שדי חמד קונטרס הכללים מערכת א קז

ראיתי שמייחס את ס' קה"י למר בריה הג' מוהריט"א וטעות הוא בידו כי המחבר אבי מוהריט"א הוא הרב החסיד מוהר"י אלגאזי ויש לבנו שקו"ט במקומות הרבה ומציין דבריו באה"ב (אמר הבן) וזה פשוט) במערכת האל"ף אות מ"ה הביא הסכמת הרב לב שמח ע"ש ועיין בענין זה באריכות בקונטריס שית שמעתא אשר בס' שבילי דוד ליו"ד בשמעתא ג' ד' י"ט מסעיף י"ט והלאה ובפתיחה לס' יאיר נתיב ד' ה' ע"א

ובמה שהמציא הש"ך דלא אסרו איסור של דבריהם להפסיד ממון על ידם נראה לפום ריהטא להביא ראיה לזה ממ"ש הרמב"ם בפ"ב מהל' גנבה ה"ח דגנב ושחט חולין בעזרה משלם תשלומי ד' וה' שאעפ"י שחולין שנב"ע אסורין בהנאה הואיל ואיסורן מדבריהם ה"ז חייב לשלם ד' וה' עכ"ל הרי שלא היה בכחם להפסיד ממון הנגנב ע"י מה שאסרו מדבריהם ואוקמוה אדין תורה דחשיב שחיטה הראויה וחייבו לגנב לשלם ד' וה' ובפסולי עדות מדרבנן דקי"ל דכל עדות שהעיד קודם הכרזה עדותו כשרה כתב הרמב"ם (הובא בסמ"ע סי' ל"ד סכ"ג ס"ק ה"ן) דכיון דאין פסולו ידוע קודם שהכריזו עליו לא רצו להפסיד ממון הבריות מאחר שכבר העידו ואין פסולן אלא מדרבנן הרי דבמקום שיגיע הפסד לבני אדם העמידו הדבר על דין תורה שעדים אלו כשרים הם

וראיתי בהגהות יד שאול ע"ד הש"ך הנ"ל דנצטער שדבריו הם היפך כל הש"ס והפוס' דא"כ חמץ נוקשה למ"ד דרבנן לא גזרו להוציא ממון ואוקמא על ד"ת ואיך אפשר זאת וכל שנאסר מדרבנן ודאי מוציאין ממון עי"ז וכו' ודברי הש"ך צע"ג עכ"ד ולא יכולתי להבין מאי ק"ל אם כונתו ממה שחמץ נוקשה למ"ד דאיסורו מדרבנן ואסור בהנאה דמזה מוכח דעמדו על דבריהם גם במקום הפסד ממון אתמהה וכי אין לנו עוד כיוצא לזה דברים רבים שאסרו חכמים בהנאה ולא חשו להפסד ממון (ומאי שנא חמ"ן דנקט). אבל אינם ענין לדברי הש"ך דודאי יש כח בידם לאסור ולהפסיד ממון כשיפעלו ע"י דבריהם לאסור הדבר ההוא שלא לאוכלו ושלא ליהנות ממנו אבל מה שכבר נאכל ולא יפעלו ע"י דבריהם אלא היזק ממון בזה קאמר הש"ך שלא היה בכחם לפעול בדבר שהוא רק הפסד ממון

ת רבי אליעזר קים להו לבעלי התלמוד דכל דבריו דר"א כב"ש כ"כ בס' סדר הדורות בסדר תנאים ואמוראים אות האל"ף (עי"ש ר"א הגדול אות יו"ד) בשם תשובת זאב ד' שמ"ג. ספר זה לא ראיתיו מעולם ולפי הנראה אינו כלל מוחלט עיין עירובין ד' י"א גבי הכשר מבוי דנחלקו ב"ש וב"ה ור"א ס"ל לא כב"ש ולא כב"ה. ובנדה ד' מ"ז ע"ב נחלקו ב"ה וב"ש. ור"א מכריע ביניהם עי"ש א"כ שמעינן דלא בכל מקום נקיט ר"א כב"ש ואולי מ"ש כל דבריו הוא טה"ד וצ"ל רוב דבריו וצל"ע בגוף דבריו והג' חת"ס בא"ח סי' קכ"ז לפי הנראה נמשך אחר מ"ש בסדר הדורות הנ"ל ונטפל ליישב מאי דתנן (גבי הפרשת חלה בטומאה ביו"ט) רא"א לא תקרא לה שם וכו' דלא אתי אליבא דב"ש דסברי חמץ בככותבת עיש"ב ועיין בקובץ שמעתתי דרבנן סי' ז' ד' ט"ו אות ג' שעמד ע"ד הח"ס ורשם כמה מקומות דר"א לא קאי בסברת ב"ש ושבשו"ת שו"מ רביעאה ח"ג סי' ק"מ ציין עוד כמה מקומות ושבס' ערוך ליד בחי' לנדה כ' דרוב פעמים ר"א ס"ל כב"ש. וספרדים הנ"ל אין מצויים אצלי לראות אם הביאו דברי סדר הדורות הנ"ל

תא איסור דרבנן שאין לו עיקר מה"ת והוא לח בלח אם בטל ברוב עיין מג"א סי' תצ"ח ס"ק כ"ח שכ' גבי אפר דבטל ברוב דאע"ג דקמח בקמח הוי לח בלח מ"מ כיון דעיקר איסורו מדבריהם בטל ברוב וכ"כ בסי' י"ש ס"ק ח' והבין מדבריו הרב הערך השלחן שם אות ז' דבכל איסור דרבנן לח בלח שעיקר איסורו מדבריהם בטל ברוב וכ' ע"ד דהאמת דכן דעת הג"א בשם א"ז ובה"ג והרמב"ן הרשב"א ורש"מ והר"ן סברי דלא הקלו אלא בתרומת ח"ל וחמץ לאחה"פ שאינו אלא קנסא וכ"כ הנמק"י בפ' הערל והסכים עמו רבו הריטב"א וכן הסכים הפר"ח ביו"ד סי' צ"ב ס"ק וכ"ש במוקצה (דאיירי ביה המג"א) דחמיר כעין דאורייתא ע"כ תו"ד וכ' כן לפי מה שהבין בכונת הרב מג"א אך הרב מחצ"ה שם פירש כונת הרמג"א דכיון שעיקר איסורו מדרבנן סמכינן ע"ד הפוס' דקמח בקמח הוי יבש ביבש ושפיר בטל ברוב ולפי"ז בלח בלח ממש המג"א מודה דאף שעיקר איסורו מדרבנן בעינן ששים

תב אחזוקי אינשי ברשיעי לא מחזקינן אי סמכינן בזה בזמן הזה ג"כ ואם יש לחלק בין כשבאנו להחזיק איש ידוע לומר שזה האיש עשה מעשה רשע לכשבאנו לומר שהדבר נעשה באיסור ע"י איזה איש שבעולם שלא ידענו מי הוא עיין במה שכתבתי בקונטריס אסיפת דינים במערכת ס"ת בהתשו' אם מותר למכור ס"ת לקראים (בד"ה ועם כי איני)

תג אחיך וכן אחיו כי כתיב בקרא אם הוא דוקא אדם כשר או אף רשע בכלל אחיו ואחיך הוא הנה ראיתי להרב ב"ח בח"מ רס"י רכ"ח שכתב בשם מרדכי הארוך בשם ס' החכמה גבי הא דדרש רב הונא בריה דרב אידי (בב"מ ד' ט"ן ע"א) לא תונו איש את עמיתו עם שאתך בתורה ומצות על תונהו דמדכתיב האי קרא באונאת ממון אף שאינו מקיים המצות אסור להונותו דאל תונו איש את אחיו כך אמר לי מורי הכהן עכ"ל מתבאר דיש חילוק בזה בין אחיו לאחיך דאחיך ממעט רשע ואחיו אינו ממעט רשע והס' החכמה כתב ע"ד מורו הכהן וז"ל ואני אומר א"כ מצינו אונאת ממון חמור מאונאת דברים ואנן הא קאמרינן גדול אונאת דברים מאונאת ממון וכו' ואפשר דלא ממעט הכא כי אם אונאת עכומ"ז מתרוייהו אבל ישראל לא אפי' אינו עושה מעשה עמך ומיהו מדקתני לעיל אם היה בעל תשובה לא יאמר לו וכו' משמע דאם אינו בעל תשובה אין בו משום אונאת דברים עכ"ל ומשמע לפי זה דכיון דבאונאת דברים מוכח דאם אינו בעל תשוב' מותר כ"ש שמותר להונותו בממון (וכן למד הרב ב"ח מדברי המרדכי בפ' מי שמת שהביא שם וסיים דלמעשה צ"ע עי"ש ויתכן דגם הרב ב"ח מה שלמד דכ"ש לממון לא מדברי המרדכי שבפ' מי שמת בלבד אלא גם ממ"ש בס' החכמה ואני אומר) וא"כ צ"ל דאחיו דכתיב באונאת ממון (אל תונו איש את אחיו) ממעט רשע דלאו אחיו מיקרי והדבר תמוה בעיני דא"כ באחיך דכתיב גבי רבית לא תשיך לאחיך וכו' ולאחיך לא תשיך מי נימא דסברי מרנן (ס' החכמה ומורו) להלוות ברבית לרשע ובעל עבירות (עיין בדברי הרב מוהרש"א בחי' אגדות אההיא דעם שאתך בתורה ובמצות אל תונהו שכתב דאחיו דכתיב באונאת ממון אינו ממעט אלא עכו"ם ולא בעל העבירה וכמו בלאחיך דגבי רבית) ודוחק לומר דשאני התם דגלי קרא לנכרי תשיך מכלל דלישראל כלל כלל לא דסוף סוף הא חזינן דגם ישראל רשע נכלל בלאחיך ונילף מניה לעלמא ומנ"ל דבעלמא כי כתיב אחיך ממעט ישראל שאינו כשר ועוד לדעת הסוברים דלנכרי תשיך מצות עשה א"כ אי משמעות אחיך בעלמא ממעט רשע נימא א"כ לעכו"ם ולאחיך מצוה ואזהרה וישראל רשע שאינו אחיך לא מצוה ולא איסור אלא רשות ויהא שרי לן להלוות ברבית לרשע חלילה והס מלהזכיר. וגבי שנאה דכתיב לא תנשא את אחיך בלבבך יהא מותר לשנוא בלב את הרשע ובהדיא אמרינן בערכין ט"ז ע"ב יכול לא יכנו ולא יסטרנו ולא יקללנו ת"ל לא תנשא את אחיך בלבבך בשנאה שבלב הכתוב מדבר והיינו משום תוכחה כדפירש"י ומדצריך הכאה וקללה מוכח דרשע הוא ולא תחת גערה ובדברים לא יוסר וקרי ליה אחיך ואזהר רחמנא שלא לשנאתו בלב. הן אמת דמההיא דדרשינן ונקלה אחיך לעיניך כיון שלקה הרי הוא אחיך משמע דקודם שלקה לאו בכלל אחיך ואפשר דעלה סמיך הרב הכהן הנ"ל אלא שצ"ע ליישב מאי דמשמע מדוכתי הנ"ל ועוד מכמה מקראות שכתוב בהן אחיך ואי אפ"ל דלמעט אדם רשע קאתו וכן מאי דמשמע מדברי ס' החכמה דאחיו משמע שהוא כשר ולא רשע צ"ע דא"כ בעדים זוממים דכתיב ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו לא יהיה הדין כן במעדים על איש רשע ועיין בב"ק ד' פ"ח ע"א וכן ביבום דכתיב להקים לאחיו שם בישראל וכיוצא לזה כמה מקראות ומחמת טרדא בעניינים אחרים לא יכולתי כעת לחפש אחריהם ולפורטם ולבארם וזאת לזכרון:

סליק מערכת האלף