איפכא דמדלא אמר איפכא ודאי פשיטותא הוי אבל היכא דלא מיתבעי בעיא דבתריה אלא בכי האי אם תמצא לומר לא עי"ש ומזה זמן רב היה רשום אצלי דמתבאר מכמה מקומות מדברי מרן כסף משנה והרב לחם משנה דלא שמיעא להו האי כללא וכתבו בעד הרמב"ם בכמה אם תמצא לומר כי האי גוונא דפסק כהאם תמצא לומר ותמהתי על הרב יד מלאכי שלא הביא חולקים בזה ואולם הא גרמא לי כי לא היה אז בידי ספר בית חדש וסבור הייתי דאמר רב כלל זה לדברי הכל דכל הפוסקים כאם תמצא לומר לא סברי דהוי פשיטותא בכה"ג ואמטו להכי הוא דהוקשה לי מדברי הרבנים הנ"ל גם הרב מקנה אברהם באות ד' ובמהדורא בתרא אות ט"ן נראה דלא ראה דברי הרב בית חדש בגופן שלהן כמו שיראה הרואה בדב"ק

אך עתה ראיתי כי הרב יד מלאכי קצר במקום שהיה לו לבאר דלא כתב כן רבינו הבית חדש אלא לדעת הרא"ש והריב"ה אבל הרמב"ם ודאי לא סבירא ליה הכי דהא במאי דאיירי הרב בית חדש באותו פרק פסק הרמב"ם כאם תמצא לומר אף דלא הוי מצי למימר איפכא ועיין להרב בית חדש גופיה באה"ע סוף סי' קכ"ב (ד"ה כ' ב"י) שפירש בדעת הרמב"ם שפסק כאם תמצא לומר דלא הוה מצינן למימר איפכא ועיין עוד בבית חדש א"ח סי' פ"ג סעיף ג' באופן דנראה בעליל דלא כתב כן הרב בית חדש אלא לדעת הרא"ש ולא להרמב"ם ויש חיסור לשון בדברי הי"מ גדול (יד מלאכי) וצריך לסיים בלשונו שהוא לדעת הרא"ש אלא דאכתי קשיא לי על הרב י"מ דבאות ט"ו הביא דברי הרב בית חדש הנ"ל בשתיקה כהודאה ואילו באות י"ג הכריח דהרא"ש לא סבירא ליה בעלמא כלל זה ממה שכתב בפרק הבית והעליה סי' ב' והאדם יראה לעינים דלפי כלל הרב בית חדש (לדעת הרא"ש) יש לדחות ראיה זו דיש לומר דמאי דהוצרך לומר דטעמא דמסתבר הוא היינו משום דלא הוה מצי למימר איפכא דאי נימא לבדו הוא דר תו לא מיתבעי אי דרך פתחים משתמש וכו' דמאי נפקא לן מינה

וגם על הרב בית חדש תמיה לי דמדברי הרא"ש בפרק קמא דקידושין סימן ז' מוכח דסובר דלדעת הגאונים אף באם תמצא לומר דלא הוה מצי למימר איפכא אמרינן פשיטותא היא והוצרך לחלוק על הרמב"ם מטעם אחר כיעי"ש ועוד קשה דלפי הנראה דבריו סותרים למה שכתב איהו גופיה בבית חדש אה"ע סי' ל"א סוף ס"ז עי"ש שכתב הסברא בהיפך ועיין בדברי הרא"ש פרק ח' דבבא מציעא סי' י"א שכתב דלדעת הגאון הוי פשיטותא אע"ג דלא הוי מצי למימר איפכא כמו שיראה הרואה וצ"ע

ב) הא דפסקו הגאונים כהאם תמצא לומר אינו אלא היכא דהאת"ל מפורש בש"ס אבל אם אינו מפורש אע"פ שהבעיא השנית אזלא באת"ל לא. כ"כ הגאון יד מלאכי בכללי הרמב"ם אות ט"ז בשם כמה רבנים (והביא חולקים בזה אך הוא ז"ל תפס עיקר כן עי"ש) וכ"כ הרב הדרישה באה"ע סי' ל"א וסי' ק' וסוף סי' קל"ז עי"ש ועיין להרבנים מקנה אברהם במ"ב אות ט"ן שיבת ציון סימן מ' חשק שלמה בכלליו אות ז"ן מאמר מרדכי סי' תרי"ב אות ז' אזן אהרן במערכת האלף אות מ"א ועיין בשער המלך בפרק ג' מהלכות אישות הלכה יו"ד (ד' ה' ע"ג מדפוס חדש)

ודע שמצאתי כתוב אצלי שבהגהות היד מלאכי דפוס חדש (פראמישלא תרל"ז שהיה בידי בשאלה מרב אחד שד"ר יצ"ו שהיה איזה ימים בעיר) על דברי הרב יד מלאכי בכללי הבי"ת אות פ"א בשם מוהרש"א בפרק שלישי דמסכת שבועות עלה דבעי רבא בדף כ"ב ע"ב שבועה שלא אוכל עפר בכמה עי"ש כתב בהגהות הנ"ל וז"ל בדברי מוהרש"א הללו יש מקום עיון גדול על פי מה שכתב הרב בית יוסף באהע"ז סי' קכ"ב כשהאם תמצא לומר לא נתפרש בפירוש לא אמרינן דהלכה כן אמנם הר"ן בפרק קמא דנדרים דף ז' בסוגיא דיש יד לצדקה נראה מנגד לזה ועיין כסף משנה בפרק ב' ופרק ח' מהלכות מתנות עניים שדבריו צריכים עיון ועיין עוד בפרק ר' ישמעאל ד' נ"ב ע"ב והרמב"ם הלכות כלים פרק י"ב ובכללי הרמב"ם שבדפוס ד"פ דבר גם כן על כלל זה עכ"ל ובספר כרם חמד לידידי הגאון מליאדי יצ"ו מצאתי בח"א בנימוקיו למסכת שבועות שציין לעיין בזה בספר בית דוד מהגאון ר' טעביל ממינסק סי' ה' (אינו מצוי אצלי)

ג) אם תמצא לומר שלא אמרו הבעיין עצמו הגם שהש"ס אמרו לדעת הבעיין לא הוי פשיטות כ"כ הרב מקנה אברהם במהדורא ב' אות ט"ן בשם הרב קול בן לוי דף ג"ך ואין מצוי אצלי לראות דב"ק ומדברי הרבנים לח"מ פ"ג ה"ג מהלכות ק"ש וב"ח א"ח סי' פ"ג מתבאר יפה דלא סברי הכי בדעת הרמב"ם וכן י"ל ממ"ש בסמוך אות ב' (דע"כ לא נחלקו אלא כשאין האת"ל מפורש בש"ס) אלא דהרב לח"מ שם לחד שינוייא ס"ל דהאי את"ל קליש חיליה למיחשב לבעיא דבתריה כמו ס"ס עי"ש והביאו הג' יד מלאכי באות ח"י הא מיהא מאי דאתמר באת"ל ס"ל דהוי פשיטותא לדנפשיה

ואני עני נ"ל להכריח כהרב קול בן לוי הנ"ל מדאמרינן בע"ז דף ב"ן ע"א חדא מיגו חדא מבעיא ליה אם תמצא לומר וכו' עי"ש והרמב"ם פי"ב מהלכות כלים דין ט' סתים ותני דטומאה מד"ס היא ספק אי הדרה או לא ולא פירש דדוקא בטומאת ע"ז אבל בשאר טומאות דרבנן לא הדרה כהאת"ל שבש"ס ואין לומר דדוקא בע"ז ודדמי לה הא דקאמר ומ"ש וכיוצא בה היינו משמשין עיין רפ"ו מהלכות שאר אבות הטומאה ואה"נ דשאר טומאות דרבנן לא הדרה כהאת"ל שבש"ס דמלבד דמדלא פירש בהדיא משמע טפי דכל טומאות דרבנן הם ספק זאת ועוד מדכתב שם בדין יו"ד בכלי זכוכית שאין חוזרים לטומאה משום שעיקרן מד"ס משמע דאם עיקר מדאורייתא הוא בכלל הספק ובעית הש"ס היא בכלים שעיקר טומאה מדאו' עי"ש בתוס' ד"ה תבעי אלא ודאי היינו טעמא כיון דהאת"ל לא אמר הבעיין אלא הש"ס הוא דקאמר לה לא הוי פשיטותא דדוחק לומר דהיתה גירסא אחרת להרמב"ם ול"ג כגירסתנו ועכ"פ היא חידוש שלא נתעוררו בזה מרן כ"מ והרבנים לח"מ ומשל"מ וכן מוכח קצת ממ"ש במסכת נזיר דף י"ד ע"א פשוט מנייהו קדמייתא וכו' עי"ש וי"ל כיון דבאת"ל הוא דבעינן לה א"כ למה לי תו למפשטא אלא ודאי כיון דהבעיין עצמו לא אמר האת"ל לא הוי פשיטותא. עתה ראיתי שהגאון שער המלך בהלכות אישות פרק שלישי הלכה יו"ד (דף ה' ע"ג מדפוס חדש) האריך בכלל זה עי"ש

ד) אם יש לחלק בין אם תמצא לומר להיכא דאומר אפילו את"ל עיין לקמן אות ו'

ה) דעת הרי"ף כדעת הגאונים דאם תמצא לומר הוי פשיטותא כ"כ הרב יד מלאכי בכללי הרמב"ם אות י"ג בשם הרב לח"מ עי"ש אך הרב שולחן גבוה בסי' תל"ח כתב בפשיטות דדעת הרי"ף דלא הוי פשיטותא עי"ש בסק"ו וחידוש הוא שלא הזכיר דבריו זה הי"מ גדול שם ומרן החבי"פ בס' חיים ומלך הנד"מ ד' ל"א ע"ג כתב שדבר זה שנוי במחלוקת בין הפוסקים עיין שם

ו') אם תמצא לומר אי הוי פשיטות לדעת רש"י הוא מחלוקת עיין להרב יד מלאכי בכללי הרמב"ם אות י"ג דהרב גופי הלכות כתב דסובר דהוי פשיטותא והרב משל"מ ס"ל דדעת רש"י דלא הוי פשיטות ונראה לע"ד דכן היא דעת הג' מוהרש"א בח"ה בב"מ ד' קט"ז ע"ב ע"ד רש"י ד"ה לוגר ליה אחריתי עי"ש ותסר מעליו תלונת הרב אבני שוהם בד' ג"ל ע"ג עי"ש ואף אי