שדי חמד קונטרס הכללים מערכת א כב

וכיון שראו העז חזרו לאחריהם היינו לפי שלא ידעו שצריך לו לרפואה עכ"ל וכיון שאינו אלא מדת חסידות פשיטא דלכל אדם מותר וחייב נמי (לפי מ"ש ביש"ש הנ"ל דהוי מתחייב בנפשו) להציל עצמו בממון חברו וחי בהם אמר רחמנא ועיין לקמן אות קכ"ט ועוד נלע"ד מדקדוק לשון הרב המאירי דבגזל ממש אין צריך להחמיר אפילו ממדת חסידות ורק בדבר שהוא מכח תקנתא דרבנן וכו' הוא דיש להחמיר ביותר דאל"כ הי"ל לומר בקיצור דש"מ דבמקום גזל לא נאמר יעבור ואל יהרג ועוד אף אם נאמר דכונת הרב המאירי דגזל חמור משאר איסורין ולא ניתן לדחות מפני פק"ן (כמו שנראה שהבין מדבריו הרב שו"מ) מ"מ אינו סותר דעת כל הפוסקים ראשונים ואחרונים הנז"ל שפסקו דמותר להציל עצמו בממון חברו על דעת לשלם אח"כ. דהכא שאני דהוא דבר שלא ניתן לתשלומין דאין ידוע משד' של מי אכלה וכמה אכל' כדי שיוכל לשלם אח"כ וכיון דליתיה בתשלומין י"ל דמשו"ה הוא דס"ל להרב המאירי דאסור. סוף דבר דברי הרב שואל ומשיב בזה נפלאו ממני וצ"ע. ועיין עוד בשואל ומשיב מ"ק ח"א תוך סי' קכ"ד

יז אין נושאים נשים במועד בנישואין בלא סעודה אי אסיר מדאו' או מדרבנן עיין ברכי יוסף סי' תקמ"ו ויעיר אזן מע' הנו"ן אות ו' ובשו"ת אור לי סי' קל"ב ד' קל"ב ע"א שקו"ט בזה ועיין בשו"ת שואל ומשיב ח"ב סי' צ"ו מה שחידש בענין זה. וכתב בשו"ת בנין ציון החדשו' סי' ק"ן דהט"א בחגיג' ד' פשיט"ל דבר"ה אין איסור מה"ת לישא אשה וכ' ע"ד דמהתוס' כתובות מ"ז ד"ה דמסר יש קצת הוכחה דגם ביוה"כ ור"ה אסור מה"ת מדלא תי' דמסר בר"ה ויוה"כ

יח אין מערבין שמחה בשמחה עיין מכתב לחזקיהו בחי' לפסחי' ל"ד ד' ובחי' מ"ק ל"ד ח' ע"ב ובס' מלאכת שלמה חכים ד' ז' ע"ג ובשו"ת אור לי סי' קל"ב ולהרב בית אהרן קריספין דל"ז ע"ג ואילך דברי מנחם סי' תכ"ו ד' כ"ה ואילך שו"ת כתב סופר א"ח סי' לק"ט שער המלך פכ"ג מהל' שבת שם אריה בשו"ת אה"ע סי' פ"ו שבות יעקב ח"ג סי' ל"א ד"ה וביחוד שו"מ ח"ג סי' קנ"א

וכתב בספר מל"ש הנ"ל בשם מוהרש"י פ' פיקודי פי' נ"ב סי"ב דדוקא בשמחה שיש בה אכילה ושתיה הוא דאין מערבין ועיין שבו"י ושו"מ הנ"ל וביפה ללב ח"ב ד' ו' ע"ג

יט אין ב"ד של מעלה מענישים פחות מבן עשרים עיין חתם סופר יו"ד סו' קנ"ה ד"ה ולפע"ד ועיין יעיר אזן מע' הבי"ת אות ל"ד מ"ש ע"ד הרב חות יאיר ודוק ועיין נו"ב ח"ב חיו"ד סי' קס"ב ובא"ח סי' ח' ופתחי תשובה יו"ד סי' קפ"ה סק"ט וסי' שע"ו סק"ג נחמד למראה ח"א ד' קל"ג ע"ד מכתב לחזקיהו בח' השיטה די"ז ע"ג ישרי לב ד' ט' ע"א דברי מנחם סי' קל"ג אות ג' ומ"ש שם בד"ה ואתה תחזה לענ"ד יש חי' בין הנו"ב לבעלי התוס' עהת"ו דלהנו"ב אין מענישין לנער בן דעת אלא אחר מיתה ולהתוס' בשם ר"י החסיד מענישין בחיו כמו ער ואונן וק"ל ועיין דרכי שלום ר"פ וארא ור"פ תזריע שנות ימין ח"א ד' מ"ז ע"א מראה הגדול ח"א ד' צ"ו ע"א ובהגהות הרב מוהר"ץ הירש חיות לשבת ד' פ"ט ע"ב הביא דברי הר"מ בפיה"מ פ"ד דמס' סנהדרין והשיג ע"ד הח"ץ סי' מ"ט שכ' דהוי אגדה וכו' עי"ש וע"ע בנחל קדומים ר"פ חיי שרה. שמע יעקב ר"פ משפטים. וביד שאול סי' רס"ג אות ג' האריך בזה והביא דברי הרמב"ם בפיה"מ סנהדרין פ"ו מ"ד ושמקור הדברים בירושלמי מס' ביכורים עי"ש וביעיר אזן מע' הבי"ת אות כ"ב ולמוהרצה"ח הנ"ל בחי' למ"ק ד' כ"ח וע' שו"מ מ"ת ח"א סי' י"ד ד' ח' סוף ע"ב לענין בן נח בז' מצות ובשו"ת בית שלמה חא"ח סי' ס"ו ועיין מ"ש בקונטריס אסיפת דינים מערכת אבלות אות רי"ג ומרן הב"י ביו"ד סי' רס"ה ד"ה ואם היו אחרים כתב בשם הרד"א שנתן טעם למה שאומרים בברכת המילה כן יזכה לתורה ולחופה ולמע"ט דהיה לנו להקדים מע"ט שהוא חייב בהן מבן י"ג ויום א' לחופה שהיא מבן י"ח אלא לפי שאין מענישין פחות מבן עשרים א"כ החופה קודמת עי"ש וטעם דחוק הוא לענ"ד דמאי אולמיה דעונש למיתלי ביה וכיון דחיוב המצות מוטל עליו מבן י"ג וקדים לזמן החופה היה לנו להקדימו ובחופה ג"כ הרי אינו נענש בפחות מבן עשרים כמ"ש כיון שעבר עשרים שנה ולא נשא וכו' ואף אי תלי בעונש מי גרע עונש ב"ד של מטה דמענישין מבן י"ג ויום א' ולכן הנכון לענ"ד מ"ש בזה ידידי הג' מוהרש"ך מווילנא יצ"ו בס' בנין שלמה הנד"מ בתיקונים והוספות שבסוף הס' סוס"י ג' דהורו לנו בזה מ"ש חז"ל דמצוה להשיאן סמוך לפרקן לכן הקדימו חופה למע"ט ועי"ש בראש הס' הקדמה שניה ד' ב' ע"ב

כ אין קורין אבות אלא לג' עיין בזה בג' ספרים נד"מ אבות הראש ח"ב ד' ז"ן שער החצר אות שס"ו שמו אברהם ד' ד' אות ל"ו ועיין דבש לפי בקונט' פה אחד בפסקא מתחלה עוע"ז היו אבותינו וכו' וגדול בדורינו בס' עמודי אש סי' ב' אות כ"ו ד' ט"ו ד"ה בראה וכו' שקו"ט בזה עי"ש

כא אין בשר המת מרגיש באיזמל עיין מכתב לחזקיהו בח' השיטה ד' כ"ו ע"ג ברכי יוסף יו"ד סי' שס"ג אות ג' ושיורי ברכה שם ובית אהרן קריספין במע' האלף אות ד' ודוק ועיין חתם סופר בחלק ו' סי' ז"ל ד"ה אחר שציוה וכו'

כב אין רוח חכמים נוחה הימינו אי איכא איסורא עיין יעיר אזן אות פ"ח שלא זכר שם דברי הי"מ גדול בכללי דינים אות צ"ט ומרשב"ם ב"ב קל"ג ע"ב במתני' שם ובק"פ הרא"ש שם אות ז"ל מוכח דאיכא איסורא וכן מצאתי במקנה אברהם אות ז"ך שכ"כ על רשב"ם ומ"ש שם דהרא"ש ס"ל דליכא איסורא לפי הנר' ט"ס הוא וצ"ל הר"ש והוא בסוף שביעית רימזו הרב יד מלאכי שם ועיין זכר דבר בחח"מ מע' זו אות כ"ד ישרי לב ד' מ"ח אות ס' וד' צ"ו ע"ב אות ס' ודברי הרשב"א ומוהראנ"ח שהביאו שם כבר הוזכר בקהלת יעקב במענה לשון ח"ב אות י"ז עי"ש מה שציין בזה ועיין מנחת זכרון ד' ח' ע"ב ודרכי שלום כ"ב ע"א זכרנו לחיים ד' ט"ן ע"א ובח"ב ד' ע"ז ע"ב יש ט"ס וכצ"ל ומוהראנ"ח הביא דברי הריב"ש ודחה ראיותיו ועיין שו"ת הרא"ש שהביא ריב"ה בסי' רפ"ב שנר' להדיא דאיכא איסורא וכן הבין מתשו' הרא"ש הלזו הרב דרכי הים ד' דק"ן ע"א ה"ד הרב אות היא לעולם ח"א ד' ק"ה ע"א ועיין זרע אמת ח"ב סי' ק"י

כג אין הלכה כשיטה אי דחי כלל זה לכלל דכ"מ ששנה רשב"ג וכו' הרב מקנה אברהם במ"ב אות י"ח שהביא דעת ר"ת בתוס' ב"מ ס"ט ד"ה אלא שיטה דנקיטינן כרשב"ג וכ' שהרי"ף והרא"ש בסוף ב"מ לא ס"ל הכי עי"ש וכן יש להוכיח מדבריהם בפרק מפנין ד' קכ"ח ע"א כיעי"ש אלא דקלע"ד דאעיקרא הרי"ף והרא"ש בעלמא נמי לית להו כללא דרשב"ג עיין להרבנים תוי"ט פ"ח דעירובין מ"ו ויד מלאכי סי' ש"ז ויעיר אזן וא"כ אין ראיה מדבריהם למאן דס"ל בעלמא האי כללא דהיכא דקאי בשיטה לא נקיטינן כותיה ועיין מלאכת שלמה קמח בחי' למס' שבת שם בשם הרב גידולי תרומה שהכריח מדברי הרי'"ף שחולק על ר"ת ואמ"א לראות דב"ק דהא אעיקרא הרי"ף לית ליה כללא דכ"מ ששנה וכו' ועיין לקמן במע' הכ"ף אות ק"ל בעיקר כלל דכ"מ ששנה וכו' ועי"ש באות קטן ט"ו (ואי כללא דאין הל' כשי' דחי לכללא דמשנת ראב"י קו"ן עיין לקמן במע' המ"ם אות ע"ד)

כד אין עונשין מן הדין אי אמרי' לענין קרבן עיין שכנה"ג בכללי הקו' בשם הריטב"א בפ"ב דמכות שכתב דבמידי דקרבן עונשין ומשמע דר"ל דמצינן להביא חיוב קרבן מן הדין ועיין שער המלך פ"ב מהל' שחיטה ה"א בשם הליכות אלי' דהבין מהריטב"א דאפילו להביא מיתה בידי שמים אפשר כיון שהוא במידי דעניינא דקרבן עי"ש ודוק ועיין לימודי ה' ד"ה וחזי הוית ודוק ועיין ברית יעקב פייתוסי ד' ל"ב ע"ג ואילך יד המלך הל' שבועות ד' נ"א ע"ג מה"ר בח"ב ד' ל"ז ע"ג קובץ על יד בפ"ו מהל' ע"ז ה"ד ד"ה והנה הריטב"א וכו' ושם כ' דס' הריטב"א היא דוקא אי אמרינן דחולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא כדקי"ל הכי וכו'

כה אין עונשין מה"ד אי אמרינן בעונש כרת ומיתה בד"ש או דוקא בעונש דבידי אדם עיין להרבנים קהלת יעקב בתוס' דר' אות יו"ד מקנה אברהם במ"ב אות כ"ד וברית יעקב פייתוסי דרו' י"ג ומצאתי לרשב"ם בב"ב ד' פ"ח ע"ב ד"ה למעוטי מדות מכרת דס"ל דגם בעונש כרת אמרינן אין עומה"ד עי"ש ועין להרב אור החיים פ' חקת ע"פ כל הבא אל האהל דפשיט"ל דעונשין עי"ש והרב שו"מ בגליון על הסיפרי הנדפס בלעמברג שנת כתר"ו בד' פ"א ע"ד כ' ע"ד גם הרא"ם פרשת אמור ברש"י ד"ה וכל אשר יקרב כ"כ וכבר השיגוהו האחרונים ועיין באר יעקב כלל י"ח וכו' ועיין מלא הרועים בח"ב ד' ל"ז ע"ב וע"ג