שדי חמד קונטרס הכללים מערכת כ קי

בזה כלל דאסור להו להקריב כלל ואלו (נראה דטעות סופר הוא ובמקום ואלו צריך להיות ולא) משום דאין בידם כעת להקריב לכך לא מצי משוי שליח דבשביל זה ודאי היו יכולין לעשות שליח רק דכיון דאיכא טהורין חשובין הטמאים כאילו לא היו כלל במשמר הזה כיון דאיכא טהורין במשמר זה וטומאה דחויה היא ואין הטמאין רשאין להקריב וזהו שדייק רש"י וכתב אי דאיכא טהורין בהאי משמר ונתקשה בזה המהרש"א הא מחזירין אפילו על משמר אחר למאן דאמר דטומאה דחויה בצבור ואמאי דייק רש"י דוקא בהאי משמר ולפי מה שכתבנו אתי שפיר דבאמת אם היה כל המשמר טמאין שפיר היו יכולין להשוות שליח לאחד טהור ממשמר אחר כיון דאפשר בשום פעם שיקריבו הם עצמן והוה שפיר כל מידי דאיהו מצי עביד ובזה לא שייך לומר דאינן כבעלים כלל דזה אינו דהא המשמר הזה שלהם הוא רק דכיון דאיכא טהורין בהאי משמר שפיר חשובין הטמאים כאילו אינם ולא מצי משוי שליח ולזה משני הש"ס אימא לבעלי מומין טהורין שבאותו משמר והיינו שכל המשמר הזה טמאים ומשוי שליח לכהן טהור שבמשמר אחר ושפיר מצי אכלי כיון דנעשה בטהרה וזה ברור לדעתנו מאד מאד ודו"ק היטב

הנה העתקתי כל הכתוב בזה במפרשי הים הנ"ל לפי שלא זכיתי בעניותי להבין איך תתיישב בזה קושית הרב השואל (שבשו"ת שואל ומשיב מהדורא ג' ח"א סי' ס"ח הנ"ל בד"ה ודאתאן) שהרי קושייתו היא לפי דברי הגאון מחנה אפרים דכל שבדיעבד אי עביד איהו גופיה מהני מצי משוי שליח הרי הכא נמי דאם קרב הקרבן בטומאה כשר כמו שהביא בשם התוספות דיומא אם כן אין שייך לומר בזה מידי דלא מצי עביד וכו' ולפי הנראה לא תתיישב קושיא זו על פי פירושו בסוגיית הש"ס הנ"ל ונחזור לעיקר כלליה דרב מחנה אפרים שכתב הגאון שואל ומשיב במהדורא תליתאה הנ"ל שגוף הסברא אינה נראית לו ואנא עניא לא ידענא מאי קשיא ליה בגוה וכבר כתיבנא דאיהו גופיה במהדורא קמא ניחא ליה בהאי חילוקא

וכן ראיתי להרב שם אריה בחלק אהע"ז סי' ב' דף ד' ע"א בדין נשתטית שמשלישים לה גט כדי ליתנו לה כשתשתפה שאם היא שוטה בגדר שיכולה לשמור את גטה רק שאינה יכולה לשמור את עצמה יכולים ליתן לה גט כשתשתפה ולא אמרינן כל דלא מצי עביד השתא לא מצי משוי שליח כיון דלרוב הפוסקים אם עבר וגרשה מגורשת ואף להפוסקים דאינה מגורשת מכל מקום כיון דאם נשאת לא תצא לא אמרינן כל דלא מצי עביד וכו' ושם בדף ה' (בד"ה ועכ"פ) כתב שכן מוכח מדברי הרא"ש ביבמות ד' נ"ב עי"ש גם הרב צמח צדק (החדש) בחלק אהע"ז בסוף סי' ג' כתב בנדון זה עצמו דאפשר דאם יודעת לשמור גטה דהיינו שמבחנת בין גטה לדבר אחר כיון דמדאורייתא מגורשת ויש אומרים דגם מדרבנן אם עבר וגרשה מגורשת יש לומר דלא שייך כל מידי דלא מצי עביד השתא וכו' עיין משנה למלך פרק ו' מהלכות אישות עכ"ל ובאם היא שוטה גמורה שאינה יודעת לשמור את גטה כתב שם בתחלת התשובה בענין השלשת הגט שכתב הב"ח חלקו עליו האחרונים כמ"ש במל"מ פ"ו ה"ג מה"ג בשם חכמי קושטא דכל דלא מצי עביד לא משוי שליח והסכים עמהם הגאון בס' בני אהובה בפרק ב' מהלכות אישות וכן כתב בס' תבואת שמש דעובדא הוה בק"ק ליסא באשה שנשתטית ורצה הבעל למסור הגט וכו' והורו בית דין לאסור והתירו לו לישא אחרת בלתי מסירת גט לשליח על פי הסכמת מאה רבנים וכו' ושישבע הבעל לגרשה בג"פ כשתשתפה וכו' עי"ש מתבאר שסובר הרב דעובדא שבמשנה למלך הנ"ל היתה בשוטה שאינה יודעת לשמור את גטה דמדאוריתא לאו בת גירושין היא וכדתרגים לה הרב פתחי תשובה הנ"ל (בד"ה אמנם מצאתי)

גם הרבנים אמרות טהורות באהע"ז סי' ל"ה ד' ד"ן ע"ד וקול אליהו המוזכרים להלן באות ץ' סוברים לחלק בין מידי דאי עביד לא מהני למידי דאי עביד מהני עי"ש ובספר פרת יוסף להגאון מסלאנים בסי' ע' נסתפק במי שנשבע שלא למכור סחורתו ועבר ומכרה על ידי שליח והשליח לא ידע משבועתו אם המכירה קיימת וכתב דיש בזה שתי ריעותות. א) דאין שליח לדבר עבירה. ב) דכל ראיהו לא מצי עביד לא מצי משוי שליח ואחר שנשא ונתן על הריעותא הראשונה כתב לענין הריעותא השנית דלפי מה שכתב הגאון מחנה אפרים בהלכות שלוחין דבדבר שאם עביד מה שעשה עשוי לא אמרינן דלא מצי משוי שליח אם כן בנשבע שלא למכור דקימא לן בחושן משפט סי' ר"ח דמה שעשה עשוי לא אמרינן דלא מצי משוי שליח וכו' עי"ש בסוף הסימן

וראיתי בספר זכרון צבי מנחם בחידושיו על התורת כהנים בדף ע' סוף ע"ג דשקיל וטרי למאי איצטריך קרא למעט נשים מסמיכה תיפוק לי דהוי מצוה שהזמן גרמא דנשים פטורות וכיון שהן פטורות ממילא אינן יכולות לסמוך דהוי עבודה בקדשים וכתב בשם הרב פני יהושע דאיצטריך קרא שלא תעשה האשה שליח לסמוך בשבילה ותמה הרב המחבר דגם לזה לא צריך קרא דכיון דהיא אינה רשאה לסמוך הא קימא לן כל דלא מצי עביד לא מצי משוי שליח והרב שואל ומשיב תירץ לזה בהסכמתו לספר הנ"ל וז"ל ולפענ"ד לק"מ לא מיבעיא לשיטת מוהרי"ט דכל שעשה שליח בפירוש גם דלא מצי עביד משוי שליח בודאי דלא קשיא מידי אלא אף להמשנה למלך שדחה דבריו (דברי הרבנים מוהרימ"ט ומשנה למלך הובאו לקמן אות פ"ח עי"ש) הנה כאן לא שייך כל מידי דלא מצי עביד שמה שאינו יכול לעשותו בשביל איסור אבל בעצם יכולה לסמוך רק דאריא דאיסורא רביעא עלה לא שייך כל דאיהו לא מצי עביד כמו שכתב המחנה אפרים בהלכות שלוחין סי' ט' עכ"ל אכן נודע הדבר שמה שכתב בשואל ומשיב מהדורא קמא ח"א סימן קט"ו הנ"ל (בד"ה ודאתאן עלה) הדברים כפשטן שכונתו לומר שלא כדברי הרב השואל שסובר דבמידי דאיסורא איכא לפלוגי בין איסורא דאי עביד איהו לא מהני (דבזה לא מצי משוי שליח) לאיסורא דאי עביד מהני דבזה מצי משוי שליח וקאמר איהו דלא היא אלא בכל מידי דאיסורא כיון שמה שאינו יכול לעשותו הוא רק מחמת איסור אבל עצם הדבר יכול לעשותו לא אמרינן בהא אי עביד לא מהני כן נראה כונתו לפי מה שגילה דעתו בדברי הסכמתו הנ"ל

והנה אמת שחילוק זה נמצא באיזה פוסקים בדין כל שאינו ראוי לבילה דבילה מעכבת בו יש פוסקים שכתבו דאם מה שאינו ראוי לבילה הוא מחמת איסור אבל בעצם הדבר ראוי הוא לבילה לא מיקרי אינו ראוי לבילה והכי נמי לענין דינא דלא מצי משוי שליח במידי דלא מצי עביד לא נפלאת לומר דאי מאי דלא מצי עביד הוא רק מחמת איסור לא מיקרי לא מצי עביד ומשוי שליח

אמנם תמיה לי איך יתכן לחלק כן שהרי רב הונא מכריח דכהני שלוחי דרחמנא נינהו דאי סלקא דעתך שלוחי דידן נינהו מי איכא מידי דאנן לא מצינן למיעבד ועבדינן שליח ולפי דברי הרב אין מזה הכרח כלל דשפיר יש לומר דשלוחי דידן הוו וכיון דאנן נמי מצינן למיעבד עבודת הקרבנות ורק איסורא הוא דרביע עלן משום זרות לא שייך לומר דלא מצי עביד שליח ובשלמא בעושה שליח לקדש אשת איש לכשתתגרש לא מיקרי לא מצי עביד מחמת איסור דמה איסור יש לקדש אשת איש אלא שהקידושין אינן חלין ומיקרי שפיר לא מצי עביד ואמרינן בזה דלא מצי נמי משוי שליח כדאיתא בסוגיא דנזיר ד' י"ב אבל שיהא זר עובד עבודת הקרבנות הוא מידי דלא מצי עביד מחמת איסור דאסור לזר לעבוד וכיון דאינו אלא משום דאריא דאיסורא רביע עליה הוה לן למימר דלא מיקרי לא מצי עביד ומצי משוי שליח וממה שהכריחו בגמרא דשלוחי דרחמנא נינהו מדכהני עבדי עבודת הקרבנות מוכח דגם במידי דלא מצי עביד רק מחמת אריא דאיסורא דרביע עליה דינא הוא דלא מצי משוי שליח וצ"ע (עיין לקמן באות פ"ט)

ובעיקר כלליה דרב מחנה אפרים הנ"ל צריך להתיישב בדברי הרב שואל ומשיב במהדורא תליתאה ח"ב סי' קס"ט שהאריך מאד בכלל זה בדין אשה שנשתטית אם יש לחוש משום כל מידי דלא מצי עביד וכן יש להתיישב בהתשובות שרשמתי בקונטרס אסיפת דינים (בשדי חמד ח"א) במערכת אישות סימן ב' אות א' (בד"ה ולענין השלשת הגט ושם באות ז' ואות ח' ואות ט' עי"ש) ובספר מעין גנים (עצי לבונה ח"ב) בנימוקיו על אהע"ז סי' א' כתב בדף ז"ן ע"א (בד"ה שוב) שהרב פני יהושע בסוף פרק מי שאחזו הקשה על מה שהביא בב"ש בשם הפוסקים לזכות גט לאשה שנשתטית