שדי חמד קונטרס הכללים מערכת א לג

הרמב"ם כל המשתחוה לשם על אבנים מפוצלות בלא פשוט ידים ורגלים אין לוקה אלא מכין אותו מכת מרדות ע"כ והבין מדבריו מרן כ"מ דאינו אסור אלא מדרבנן ובההיא דכל איסורין שבתורה אין לוקין עליהן שלא כדרך הנאתן דמשמע דאיסורא איכא עיין מה שרשמתי לקמן במערכת הכף אות כ"ב אם הוא איסור תורה או מדרבנן ועיין באור לי ד' קמ"א ע"ד וד' קמ"ב והעולה מכל המקובץ דהני לישני אינו לוקה ואין לוקין עליו אין בהם כלל מוחלט אם ר"ל דאסור מיהא מדאורייתא או אינו אלא מדרבנן ועי"ש באור לי דנמצא לשון אין לוקה וכן אינו חייב דר"ל דאיסורא נמי ליכא וביו"ד רס"י שס"ב ואם נתנו בארון וקברו בקרקע אינו עובר עליו ביאר שם הרב שבט יהודה דאיסורא נמי ליכא כלל ואיידי דרישא נקט בסיפא אינו עובר

טל אין עושין מצות חבילות חבילות בענפי סעיפי כלל זה עיין בס' דברי מנחם בסי' רע"ג באורך ועיין נחמד למראה ח"א ד' ס' ע"ב וע"ג לענין אי אמרי' כן בשתי מצות דאחת דאורייתא ואחת דרבנן וכל מה שכתב שם ע"ד הרבנים יגל יעקב ועושה שלום בזה אחרי המחי"ר הם דברים תמוהים ומ"ש דיש סוברים דקדוש יו"ט דאורייתא עיין מה שרשמתי לקמן במערכת הקו"ף בס"ד ועיין בפרטים אלו בשו"ת כתב סופר א"ח סי' לק"ט באריכות ומה שחקר שם בשולח מנות לעני ומתכוין שיהי' גם למתנות עניים או שמקיים משלוח מנות במעות מעשר אם יש בזה משום אעמח"ח אינו מובן לקוע"ד דהא דאין עושין מצות חב"ח שייך דוקא כשעושה שתי המצות ממש אלא שעושה אותם בבת אחת לא כן כשעושה מעשה אחת ורק מכוין לשתי המצות שיעלה לכאן ולכאן אין כאן עשיית מצות חבילות וצ"ע ועיין יד המלך (ספרדי) בד' ק"ה ע"א וק"ל עתה נדפס ס' ויען אברהם לגדול בדורנו יצ"ו ועי"ש בד' י"ט סוע"ג והוא תנא דמסייען ועיין עוד בשו"ת כתב סופר סי' כ"ו

מ אין שליחות לעכו"ם לענין עכו"ם בעכו"ם עיין להרבנים יד מלאכי בכללי דינים אות ס' ואהל יעקב אות י"ט ישרי לב ד' מ"ז אות נ"ג שכ' בשם הרב מוהרש"ך בח"א סי' קי"ד דבעכו"ם לעכו"ם יש שליחות ואין הספר מצוי אצלי כי רואה אני להרב"ש באה"ע סי' ה' ס"ק י"ט שייחס למוהרש"ך דס"ל כהר' תה"ד שהוכיח שם דס"ל דגם בעכו"ם לעכו"ם אמרי' אין שליחות שוב ראיתי מה שכתב שם מר חיד"א בברכי יוסף אות ט"ז ועי"ש בפ"ת ויעיר אזן במערכה זו אות ד"ן מנחת זכרון במערכת שליחות שו"ת הר המור סימן ח' (דיבור המתחיל ועוד בה) מגן אברהם וערך השלחן וחק יעקב סי' תמ"ח חסדי דוד על התוספות בפ"ו דמס' ע"ז ד' צ"ד סוע"ד פרי מגדים במשבצות זהב סי' ש"ז סק"ד (ד"ה אמר הכותב ובד"ה ובדברי) ובסוס"י תמ"ח. ולהרב נחמד למראה ח"א ד' ס"ד ע"ב ובגיליון הש"ס על הירושלמי הנד"מ (בזיטאמר) ברפ"ו דמס' דמאי ולהרבנים מטה אהרן ד' ע' ע"ד וד' ע"א ע"א חת"ס א"ח סי' קט"ז (בשנית להנ"ל) ובשו"ת יד יוסף להרב מוהר"י דייטש בסי' ק"ט כתב דראית המג"א בסי' תמ"ח מהירוש' פ"ו דדמאי היא ברורה וכ"כ במנ"ל (צ"ל במל"מ) פ"ב מהלכות שלוחין והביא עוד ראיה מהירוש' פ"א דתרומות ה"א עכ"ל וכן נוטה דעת מרן חיד"א ביעיר אזן הנ"ל והיה טעמו דכיון דמפורש בשני מקומות בירושלמי הנ"ל כן ובתלמודין לא נמצא מפורש בהיפך אית לן למינקט כהירוש' וכן דעת הרב מעין גנים (לבעל עצי לבונה) בסי' צד"ק ס"ג ועיין שו"ת תפארת יוסף א"ח סי' י"ט והרב רב דגן בנימוקיו לח"מ סי' קפ"ח כתב בשם הרב מוהרש"ך ח"א סי' קי"ד דעכו"ם שהוא מפורסם היותו שליח כולל ופקיד בנכסי עכו"ם חברו בזה לא מצאנו ולא ראינו שלא יועיל עכ"ל נראה קצת דדווקא בעכו"ם כזה הוא דאמר רב מוהרש"ך דמהני דהוי כיד בעה"ב ממש וכמו פועל שכתב הרב מח"א דמהני ביה שליחות משום דיד פועל וכו' (עיין לקמן אות קמ"ז) ואולי מזה הוא שהבין הרב ב"ש דמוהרש"ך ס"ל דאין שליחות לעכו"ם בעכו"ם וצל"ע בגוף דב"ק וכתב שם ברב דגן דמוהריק"ש בסי' קפ"ח ס"ל דעכו"ם בעכו"ם יש שליחות ועיין בשו"ת פנ"י ח"ב בא"ח ס"ו סי' ה' דנראה דדעתו דגם עכו"ם בעכו"ם אין שליחות וכ"כ בשו"ת בשמים ראש בכס"א דהרסנא סס"י ר"ד (בד"ה ותדע) ורב אחד בקובץ יגדיל תורה קונטריס ט' סי' קל"ב אות כ"ג מוכיח מש"ס דילן דיש שליחות לעכו"ם בעכו"ם עי"ש והמעיין יראה שיש לדחות ראייתו ואינה כדאי לסתור דעת רבנן קדישי הנ"ל דנקטי דאין שליחות גם בעכו"ם לעכו"ם והשגתי עתה שו"ת מוהר"ם מינ"ץ וראיתי שם בסס"י ה' שכתב דאפשר דבעכו"ם לעכו"ם יש שליחות ולא פניתי כעת לעיין בספרים הנ"ל אם הזכירו סברתו שו"ר שהרב קהל יהודה ד' ס"ד ע"ב כתב בשם הרב כנה"ג ח"מ רס"י קפ"ח דמוהרש"ך ס"ל דמהני ושמוהרמ"מ כתבו כמסתפק

ודע דלסברת הרב משאת בנימין דיש שליחות לעכו"ם בעכו"ם נחלקו הגאונים רעק"א וחת"ם א"ח סו' קט"ז (בשנית להנ"ל) בד"ה ומ"ש עוד וכו' לענין נכרי אם נעשה שליח למומר דרעק"א ס"ל דנעשה שליח לפי מה שהשריש בס' אבן העוזר א"ח סו' קפ"ט דבעי רק דומה בחד צד או שיהיה בן ברית אעפ"י שאינו ישראל כמו עבד נעני א"כ עכו"ם נעש' שליח למומ' דשוה בחד צד שאינו בן ברית כמותו וכו' והג' חת"ס חלק עליו מסברא דלא חשיבי שוו אהדדי מה ששוים בהעדר שזה וזה אינם בני ברית כיון דלא שוו בישות והוויה שזה ישראל וזה אינו ישראל ואפילו נימא דמומר לגבי ישראל לא חשיב בן ברית מ"מ לגבי עכו"ם חשיב ב"ב שבידו לחזור בכל שעה וכו' עי"ש ד"ק

מא אין אדם רשאי לחבול בעצמו עיין בספר החסידים סי' תרע"ו דמשמע דהוי מדאורייתא ועיין להרבנים לח"מ פ"ג מהל' דעות נחפה בכסף ח"ב ד' קי"ח דרך המלך כ"ד ע"ב (ד"ה ועיין) ארעא דרבנן אות רנ"ד ולכל הדברות נקיטינן דאין אדם רשאי לחבול בעצמו והרב סוכת דוד ד' ק' ע"א נקיט בלישניה דקי"ל אדם רשאי לחבול בעצמו וזו אינה משנה כאמור ודברי מוהרש"א בח"א למס' שבת ד' קי"ג ע"ב מדוקדקים עי"ש וק"ל ועיין להרבנים ערך השלחן סי' קי"ח ואבות הראש נר"ו בח"א ד' קי"ג ע"א

מב אין הלכה כשיטה לא אמרינן היכא דקיימי אמוראי כשיטה כ"כ הרב לח"מ בפ"ג מהלכות דעות ועיין להרב מקנה אברהם אות ח"י ולקמן אות רפ"ו

מג אסור אם יתכן לפרש לשון זה דהוי דוקא לכתחלה רשמתי בזה בקונטריס כללי הפוסקים סי' ט ז אות י"א בס"ד

ואם אפשר לפרש לשון אסור דר"ל ממדת חסידות עיין מה שרשמתי בקונטריס הנ"ל שם אות י"ב

מד אין למדין מן הכללות וכו' כתב הרב עצמות יוסף על סוגייא דקידושין ד' ל"ז דהיכא דת"ק אמר כל ותנא דבתריה אמר אף וכו' לא אמרי' אין למדין וכו' דודאי דוקא הוא ועיין להרב נחמד למראה ח"א ד' קל"א מאי דשקיל וטרי בזה

מה אין עונשין מן הדין וכן אין מזהירין מה"ד היינו דוקא בק"ו אבל במה מצינו עונשין ומזהירין כ"כ הרב חשק שלמה בכלליו אות ח' בשם מרן החבי"ב בס' דינא דחיי ואינו מצוי אצלי לראות אם הזכיר דברי הר"ן בנדרים ד' ד' ריש ע"ב שכתב בהיפך ועיין להרבנים משל"מ בפ"ב מהלכות נזירות הלכה י"ז וברית יעקב פאייתוסי ד' ל"ב ע"ג ול"ג ע"ב ומוהר"ץ הירש חיות בנדרים שם וטעם המלך אשר בשער המלך בפ"ב מהלכות שחיטה וכתב הרב מלא הרועים בח"ב ד' ל"ז אות ט' דדבר זה תלוי בשני הטעמים שנאמרו במדה זו (דאין עונשין מה"ד) דלטעם מוהרש"א עונשין ולטעם הרב הליכות אלי אין עונשין (בטעמים הללו עיין מה שרשמתי לקמן באות ש"ל) וכתב שהרב באר יעקב דחה טעם מוהרש"א וא"כ קם דינא דאין עונשין ועי"ש עוד בדף ו' ע"ג וע"ד והרב מקנה אברהם בח"ב אות כ"ה ד' יו"ד ע"ג (ד"ה ולענין) כתב בשם הרב שכנה"ג בכללי הק"ו שדעת הרמב"ם וסמ"ג והריטב"א וסיעתם דאין מזהרין במה מצינו ולפי זה יש לפקפק קצת במה שתלו דבר זה בשני הטעמים דלטעמו של מוהרש"א עפ"י דברי הסמ"ג (דמשום שהוא חמור לא סגי ליה בכפרת המלמד שהוא קל) עונשין במה מצינו והא קמן דעת הסמ"ג דאין עונשין במה מצינו וש"מ דנא תלי הא בהא והרב שו"מ בהגהותיו להירושלמי פרק ה' דמס' ע"ז הלכה י"ב הבין מהירוש' שם דאין עונשין במה מצינו ותמה על הרב משל"מ שלא זכר דברי הירוש' גם הרב מראה הפנים שם כתב בשם הרשב"א בחי' לחולין בפרק גיד הנשה שדין מה מצינו כדין ק"ו וידידי הרב עמודי אש יצ"ו בחי' על הירושלמי