שדי חמד קונטרס הכללים מערכת כ קעב

למסכת שבת דף ק"ה ע"ב דבש"ס שם לא אמרו אלא דמשבר כלים בחמתו וכו' הוא כעובד עבו"ז ומנא ליה לרבינו דהכועס בלבד גם הוא כעובד עבודה זרה עיין בקונטרס כללי הפוסקים בסי' ה' אות כ"ב מה שהבאתי בזה

כלל קנב) כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון כתב הרב מאמר מרדכי (שיטה למס' גטין) בדף ק"י ע"ד שהרב גופי הלכות בסי' רל"ד כתב בשם התוס' דבמילתא דלא שכיחא לא עבוד רבנן חיזוק כשל תורה והלא במאמ"ר יישב בזה מה שהקשה הרב אנגי"ל עמ"ש בש"ס בדף ס"ה ע"א דההיא דאומר אדם לבנו ולבתו וכו' הא לך מעות ופדה את מעשר שני מיירי בעציץ שאינו נקוב דרבנן דהא קיימא לן כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון וניחא ליה על פי כלל זה דגם עציץ שאינו נקוב מילתא דלא שכיחא היא ולא אמרינן כל דתקון רבנן כעין דאורייתא וכו' עי"ש והנה לא הראה לנו דברי התוס' איה מקום כבודם וס' גו"ה אין אצלי ולפי הנראה כונתו לדברי התוס' ביבמות דף ל"ו בד"ה חיזוק לדבריהם ואם האמת הוא כן לדעתי העניה לא תתיישב בזה קושית הרב"א דשם הקשו התוס' דר' יהודה אדר"י לענין אם עשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה או לא ותירצו דבמילתא דלא שכיח לא עשו חיזוק כלומר יותר משל תורה דבהכי הוא דמיירו שם וא"כ י"ל דלהשוותו לשל תורה גם במידי דלא שכיח עשו חיזוק דאמרינן כל דתקון רבנן כעין דאורייתא וא"כ בההיא דגטין שייך שפיר להקשות כל דתקון רבנן וכו' ואין לנו בישוב קושיא זו אלא מ"ש הרב המגיה שם עפי"ד הריטב"א שם דעציץ שאינו נקוב אין לו עיקר מן התורה ולא אמרינן ביה כל דתקון רבנן וכו' כמו שכתבתי לעיל באות ק"מ (בסק"ט) עי"ש ועפ"י מה שכתבתי מתיישב אצלי מאי דקשה לכאורה עמ"ש בתשו' הריב"ש סי' ש"ס גבי מינקת חבירו דאע"ג דהוא איסור דרבנן כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון (ע' לעיל באות ק"מ סק"ח מה שכתבתי בזה) דלכאורה הוא היפך דברי התוס' דיבמות הנ"ל שהרי לישא מעוברת ומינקת חברו מילתא דלא שכיחא היא וכמ"ש התוספת ביבמות שם ולפי מה שהבין הרב בדעת התוס' דבמידי דלא שכיח לא אמרינן כל דתקון רבנן וכו' תהיה סתירה לדברי הריב"ש ממ"ש התוס' אך למה שכתבתי דלא כ"כ התוס' אלא על לעשות חיזוק לדבריהם יותר משל תורה ניחא וצריך להבין למה הוצרך הרב גו"ה להביא כלל זה בשם התוס' דלפי הנראה תלמוד ערוך הוא בידינו בכתובות דף נ"ו ע"ב דאמרינן שם אליבא דר"י עשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה ופרכינן והרי פירות וכו' ומשנינן מילתא דשכיחא וכו' והתוס' ביבמות לא באו לחדש כלל זה (דיש לחלק בין מילתא דשכיחא ללא שכיחא) אלא כל מגמתם היא לומר דלישא מעוברת חבירו חשיב מילתא דלא שכיחא (וז"ל וי"ל דבמלתא דשכיחא עבדו חיזוק אבל הכא מלתא דלא שכיחא היא שישא מעוברת חברו עכ"ד) וא"כ מה לו להביא מדברי התוס' גמרא גמור ולפי מה שהבאתי בקונטרס כללי הפוסקים סי' ט"ז אות ח"ן יתיישב קצת ועיין לקמן באות קנ"ב

כלל קנג) כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון ראיתי במכתב אלי אחד מידידי נפשי מרבני גאוני דורנו יצ"ו (כן מצאתי כתוב באחד מקונטריסי ואת שמו הטוב לא הזכרתי וכמדומה לי מר ניהו הרב בע"ס עמודי אש יצ"ו) שבספר זכרון יהודה לרבינו יהודה בן הרא"ש כ' חכם אחד בדף ל"א ע"א דלא אמרו כל דתקון רבנן וכו' אלא להחמיר ולא להקל והוא נר"ו הקשה על זה דבפסחים קט"ז ע"ב אמרינן כן לפטור סומא מאמירת הגדה ותירץ דהחכם הוא יפרש הסוגיא לענין להוציא אחרים י"ח כמו שפירש בספר המכריע ועוד תי' דשאני הגדה כיון דאיכא ברכה וא"כ אדרבא הקולא שלא לברך כדאמרינן סב"ל (הלשון מגומגם קצת וכונתו מבוארת) ויש לפקפק בתי' שני דהא בהגדה אין מברכים אקב"ו לומר הגדה וא"כ אינו פשוט דשייך בזה כללא דסב"ל עיין מה שרשמתי בקונטרס אסיפת דינים במערכת ברכות סי' א' אות י"ח סק"ה (בשדי חמד ח"א) ולענ"ד קשה ע"ד החנם ההוא מדברי התוס' פסחים ת"ק ע"ב הנ"ל שכ' כל דתקון וכו' לפטור נשים במ"ע דרבנן שהז"ג ובמכתב הנ"ל ראיתי שהביא מה שכתב הרב ארעא דרבנן באות רכ"ו דהתוספת ביבמות דף ל"ו כ' דר"י ס"ל דלא עשו חיזוק יותר משל תורה במלתא דלא שכיחא ותמה עליו דהי"ל להביא מהש"ס דכתובות דף נ"ו ע"ב הנ"ל כמו שהקשיתי לעיל על דברי הרב גופי הלכות

כלל קנד) כללי ופרטי אי דרשינן כל התורה בכללי ופרטי או דרשינן בריבויי ומיעוטי הוא מחלוקת בש"ס בכמה מקומות כנודע והגאון מלא הרועים בחלק שני בדף ל"ב ע"ב בירר מי ומי הסוברים כללי ופרטי והסוברים ריבויי ומיעוטי כדרכו בקודש ולא נטפל לבאר לענין פסק הלכה כמאן נקיטינן ומרן הפרי חדש ביו"ד סי' פ"ד סק"ז האריך להוכיח דסוגיית הש"ס רהיטא ואזלא כמאן דדריש כללי ופרטי והוקשה לו דבשבועות דף כ"ו ע"א איפליגו ר' ישמעאל ור' עקיבא ואמרינן דר' עקיבא דריש ריבויי ומיעוטי וקיימא לן בעלמא הלכה כר' עקיבא מחבירו ואי הכי בהא נמי אית לן למיפסק כר' עקיבא ועוד דאיתא התם ד' כ"ה ע"א גבי שבועה שזרק פלוני צרור לים דרב סובר כרבי עקיבא והלכה כרב באיסור ונדחק ליישב עי"ש דב"ק ואני הדל מצאתי לרבינו האור זרוע (הגדול) בחלק שני סי' י"ד קרוב לסופו (בדף ה' ע"א) בדין תוספת מחול על הקודש כתב וז"ל וקשיא לי הואיל ור' עקיבא פליג היכי הוי הלכתא כר' ישמעאל הא קיימא לן כר' עקיבא מחבירו מיהו אשכחן שיש הלכה כר' ישמעאל לגבי ר' עקיבא דאשכחן דאיפליגו בשבועות דר' עקיבא דריש ריבה ומיעט וריבה ור' ישמעאל דריש כלל ופרט וכלל וסתם לן תנא בפרק הזהב כמה סתמות כוותיה דר' ישמעאל ותו דקיימא לן בהגוזל ובלולב הגזול דקרקע אינה נגזלת ומשמע בהגוזל דמאן דדריש ריבה ומיעט סבר קרקע נגזלת עכ"ל הרי כתב מפורש דנקיטינן כמאן דדריש כללי ופרטי אלא שיש לתמוה שלא העיר מסוגיא הקודמת (שם ד' כ"ה ע"א) דרב סובר כר' עקיבא וכתבו התוספות בד"ה דרב דאף דמצינו לרב דסבר עבדא כמקרקעי דמי צריך לומר דאית ליה שום מיעוטא ולא משום שסובר דדרשינן בכללי ופרטי וצריך לומר שסובר ריא"ז דאף דרב סובר כרבי עקיבא היינו משום דלית ליה כללא דהלכה כסתם משנה אבל אנן דקיימא לן הלכה כסתם משנה וסתם לן תנא כמאן דדריש כללי ופרטי הכי נקיטינן והוא דוחק שעל כל פנים היה לו להזכיר סוגיא זו

והרב יד מלאכי בכלל ש"ך העתיק תורף דברי הרב פרי חדש וכתב שגם הרב גנת ורדים בגן המלך סי' י"ז לא מצא מנוח לקושיית הרב פרי חדש עי"ש ואינו מצוי אצלי וכפי המובן גם הרב גנת ורדים סובר דנקטינן כמאן דדריש כללי ופרטי ועיין עוד במה שציין ביד מלאכי בזה ובמה שמקשים על הרמב"ם דידיה אדידיה בכמה מקומות עיין במשנה למלך פרק שלישי מהל' עבדים דין ט' ובכרתי ופלתי סי' פ"ד ובמטה אשר בליקוטים סי' ח"י דף מ"ז ע"ד והלאה ומלבד מה שהקשה פסקי הרמב"ם אהדדי דבריש הלכות שבועות פסק כר' עקיבא דדריש ריבויי ומיעוטי ואילו בהלכות עבדים פרק שלישי דין ט' ובראשון מהלכות בית הבחירה דין ח' וכן בריש הלכות גזלה פסק כמאן דדריש כללי ופרטי עוד הקשה דברי הרי"ף והרא"ש דבההיא דשבועות דף כ"ו בפלוגתא דר' עקיבא ור' ישמעאל פסקו כר' עקיבא דדריש ריבויי ומיעוטא ואילו בפרק כל הצלמים הביאו ברייתא דלא יעשה בית תבנית היכל וכו' דאתיא כמאן דדריש כללי ופרטי וכן הקשה על הסמ"ג דבלאוין רל"ט פסק כר' עקיבא דדריש ריבויי ומיעוטי ואילו בעשין פ"ג כתב דהלכה כרבי דדריש כללי ופרטי וכן הקשה על רבינו הטור דביו"ד סי' רל"ו פסק כר' עקיבא ואילו בסי' קמ"א ובח"מ סי' שמ"א פסק כמאן דדריש כללי ופרטי והביא מה שכתב הרב עצמות יוסף בסוגיא דקידושין דף כ' ליישב פסקי הרמב"ם ושקיל וטרי ולא נחה רעתו והצריך עיון ובשו"ת מנחת משה לידידי הגאבד"ק קאמינקא יצ"ו בחלק יו"ד סי' ז"ך האריך בפלפלא חריפא עי"ש דב"ק

וכתב בספר אברהם אזכור לגדול בדורנו מר קשישא יצ"ו בדף כ"ו אות ס"ב וז"ל כללי ופרטי הכי קיימא לן ולא