שדי חמד קונטרס הכללים מערכת א פח

וכתב הרב נאות יעקב בקונטריס מענה לשון ד' ה' ע"ב בשם רש"י פרשת משפטים דיש אם שאינו תלוי כמו אם כסף תלוה אם כופר יושת ובמחכ"ת דבריו בזה הם שלא בדקדוק דהרואה בדברי רש"י סוף משפטים (ע"פ ואם מזבח אבנים) יראה דאין בכלל החובה שמנה שם אם כופר יושת עליו ושם פרט שלשה אלה אם מזבח אבנים אם כסף תלוה אם תקריב מנחת ביכורים וכן הוא לשון המכילתא שם ואף דבאמת גם אם כופר יושת עליו היא חובה אליבא דכ"ע כבר ביאר הרב משל"מ בהלכות עבדים פ"ג הלכה ג' דלפי שאינה בסוג השלש מצות שמנה ר' ישמעאל (אם מזבח אבנים וכו') שאלו השלש אינן תליות בשום דבר אבל כופר תלוי באם יגח השור וכו' וכן כיוצא לזה באם אדוניו יתן לו אשה וכו' משום הכי לא תני תנא דבי רבי ישמעאל ארבע או חמש עי"ש

שך איידי אמרי' בת"ק איידי תנא דבתריה כ"כ הרב יד מלאכי באות ז' והסביר מה שלכאורה תמוה דאיך יתכן שהתנא קמא שעדיין לא שמע ולא ידע דברי בר פלוגתיה ידבר דבר לרבותא דבר פלוגתיה ואמר מר דרבינו הק' אחר שלפניו נגלו דברי שניהם שינה לשון הת"ק ושנאו בלשון אחר דשוה לתרווייהו אתד"ק עי"ש ולענ"ד יתכן דרבינו הק' לא שינה הלשון מכפי שאמרו בעל השמועה והא דאמרי' בת"ק איידי בדחבריה הכונה דבההיא פלוגתא תנא דבתריה קדים ואמר מילתיה מעיקרא ובתר הכי כי שמע ת"ק סברת שכנגדו ובא לחלוק עליו נקיט מילתיה באיידי דבר פלוגתיה אלא דרבינו הק' הקדים שנות סברא המאוחרת מאיזה טעם סיבה או מפני הכבוד כמו שמצינו גבי רב ושמואל דלפעמים אף ששמואל התחיל לדבר בענין אחד ורב שמע סברתו וחלק עליו מקדים הש"ס דברי רב לדשמואל מפני הכבוד כמ"ש במכתב לחזקיהו ד' כ"ח ע"א בשם הרב שמן הטוב ע"ש ובמקום אחר הבאתי שכתב הרא"ש כיוצא לזה בהלק"ט הלכות צצית סס"י י"ז על ב"ש וב"ה דאפ"ל דב"ה אמרי דבריהם תחלה ומרוב ענותנותם הקדימו לדברי ב"ש וא"כ לא נפלאת לומר דבהני דוכתי דאמרינן דתני ת"ק באיידי הכי הוי עובדא דבר פלוגתיה קדים אמרה למילתיה ומפני סיבה כאן שנה רבי דברי הת"ק תחלה

שכא אין למידין מקודם מת"ת במכתב לחזקיהו בחי' לפסחים ד' ד' הק' על הירושלמי בזה דבאבלות אמרו דאין למדין מקודם מת"ת וגבי אין מערבין שמחה בשמחה ילפי ממלא שבוע זאת אלמא דלמדין מקודם מת"ת. והשגתי עתה ש"ס ירושלמי וראיתי במראה הפנים בפ"ק דמ"ק ה"ז ד"ה ר"י בר אבא שיישב בטוב טעם ותו"ד דדבר שאין בו טעם אלא גזרת הכתוב אין למדין דדילמא ניתנה תורה ונתחדשה הלכה ואין גזרת הכתוב הזה לאחר מת"ת. אבל דבר שיש בו טעם כמו אין מערבין שב"ש דאין עושין מצות חבילות חבילות למדין אף מקודם מת"ת והוא קרוב למ"ש במכת"ל שם עפ"י מ"ש הג' שבו"י בח"א סי' כ"ו דמלתא דמסתבר למדין מקודם מת"ת עי"ש שכ"כ בשם ס' תחלת חכמה בחלק א' מדרשותיו כלל א' (ומ"ש במכת"ל בסוד"ה עוד ראיתי וכו' חפשתי שו"ת השבו"י ולא מצאתי וכו' הוא שלא בהשגחה כי באמת כ"כ בסוס"י כ"ו כמ"ש הרואה) ועיין בנחמד למראה ח"ב ד' ר"ל שהאריך בכלל זה הן בסתירת דברי איזה אמוראים אהדדי והן בגוף כלל זה. ובס' דברי מנחם סי' תקע"ד אות ו' וכ' שם בשם מוהר"ש יפה בב"ר פל"א ובס' יפה מראה בפ"ק דתענית אההיא דאסור לשמש בשנת רעבון דילפינן מדכתיב וליוסף יולד וכו' בטרם תבא שנת הרעב דדוקא דבר שאין הסברא מחייבת כמו אבלות הוא דאין למדין מקודם מת"ת אבל הא דסברא הוא להצטער עם הצבור ילפינן והוא תימה על מוהר"ץ הירש חיות הובא במכת"ל שם שהק' אש"ס ירושלמי אהדדי מ"ש באבלות עמ"ש בדין אין מערבין שב"ש והניחו חלק ולא ראה דברי הרבנים הנ"ל. ומ"ש במכת"ל אההיא דהשמיטו הפוס' מ"ש בש"ס כל הקורא לאברהם אברם עובר בעשה שהוא משום שאין למדין מקודם מת"ת עיין בהגהות מוהר"ץ ה"ח הנ"ל בחי' לברכות ד', י"ג שכ"כ והביא דברי הרמב"ם בפי' המשנה סו"פ גיד הנשה דהא דאמרו שם בסני נאמר אלא שנכתב במקומו היינו דעקר תורת אבות אינם עלינו לחוב רק מה שאסרה תורה עלינו בסני והרמב"ם לשיטה זו אזיל והשמיט הא דהקורא לאברהם וכו' משום דאין למדין מקודם מת"ת ולא ראה דברי הרמב"ם בחבורו בפ' יו"ד מהל' אישות הי"ד דיליף אין מערבין שב"ש ממלא שבוע זאת ש"מ דס"ל דלמדין מקודם מת"ת ועכ"ל כמ"ש במכתב לחזקיהו שם דמשום דמלתא דמסתברא הוא למדין. ומה שסיים בהגהות הנ"ל וכבר הבאתי בספרי מ"ש בערוך ערך שחר עמ"ש ביומא כ"ח ע"ב ואנן מאברהם ניקום ונגמור דהיינו דתורת האבות אינם עלינו לחובה עכ"ל ספרו אין בידי ולכאורה אדרבא מדברי הערוך נשמע בהפך שהרי דברי הערוך הם בפי' קושית הש"ס ואנן מאברהם וכו' והרי רבא משני ואמר כמתמיה תנא גמר מאברהם ואנן לא נגמור דתניא וכו' א"כ מוכח לפי דברי הערוך דאית לן למילף חוב מהאבות ובתו"י שם כ' תנא גמר מאברהם שבקי בהלכה היה ואעפ"י שקודם מת"ת הוה עכ"ל נראה דכונתם לומר דאע"ג דבעלמא אין למדין מקודם מת"ת אברהם אבינו שאני שבקי בהלכה היה ולמדין ממנו. וא"כ מוכח דממילא דאבות העולם למדין אף שהוא קודם מת"ת. ובס' יד דוד ביומא שם הביא מ"ש בכפתור ופרח שפי' ואנן מאברהם וכו' שאין אנו מקיימים המצות משום שעשו כן האבות רק בשביל שנצטוה משה בסני ותי' רבא דגוף המצוה אין למדין אבל תכסיס המצוה למדין כמו שלמדין לענין זריזות המצוה ועוד כ' די"מ תמיהת רב יוסף ואנן מאברהם וכו' דאין ללמוד מקודם מת"ת וכ' היד דוד ולפ"ז זה לא ידעתי מה תי' וצ"ל ג"כ דמשום זריזות שפיר יש ללמוד כמו שלמדים במילה לענין זריזות עכ"ל ונראה דכונתו לומר דלפירוש זה ג"כ כונת תירוץ רבא הוא לחלק בין גוף המצוה לתכסיס המצוה ועכ"פ הנך רואה דלפי דברי רבנן קדישי הנ"ל ל"ק מה שהק' במכת"ל שם היכי ילפי' זריזין מקדימין למצות מוישכם אברהם דהא אין למדין מקוד' מת"ת. ומ"מ גם מ"ש במכת"ל דמשום דמסתבר ילפינן וכו' נראה נכון וע"ע בהגהות מוהרצ"ח הנ"ל בתענית ד' כ"ח עמ"ש בש"ס הללו דברי תורה ופירש"י ותוס' דמנחה היא ד"ת דיצחק תקן וכו'

והנה מתבאר מדברי הירושלמי ומהמ"ד בראשית פרשה ק' סי' ז' דהא מילתא אי ילפינן אבלות מויעש לאביו אבל ז"י הוא שנוי במחלוקת ויש אמורא שלומד מזה ואף שהשיבו ע"ז בלשון תימה וכי למדין מקודם מת"ת מ"מ לא נדחה סברתו לגמרי ובנחמד למראה שם כ' ג"כ דהוא מחלוקת אמוראים והביא כן גם בשם רבנים אחרים וכ"כ במראה הפנים פ"ק דסנהדרין הלכה ד' ד"ה אם מתוך את יליף (מה שהק' שם דברי התוס' בזה וציין דבחבורו פני המנורה ביאר בזה ספר זה אין בידי והיה לו לציין מ"ש במראה הפנים בפ"ק דמ"ק הנ"ל ועי"ש בציון ירושלים שכ' ליישב קושית המה"פ דמה שהוא דבר נכון מהראוי דגם אחר מת"ת נלמוד ממנו אבל דבר שאין לו טעם רק חקה הוא אין למדין מקודם מת"ת. ואילו המה"פ הוה מציין לדבריו שבמה"פ במ"ק הנ"ל אף הוא ראה שכבר קדמו בזה המה"פ ואין כל חדש) ולפי זה נראה דאין כ"כ תימה מה שרש"י בנזיר ד' ט"ו ע"ב כ' דאבלות שבעה סמכו מקרא דויעש לאביו אבל ז' ימים דאף דבש"ס ירוש' ובב"ר הנ"ל אמרו ע"ז כמתמיה ולמדין דבר מקודם מת"ת מ"מ כיון דמאן דיליף מיניה לא הדר מסברתיה ולענין דינא הכל מודים וזו דרשה פשוטה מבוארת נקיט לה רש"י שם ואין כדאי להצע"ג ע"ז כמ"ש בהגהות מוהרצה"ח שם בנזיר עי"ש ועיין בשאלתות דרא"ג בפ' ויחי שאלתא ל"ה שכ' טעמא דנפשיה דליכא למילף מויעש לאביו אבל ז"י דשאני יעקב משום דהוה חשוב עבדו ליה מילתא יתירה ובשאלת שלום שם ביאר טעמו אמאי לא ניח"ל בטעם האמור בירוש' דאין למדין מקודם מת"ת ולא בטעם התו' דשאני התם דקודם קבורה הוה. וגם הק' עמ"ש בירוש' ממ"ש בדין א"מ שב"ש וכה"ג איכא דוכתי טובא דילפי' מקודם מת"ת אפי' להקל וביאר ליישב דעת הירוש' דדוקא היכא דאיכא למילף מאחר מת"ת הוא דלא ניח"ל למילף מקודם מת"ת אבל היכא דליכא למילף מאחר מת"ת למדין מקודם מת"ת אתד"ק ולכאורה יש לפקפק שהרי מאריה דשמעתא בירוש' פ"ג דמ"ק ה"ז שלמד אבלות מקרא ופתח אהל מועד וכו' הוא ר' יעקב בר אחא דנייד מילפותא דויעש לאביו אבל ז"י משום קושיא דמק' הש"ס ולמדין מקודם מת"ת. וא"כ איך יליף ר"י בר אחא גופיה בפ"ק דמ"ק ה"ז דאין מערבין שב"ש מקרא דמלא שבוע זאת דהכי אמרינן התם ר' לא שמע לה (דאין מערבין שב"ש) מן הדא כי חנוכת המזבח עשו שבעת ימים וכו' ר"י ב"א שמע לה מהדא מלא שבוע זאת עי"ש וכיון דאיכ' למילף מבתר מת"ת כדיליף ר' לא איך לא נחה דעתו בזה ומייתי ילפותא מקמי מת"ת וצ"ל דרק