שדי חמד קונטרס הכללים מערכת כ נו

כר' יהודה דאמר מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב והטור בסי' רע"ח פוסק כר' שמעון וכו' עי"ש וחידוש הוא שלא זכר את יוסף צדיקא בברכי יוסף באותו פרק

כלל נ"ג) כל הראוי לבילה וכו' אי אמרינן בכל מילי או דוקא היכא דאתמר אתמר עיין להרב מוהר"ם מליבוויץ בשו"ת צמח צדק אה"ע ח"ב סי' שכ"ג אות ב' ובאור לי דף קמ"ו ע"ב ועיין להרב הפרישה בא"ח סי' רצ"ו ועיין להרב משנה למלך פרק י"ג מהלכות ביכורים הלכה ד' שכתב בשם כנסת הגדולה בכללים שהביא דברי מוהרד"ך דלא נאמר אלא היכא דאתמר בגמרא וגם בשו"ת בנין ציון החדשות סי' ק"ח כתב דבסוף ספרו ביכורי יעקב הביא ראיה שגם דעת הרמב"ם כן ודלא כמו שנראה מתוס' יבמות דף ק"ד וע"ש שביאר היטב באיזה עניינים שייך לומר כל הראוי לבילה וכו' ובמכתב אחד מגדולי דורינו (וכן כתוב בקונטרסי ולא רשמתי אז שמו הטוב וכמדומה לי מר ניהו ידידי הגאון בעל המחבר עמודי אש) יצ"ו ראיתי שכתב דבמ"ש באור לי שם דמתשו' הרשב"א סי' תרי"א משמע דלא כמוהרד"ך כן כתב הרב שנות חיים סי' קכ"ה. וכתב על דבריו דלא ראו כי דברי הרד"ך הם על דברי הרשב"א הנ"ל וכו'. ואומר אני דהא גרמא ליה כי לפי הנראה אין בידו שו"ת זרע אמת המצויין באור לי דשם הביא דברי מוהרד"ך וזהו כוונת הציון שבאור לי. ועל מה שכתב באור לי דממוהרשד"ם נראה דלא כמוהרד"ך כתב במכתב הנ"ל דלא מוכח מידי דמוהרשד"ם בא לפרש טעם שתי מימרות דאמימר האי מאן דחליץ צריך למידחסי וכו' האי מאן דמסגי אלוחתא דכרעיה וכו' (ביבמות ד' ק"ג ע"א) ואמר דבראשונה דראוי לבילה אין בילה מעכבת בו ובשנית דלא ראוי לבילה בילה מעכבת ולפי פירושו מבואר הדבר הזה בגמרא. אבל לומר כן מלבנו במקום דליכא אסמכתא בגמרא אין לנו לומר כן מעצמינו עכ"ד יצ"ו ומילי דסברא נינהו ראוים אליו דכל דהדין מבואר בש"ס יכולים הפוסקים להסביר הטעם על פי כלל דר' זירא. אבל לא להמציא דין על פי הכלל. גם מרן מוהרד"ף בשו"ת מכתם לדוד חלק א"ח סי' כ' (ד"ה הגם הלום) נקיט כללא דמוהרד"ך אלא שכתב דבדבר שאינו אלא מנהג יכולים לסמוך על טעם זה. ועיין לקמן במערכת הקו"ף סוף אות א' מה שכתבתי לדעת הרב מוהר"י באסאן בזה

כלל ד"ן) כתותי מיכתת שיעוריה הרב תפארת אדם בשו"ת א"ח ד' ך' ע"א נסתפק בפירוש כתותי וכו' אם הכונה שנתמעט השיעור על ידי שנעשה אפר ונפקא מינה דאם הוא גדול מאד שגם אחר השרפה יהיה בו שיעור שפיר דמי או דילמא הפירוש הוא משום דנפרך לכמה חלקים ואנן בעינן שיהיה כל השיעור בחלק אחד עי"ש ולי ההדיוט במחכ"ת נראה דהפירוש הראשון אין לו שחר ומלבד דרחוק המציאות בלולב דאיירי הרב שם שיהיה כל כך גדול שאף אחר השריפה יהיה בו שיעור הראוי אף גם זאת קשה דאי חשבינן ליה כשרוף והוי כאפר אם כן אין כאן לולב ומהיכא תיתי להכשיר מפני שיש בו כשיעור מאפר ואנן לולב בעינן והדבר פשוט דלא ראה מחלוקת הראשונים בזה הובא בחידושי הגאונים שבתחלת ס' מעשה רקח על פרק י"ז מהלכות שבת והביא דבריהם הרב בית השואבה ד' מ"ד דיש אומרים דהוי כמו שאינו כלל ויש אומרים דהוי כנפרך לחתיכות קטנות ואנן בעינן דבר שלם ודעת רוב המפרשים דחשיב כמי שאינו עיש"ב ומאי דמשמע מדברי הרב ת"א שם (ד"ה והנה) דלפירוש השני לא קפדינן אשיעורא מדהוצרך לומר דגם הפירוש הראשון אמת עי"ש לענ"ד הוא תמוה דמהיכא תיתי להכשיר בלתי שיעור והפירוש השני הוא להחמיר דגם אי איכא שיעורא לא מהני משום שאינו חלק אחד ודבר שלם וק"ל

והא דפסלינן משום מיכתת שיעוריה אם הוא מדאוריתא הנה בשו"ת שואל ומשיב מהדורא ג' ח"א סוף סי' ק"מ כתב דמוהרש"א בסוכה ד' ל"ה ד"ה לפי וכו' כתב דהוא מדרבנן ומקשים עליו דביבמות מבואר דהוא מדאוריתא וכתב ליישב דברי מוהרש"א עי"ש

כלל ה"ן) כל מלתא דאמר רחמנא לא תעביד שנחלקו אביי ורבא בריש תמורה בענין זה כתבתי בימי חרפי בס"ד בכללים רבים שראיתי בדברי הפוסקים ועתה בתתי להעתיק קונטריסי לכתב רש"י ראיתי בספרים רבים אשר מקרוב באו לידי שדברו בכללים אלו ולמיגמר בעתיקא קשה ולכן אסתפק במה שאציין בכל פרט איה"ש לעיין בס' פלוני ובספר פלוני ואולי באיזה מהם אוכל בעה"י להעתיק דב"ק ולהעיר על דבריהם בס"ד

ובספר הנחמד חתן סופר ראיתי עתה שדבר בקדשו בכלל זה ואם הייתי רואה דב"ק מידי עסקי בכלל זה היה לי להביא דב"ק במקומות הרבה אשר דברתי בס"ד בעיקר כלל זה בכל האותיות הכתובות להלן ובאיזהו מקומן להעיר על דבריו אך עתה איני מופנה לזה ולפי שבס' היקר הנ"ל לא רשם ענין זה (במפתחות הספר) במערכת הכ"ף כדרך כל המחברים בעלי הכללים המדברים בזה כי אם במערכת האל"ף וכל מבקש את דבר ה' בכלל זה לא יעלה בדעתו לחפש במערכת האל"ף (ומפני זה גם ממנו נעלמו דב"ק זמן רב מאז השגתי הס' היקר הזה) לכן אודיע שדבריו בעניינים אלו הם בדף קמ"ג ומשם והלאה ואקדים לציין פה ראשי פרקים מכל הפרטים הכתובים בקונטריסי בכלל זה להקל על הקורא כמפתח למצוא חפץ ואלו הן

א') אם באיסורין דרבנן נמי נחלקו (אות ה"ן

) ב') ר' יוחנן ור' אלעזר אי סברי כאביי או כרבא (אות נ"ו

) ג') באיסור שבדה מלבו כנדרים ושבועות אי מהני לכ"ע (אות ז"ן

) ד') אם הקדש דומה לנדרים ושבועות (אות ח"ן

) ה') חילוק בין אם יתוקן האיסור כשנאמר לא מהני לכשלא יתוקן האיסור בזה דאיסורא דעבד עבד (אות ט"ן

) וי"ו) אם הלכה כאביי או הלכה כרבא דלא מהני (אות ס'

) זיי"ן) חילוק בין דבר שאי אפשר לעשותו אלא באיסור לדבר שיש באפשרות לעשותו בהיתר (ס"א

) חי"ת) חילוק בין דבר שאסור בעצמו לדבר שאינו אסור בעצמו אלא יומא הוא דקגרים או שדבר אחר גורם (ס"ב

) טי"ת) אם בגירושין מודה רבא דמהני משום דאיתקש גט למיתה ועיין לקמן באות ס"ד ע"ג (ס"ג

) יו"ד) אם בקידושין מודה רבא דמהני (ס"ד

) י"א) אם במידי דקדשים אי עביד מהני גם לרבא כל שלא שנה עליו הכתוב לעכב (ס"ה

) י"ב) דבר שאם נעשה ממילא בלא עשיית אדם היה מועיל וזה עשהו בעבירה אי אמרינן ביה אי עביד לא מהני (ס"ו

) י"ג) מלתא דאמר רחמנא עביד הכי ולא עביד אי אמרינן בה דלא מהני כמו בדאמר רחמנא לא תעביד (ס"ז

) י"ד) אם גם כשעשה בשוגג אמרינן דלא מהני (ס"ח

) ט"ו) אם דוקא בדאמר רחמנא בהדיא לא תעביד הוא דלא מהני או גם בלאו הבא מכלל עשה הדין כן (ס"ט

) ט"ז) ישובים על שחיטה בשבת דשחיטתו כשרה ואמאי לא נימא דאי עביד לא מהני והוי כמתה מאליה (ע'

) טו"ב) חילוק בין איסור שיש בו אזהרה פרטית לאיסור שיש עליו אזהרה כוללת כגון מלאכה בשבת וכיוצא (ע"א

) ח"י) אם יש חילוק בין איסור שהוא על ידי מעשה לאיסור שהוא בדבור או במחשבה (ע"ב

) י"ט) אם נשבע שלא לגרש וגרש אי מהני לדעת המרדכי (ע"ד) ואי קים לן כהמרדכי או הויא סברתו דחויה תוך (אות ז"ן

) כל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני אם נאמר בעניינים דרבנן או דוקא בענינים דאורייתא הנה הרב קהלת יעקב בתוספת דרבנן סי' קס"ב כתב וז"ל מפשטות הסוגיא בעיקרא דהאי מילתא נראה דלא נאמר האי כללא אלא בדאוריתא אבל בדרבנן לכ"ע מהני וכן הבין הרב חיים מברך הובאו דבריו סי' קי"ג להרב שער אפרים והרב חלק עליו ואייתי בידיה לשון המרדכי בסוף שבועות ועיין בס' תורת