שדי חמד קונטרס הכללים מערכת א פה

נדיב לב עולות ואיך אפשר לומר דאמירה לגבוה מגרע גרע ואינו אלא מדרבנן ותירץ דלא אמרו דהוא מדרבנן אלא באמירה דמקח וממכר שאומר למכור דבר להקדש דכיון שאין כונתו להקדיש דבר לא הוי אמירתו כמסורה אלא מדרבנן אבל האומר להקדיש דבר הוי אמירתו כמסורה מדאורייתא עיי"ש. ודבריו חיים וקיימים ונאמנים שכן מתבאר מדברי הריטב"א בחי' לקידושין אמ"ש בש"ס דף כ"ח ע"ב כיצד רשות הגבוה בכסף וכו' תמיה לי למה לי כסף בלא כסף נמי קנה דאמירתו לגבוה וכו' והנכון דמדינא קציצת דמים לא חשיבא אמירה לגבוה ולא נחית להכי וכו' אלא דרבנן הוא דגזור שיקיים דברו משום דדמי כאמירה לגבוה וכו' עי"ש וה"ד מרן החבי"ב בתשו' בעי חיי ח"מ ח"א סי' קכ"א (ד"ה ועוד) הרי מבואר דעיקר הדין דאמירה לגבוה וכו' הוא מדאורייתא ורק בדרך מקח וממכר דלא נחית להכי לאקדושי מידי הוא רק מדרבנן דמדמו ליה לאמיר' לגבוה וע' בתו' קידושין ד' כ"ט ע"א וב"ב ד' קל"ג ד"ה ולא ועיין במ"ש הרב אהלי יהודה הכהן ד' כ' ע"ד דהא הא דאמרי' אמירתו לגבוה וכו' אינו אלא מדרבנן וכו' וק"ל וראיתי להרב כסף נבחר כלל כ"ג אות ד' שאחר שהביא דברי הרב המגיד ומרן כ"מ דהל' מכירה הנ"ל כ' וז"ל ועיין רשב"ם ב"ב ד' קל"ג שכ' דנפקא לן ממוצא שפתיך תשמור עכ"ד מחשבתו ניכרת שכונתו לומר דדברי רשב"ם הם היפך דברי ה"ה וכ"מ שהם כתבו שהוא מדבריהם ורשב"ם יליף מקרא ורשב"ם מיירי בעובדא דיוסף בן יועזר והיינו דרך מקח וממכר ושמעינן לפי זה דגם במקח וממכר אמירה לגבוה מדאורייתא ואפשר לדחות דכונתו רק על עיקר דבר זה שאמרו דאמירה לגבוה כמש"ל שזה למדנו ממוצא שפתיך אבל גם הוא מודה דבמקח וממכר הוא רק מדרבנן ועיין חידושי דינים בכלל זה ביד מלאכי בכללי הדינים אות ל"ו וע"ו ואות צ' ומקנה אברהם בח"א אות נ', וע"ד הריטב"א הנ"ל עיין שו"מ מהדו' ב' ח"ב סי' ט"ל וע"ע מחנה אפרים בהל' צדקה סי' ב' ובס' חתן סופר ד' ד"ן האריך בעניינים אלו מנא הא מילתא דאמור רבנן אמירה לגבוה וכו' אם מקרא דכי יקדיש איש ביתו או מקרא דמוצא שפתיך כמ"ש רשב"ם בב"ב הנ"ל והרא"ש בפירושו לנדרים ד' כ"ט והנפקותות שביניהם ואם נאמר במתנות כהונה ובממון עניים ואם נאמר גם במכר ואי מהני ביה שאלה א' חשיב כאלו בא ליד גזבר ואינו יכול לישאל עליו עיש"ב

ואי בצדקה לעניים אמרינן אמירתו לגבוה וכו' עיין בפוס' ביו"ד סי' חר"ן ולהרב מחנה אפרים בהלכות צדקה סי' ב' ולהרבנים צרור החיים ד' קמ"א ע"ב. מלאכת שלמה חכים ד' ס"א ע"א רבינו מוהרימ"ט בח"א סי' כ"ב וד"ה ואין להקשות) ובישרי לב ד' מ"ו אות א' ציין חק"ל ח"ב יו"ד סי' י"ג וג"ן וד"ן וח"ג סי' קי"א ובתשו' הרדב"ז (בדפוס ווארשא היא) בח"ב סי' תת"ב כתב שהרשב"א יחיד הוא בסברתו שהרי כל גאוני עולם ס"ל דבאמירה לחוד קנו העניים ומחייב עליה לאלתר ואם לא נתן עובר בבל תאחר דאמירה לגבוה כמסירה להדיוט וכבר ראיתי מי שהפריז על המדה דאפי' במחשבה חל ההקדש עכ"ל ומשמע קצת דלא ס"ל כהמפריז דאפילו במחשבה וכו' דממה שאמרו בלשון אמירתו וכו' משמע אמירה בפה ממש ולא מחשבה וכ"כ הרב יד מלאכי בכלל הדינים אות ץ' בשם הרב מוהר"ם גאלנטי סי' י"ג דדוקא אמירה בפה אבל בכתב בלא הזכרה בפה לאו כלום הוא עי"ש וכ"כ הרב באר המים בחיו"ד סי' מ"ב (ד"ה אמנם ועיין מה שרשמתי לעיל אות קס"ח בלשון אמירה בדברי חז"ל אי ר"ל בלב או בכתב

ולגבי ת"ח שאינו עני אי אמרינן אמירתו לגבוה וכו' הרב פ"ת ביו"ד סי' חר"ן ס"ק י"ג ובח"מ סי' קכ"ה סק"ג הביא מחלוקת הכנה"ג ושבו"י בדעת הרב המבי"ט והרב מחנה אפרים בהלכות שלוחין סי' ד' כתב כיון דלוי הוא ת"ח אעפ"י שאינו עני הו"ל כנודר לעני וכו' ובשכנה"ג ליו"ד סי' חר"ן אות י"ב כתב בשם מוהר"א ן' יעי"ש דאמירה לת"ח שאינו נצרך לאו כמסירה להדיוט דמי וכן יש לדקדק מדברי הרב מוהריט"ץ בסי' רפ"ד דדוקא אם הת"ח הוא עני הוי האמירה כמסירה (הרב הגדול מוהרא"ף נרו בס' תנופה חיים ד' שי"ב ע"ג הזכיר מחלוקת זה וכתב דהרב מוהריט"ץ כתב דדוקא אם הוא עני וכו' עי"ש נראה שאין כונתו לומר שכן כתב מפורש אלא ר"ל שכן מוכח מדבריו כמו שכתבתי והרב מר אביו בס' נשמת כל חי ח"א סי' ס"א כתב איברא דמדברי הרב מוהריט"ץ סי' רפ"ד מתבאר (מבואר כתוב שם אך צ"ל מתבאר) דדוקא בת"ח עני הוא דאמרינן אמירתו לגבוה וכו' הא לא"ה שהת"ח עשיר לא מחייב באמירה עכ"ל והאמת שכן מתבאר דעתו מדיהיב טעמא בנדונו שהרי הת"ח עני וכו' עי"ש אבל עכ"פ לא כתב מפורש לחלק כן) ובספר אברהם את ידו הנד"מ ראיתי שכתב בדרוש ד' להלבשה ד' מ"ו ע"ד דהרב מוהריט"ץ כתב להדיא דדוקא בת"ח עני הוא דאמרינן אמירה לגבוה וכו' עי"ש ואינו כן כאמור ומה שתמה על הכנה"ג שלא זכר דברי הרב מוהריט"ץ כבר כתבתי בקונטריס כללי הפוסקים סי' ט"ו אות ה' דנעלם ממנו עדות הרב יד אהרן שהכנה"ג לא ראה ספרו ואינו מזכירו כלל)

שיא אביי היה תלמיד רבא ולכן דוקא פליגי אליבא דנפשייהו הוא דקי"ל כרבא לגבי אביי משום דאין הלכה כתלמיד במקום הרב אבל כי פליגי אליבא דאחריני קי"ל כאביי דבתרא הוא כ"כ הרב ברכות המים ד' ב' והרב בע"ס משק ביתי הובאו דבריו בס' בית אהרן קריספין בדף אחרון שבס' אחר לוח הטעיות הרבה להשיב על דבריו דלא יתכן דאביי תלמידי' דרבא ואדרב' היה גדול ממנו וכו' יעי"ש

והא דקי"ל כרבא לגבי אביי אם הוא דוקא כי פליגי לדינא או אף אי פליגי בטעמא רשמתי במערכת הה"א אות ס"ה

שיב אזהרה לבני ישראל שיפרשו מנשותיהם סמוך לוסתן עיין לקמן במערכת הפה אות כ'

שיג אזכרה הרבנים יד מלאכי באות ס"ט ויעיר אזן אות מ"א וברכ"י יו"ד סימן ער"ו האריכו להוכיח דגם שם אלקים וכיוצא נקרא אזכרה ולאו דווקא שם הוי"ה ב"ה דלא כהרדב"ז שהביאו שם עי"ש ומתשובת הריב"ש סימן ת"ח שהזכיר הרב משל"מ בפ"ז מהלכות ברכות לענין שם אלהינו ומתשו' הרמ"ה שהביא הריב"ה בטא"ח סי' ס"א לענין שם אל שהם בכלל מוציא ש"ש לבטלה מתבאר דסברי דהם בכלל אזכרות לענין קדושתם. ועיין בברכ"י שם שהחליט לומר דמ"ש הירוש' פרק אין עומדין ה"א היה כותב ב' שמות כגון אל אלהים ה' וכו' הם דברי איזה מפרש והכניסוהו בפנים עי"ש שהליץ כן לדעת המפר' הירוש' שהניח שמות הרבה מלכותבם ונלע"ד דאע"ג דהרמב"ם כתב דין זה בתפלין פ"א הט"ו ובתפלין אי אפ"ל כן דהו"ל שלא כסדרן י"ל דהרמב"ם באותה בבא נקט דינו בכולל סתו"מ וכתב מה ששייך לסתו"מ ואח"כ כ' מה ששייך ס"ת ועיין להרב מראה הפנים שם וק"ל והרבנים מוהרש"ק בשו"ת חכמת שלמה הנספח לס' הר המור סי' י"א (ד"ה ומש"כ להשיג על הרדב"ז) בגדי ישע בשו"ת יו"ד סי' למ"ד ויקרא אברהם בד' ב' ע"ב וזכור לאברהם בח"ג ד"א ע"א נשאו ונתנו בסברת הרדב"ז עי"ש ומ"ש הרב הלבוש באה"ע סי' ל"ד ס"ג שלא להזכיר ה' בפירוש רק השם אלהינו מה"ע דנראה דס"ל דאלהינו אינו אזכרה כבר תמה ע"ד הרב טל אורות ד' ה' ע"ג ועיין להרבנים דברי מנחם סי' ד' אות ד' פתח הדביר ח"ב סי' קצ"ט אות י"א ד' כ"ב ע"ג וע"ד

ולענין שם שלום אם יש בו קדושה משום שהוא שמו של הקב"ה כמ"ש בא"ח סי' פ"ט ס"ב עיין למרן חיד"א בברכ"י א"ח סי' פ"ה שהביא מחלוקת אם ניתן לימחק דלר' יחיאל הובא בחי' הר"ן לשבת על ד' יו"ד ע"ב אסור וכ"מ מתוס' סוטה ולהרא"ש והריטב"א שרי ורמז מ"ש הש"ך בנקה"כ ע"ד הרמ"א סס"י רע"ו עי"ש והובא בשע"ת סי' פ"ד ובפ"ת יו"ד סי' רע"ו ע"ד הרמ"א בסוף הסי' ומשם באר"ה וקצת יש להעיר ע"ד הרמ"א דביו"ד שם כתב דיש נזהרים מלכתוב באגרות ושטרות שם שלום שלם כדי שלא יבואו לידי בזיון וכ"כ הרב הלבוש ואילו בא"ח סי' של"ד סי"ג שפסק מרן מ"ש הרב המרדכי דמגלת אסתר שלא נכתבה כמשפטה אשורית וכו' אין בה קדושה להצילה מפני הדליקה לא הגיה כלום והרב הלבוש העתיק דברי מרן ואמאי הא במגילה כתוב בה דברי שלום ואמת וא"כ להנזהרים שהזכירו ביו"ד נראה דה"ה דיש להצילם מפני הדליקה והיה להם להגיה בסי' של"ד ואולי ש לחלק בין קום עשה לשואת"ע דלא החמירו אלא שלא לכתוב לכתחלה כדי שלא יבא לידי בזיון ובמכתב לחזקיהו בחלק השיטה ד' ח' ע"ב וע"ג כ' קצת בענין זה אי שלום חשיב הזכרת ש"ש עי"ש ובמטה אפרים סי' תקפ"א באלף למטה אות ט' וראיתי בס' מר ואהלות הנד"מ בד' ה' בהגהה וד"ה ועלה בלבי) שאחר שציין דברי הפ"ת בשם ברכ"י הנ"ל כתב וקצת י"ל ראיה דלא חשיב אזכרה ממ"ש