שדי חמד קונטרס הכללים מערכת א נב

דבכורות אמתני' דד' ג' ע"ב כהנים ולוים וכו' עי"ש בד"ה הן אמת דראיתי וכו' (ד' ג' ע"ג מדפוס ווארשא) ואהל יעקב במערכת ה"ה אות ב' (וכ' שם בהל' יו"ט דאפשר דכמו שאין מזהירין מה"ד אזהרת לאו כמו כן גם אזכרת עשה ע"ש) וכתב הרב לח"מ בפ"א מהל' אישות ה"ב דבגז"ש ומה מצינו עונשין עי"ש. קמג אב שמחל על כבודו כ"מ רשמתי לקמן במע' הכ"ף אות ל"א ע"ש קמד אב מרחם על בנו יותר מאמו הרב מ"ץ ח"א סי' כ"ג והר ב"ד באה"ע סי' מ"ד ד' ל"ח ה"ד הרב משנת ר"א ח"ב בזכרונותיו ד' ד' ע"ד פליג עליה וס"ל דהאם מרחמת יותר מהאב:

ולענין אם אהבת אדם את בנו היא יותר מגופו או את גופו יותר מבנו הוא מחלוקת כ"כ מרן חיד"א ביעיר אזן בקונטריס מדבר קדמות אות ל"ו בשם ראב"ן ד' ל"א ע"א והרב מוהר"י אליקים בהגהותיו לשו"ת הרב מוהר"י מברונא סי' קצ"ח כתב דפשפש ולא מצא בראב"ן דבר זה במקום הנ"ל ותמה עליו מדוע הלך למרחקים והיה לו להביא ש"ס דב"ב ד' קל"ו ע"א דבריה עדיפא ליה מדנפשיה ואני תמה על תמיהתו דאחר שלא ראה דברי ראב"ן בגופן שלהן מה לו כי יזעק על מרן חיד"א אולי ראב"ן עצמו הביא ש"ס הנ"ל והוסיף לומר דהוא מחלוקת תנאים ודברי ראב"ן הם בסי' ל"ז ה"ד הרב נחמד למראה ח"א בד' ז"ן סוף ע"ג שנחלקו בזה בן עזאי ורע"ק בירוש' פ"ט דנדרים דרע"ק דאמר ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה ס"ל גופו אוהב אדם יותר מבנו. ובן עזאי דאמר זה ס' תולדות האדם זה כ"ג בתורה ס"ל אדם אוהב בנו יותר מגופו וכ"כ בס' מעשה אברהם חא"ח סי' כ"ד ושקו"ט לדעת בן עזאי במי שאונסין אותו לעבוד ע"ז או יהרגו בנו וכתב בנחמד למראה שם דלפי מ"ש התוס' דקי"ל בפלוגתא דק"פ אי כקנין הגוף דמי כר"ל הכי נמי במחלוקת בן עזאי נקיטינן כבן עזאי במחלוקת זה עי"ש ואין כן דעת מרן חיד"א בס' דבש לפי מערכה זו אות ל"ג שכתב דהא דב"ב אינו ענין לפלוגתא דרע"ק ובן עזאי דלענין ממון רוצה האב שיהיה בנו עשיר אבל לענין אהבה שאוהב את בנו יותר מגופו לא שמענו והכריח כן מסברת ראב"ן כיעי"ש. קמה אין אדם עושה בעילתו ב"ז לא נאמרה חזקה זו גבי מומר ואם נתייחד בעדים אחר שגירש לא חיישי' לקידושין הרדב"ז בתחו' החדשות סי' שנ"א ועיין פ"ת אה"ע סי' כ"ו סק"ב וסימן קמ"ט סק"ב ובשו"ת מלבושי יום טוב הנד"מ לידידי אישי כ"ג הגאין ומהריו"ט הכהן יצ"ו בסי' כ"ג שקו"ט בדברי הרדב"ז ובשו"ת רעק"א בשו"ת שבסוף חידושיו על מה שר"ל השואל כיון דעבר על איסו' מעוברת חברו לא אמרי' לגביה אין אדם עושה בב"ז וכו' ולא יכולתי כעת לעיין בדבריו ועיי' מ"ש לעיל אות ל"ב ע"ד רדב"ז ובשו"ת שו"מ מהד"ק ח"א סי' ר"א נקיט דגם במעוברת חברו לא אמרינן אין אדם עושה בב"ז (דלא כמ"ש רעק"א שהביא במלבושי יו"ט שם) ועי"ש לענין מעוברת מנכרי והגאון מיו"ט שם כתב לדחות ראיית רעק"א והאריך עי"ש. קמו אין שליחות לנכרי הרמח"א בהל' שלוחין סי"א חידש דגבי פועל נכרי מהני מטעם יד פועל ביד בעה"ב ולכן פועל נכרי העוש' מעקה לישראל מברך הבע"ה עי"ש והרבנים ערוך השלחן בא ח ש"ז אות יו"ד ושעה"מ פ"א מהלכות תרומות הקשו עליו מש"ס ב"ק ד' נ"א בור של ב' שותפין היכי משכחת לה וכו' ואמאי לא מוקי בפועל נכרי והרב שואל ומשיב בח"ב סי' ק"י כתב דאין מזה סתירה. אך כתב דיש לו ראיה שאין עליה תשובה היפך סברת הרמח"א מגטין כ"ג ע"ב מתקיף לה ר"א טעמא במילתא דליתיה וכו' ואם איתא מה מדמי נכרי לעבד שאני עבד דידו כיד בעה"ב אלא ע"כ דלהס"ד דליתיה בשליחות לא מהני מה שידו כיד בעה"ב ע"כ ולענ"ד אם לדין יש תשובה והוא דפשיטא ודאי דר"י לא איירי אלא בעבד שאינו שלה דאילו בעבד שלה לאו מילתא פסיקתא היא דהא בכפות מהני מטעם חצר וכדאמרי' שם ד' כ"א ע"א עי"ש בתוס' ור"י דאמר סתמא אין העבד נעשה שליח ולא מפליג על כרחין מיירי בעבד דעלמא ושפיר פריך והרי כותי ונכרי וכו' וז"ב לענ"ד. ועי"ש שהאריך מאד ומסיק דלא כהרב מח"א אלא כל דליתיה בשליחות ל"מ מאי דידו כיד בעה"ב ובסי' ס"ט וסי' ע' כ' דהאחרונים דחו סברת הרמח"א ומרן מוהריט"א בס' הלכות יו"ט בפ"ד מהלכות בכורות אות נו"ן האריך מאוד בהא דיד עבד ופועל כיד בעה"ב והביא דברי הרמח"א והנראה לי מד"ק הוא דס"ל דדוקא במידי דהפועל והעבד שייכי ביה אלא דלאחריני לא משתוו שליח כההיא דשאלה בבעלים בב"מ צ"ו למאן דלא ס"ל בה שלוחו של אדם כמותו בהא אמרי' יד עבד וכו' דלדידיה מהני אבל במידי דלא שייכי ביה העבד והפועל בזה יש מחלוקת לדעת רש"י גם בזה אע"ג דלא מיתעביד שליח לאחריני לרבם מיהא מהני אך דעת רוב הפוס' ז"ל דלא מהני ולכן העלה דהעושה מעקה על ידי פועל נכרי אינו יכול לברך זהו המתבאר מד"ק כמו שראה הרואה שם והוצרכתי לכותבו לפי שראיתי להרב נדיב לב בח"ב בח"מ סי' ס"ב שהביא דברי הרמח"א שכ' דמתקן מעקה ע"י פועל נכרי מברך וסיים וז"ל וכן הסכים הרב הלכות יו"ט בד' ע"א עכ"ל ולענ"ד אחרי המחי"ר דבריו תמוהים אלא שס' הלכות יו"ט הנדפס בפ"ע אמצ"א אולי הוא במקום אחר והרב משנת רבי אליעזר ח"ב בזכרונותיו ד' ו' אות י"ג כתב וז"ל ועיין בס' הלכות יו"ט ד' ע"א וע"ב דחולק על הרב מח"א גם הרב חק"ל ח"ב יו"ד ד' ט"ו כ' דדבריו צ"ת ואין לברך עכ"ל הנך רואה ב' נביאים נדיב לב ומשנת רבי אליעזר מר אמר חדא ומ"א חדא ופליגי ומטו בה משמי' דהרב מוהריט"א ואני עני לא ידעתי איזה יכשר ומדברי שניהם למדנו דהרב חק"ל חולק על הרמח"א בזה ומזה י"ל על מרן החבי"ף בס' ראה חיים ח"א ד' ז"ך ע"ב דנקיט בפשיטות בהרמח"א דיד פועל כיד בעה"ב והוא תמוה שלא זכר שר את יוסף מז"ה חק"ל ז"ל דלא ס"ל הכי שוב נדפס לב חיים ח"ב ובסוס"י פ"ט כתב שבקו' גנזי חיים עמד בענין זה ולא זכינו לאורו וע"ע שם סי' ג"ן ובסי' ר"ט וגם הוא ז"ל השוה דעת הרב מוהריט"א לדעת הרמח"א ולא מצינא אשתעויי מידי. והרב הפרד"ס בספר אות היא לעולם ח"ב ד' ק"מ ע"ג הביא בשם הרב חק"ל ח"מ סי' קמ"ב שחולק על הרב מח"א ושגם הרב מוהריט"א שר המסכי"ם לדבריו עי"ש ובאה"ל ח"א ד' נו"ן סי' מ"ב ולמ"מ בס' מנחה טהורה דף קי"ג ע"ג והרב ישרי לב בד' ט' ע"ב תמה על הרב מעשה אברהם שדן את הדין כסברת הרב מחנה אפרים ולא זכר דהרב חקרי לב פליג עליה עי"ש ויותר יש לתמוה עליו דבספרו נחמד למראה ח"א ד' ס"ג ע"א ואילך הביא דברי הרב מח"א ושהרב הלכות יו"ט חולק עליו וכן נראה דעתו כיעי"ש וא"כ איך דן דינא בס' מע"א עפ"י סברת הרמח"א. והרב מוהרש"ק בס' שיירי טהרה בקונט' תיקון עולם ד' ט' ע"א ואילך האריך לקיים דברי הרב מח"א וכתב שהוא מגדולי חכמי הספרדים ואין לדחות דבריו בגילא דחיטתא יעיש"ב. ועיין זכרנו לחיים ח"ב ד' ל' ע"ב אות א' ולהרב אהלי יהודה ד' כ"ג ואילך וכתב בד' כ"ד ע"ג דהחק"ל חולק על הרב מח"א וכן הוא דעתו ז"ל וכן נראה דעת הרב שיבת ציון סי' ג"ן ועיין לקמן במע' הקו"ף אות ד"ן ובס' מנחת משה הנד"מ לידידי הגאון מוהרמני' יצ"ו בחלק אור"ח בקונטריס חקת הפסח אות כ"ה ואות מ"ג תפס במושלם סברת הגאון מח"א דבפועל נכרי לא אמרי' אין שליחות ויישב בזה דברי השל"ה שבמג"א סי' תמ"ו סק"ב ממה שהק' עליו בחת"ס א"ח סי' ק"י עי"ש ולא זכר מסברת החולקים בזה שו"ר שם בחאה"ע סוס"י ח' שהזכיר דברי החולקים ושהג' מוהרש"ק בקנאת סופרים סי' ל"ג נקיט כהמח"א וכ' דעכ"פ מידי ס' נפקא עי"ש ובסי' י"א אות ב' עי"ש ובשו"ת בית שלמה חא"ח סי' א"ף כ' בשם נה"מ סי' פק"ח דיד פועל נכרי כיד בעה"ב ועפי"ז כ' להחמיר בנדונו לענין חמץ שעעה"פ ואילו הוה חזי אמבוהא דספרי הנ"ל החולקים על ס' המח"א לא הוה חייש בנדונו כיון דחמץ שעבר עה"פ דרבנן כדאי הם לסמוך עליהם ולומר דגם בפועל אין שליחות ובשו"ת אגודת אזוב מדברי ייחס להסמ"ג דקאי בס' המח"א ובזה תמה על הט"ז סי' רמ"ג ע"ש והבאתיו לקמן אות קס"ה ואינו נכון בעיני לייחס כן בדעת הסמ"ג ואף כי לתמוה ולהצ"ע על הט"ז ומן התימה עליו דאף דלא ראה דברי הרבנים הנז"ל החולקים על המח"א הא מיהא ראה דבר השעה"מ שהצ"ע סברת המח"א ומה לו כי יזעק על הט"ז גם בשו"ת שם אריה חיו"ד סי' י"ד נקיט בפשיטות כסברת המח"א ודחה עפי"ז ראיית מוהרימ"ט ממעקה וכו' עי ש ואינו נכון בעיני לא הנראה