שדי חמד דברי חכמים שו"ת צה

טרם לכתן ולא תשנו מנהגן שלא להודיעו ואעיקרא ע"ד הרב"ח הנ"ל כתב בספר כרם שלמה סי' קצ"ז בשם ס' ת"מ שדין זה צריך עיון מאחר שהאחרונים השמיטוהו יע"ש

הן אמת דבחכמת אדם כלל קי"ח אות ה' מביא בשם ס"ט שכתב בשם הגאון עבודת הגרשוני דאי איכא אונס בלילה אע"ג דיכולה לטבול ביום ח' מ"מ הרי מבטל עונה אחת ולכן אם הורה המורה שתטבול בז' סמוך לחשיכה אין מזחיחין אותו וכתב דכן הדין אם מתביישת שלא ירגישו בה בני אדם יעי"ש ומזה נראה לכאורה להקל עפ"י הטענה הראשונה שהן צנועות וכו'. מ"מ מלבד דנראה מדבריו דאין ראוי להורות כן אלא דאם הורה המורה קאמר דאין מזחיחין אותו ואין ה"נ דהבא לימלך אומרים לו שלא להורות להקל לטבול ביום שביעי כלל והרב מסגרת השלחן דקנ"ד ע"ג כתב לא מלאני לבי להקל וחוששני מחטאת וכו' דאיסור גמור הוא וציין שו"ת זרע אמת ח"ג סי' קי"ז דאסר ביום ז' עי"ש. ועוד דלא נאמרו דברים הללו אלא לטבול סמוך לחשיכה ותבא בלילה לביתה שהרי כל דברי עה"ג בזה הם על סמך ס' ר"ת שהביאו התוס' נדה ס"ז ע"ב והרא"ש סוף נדה וטי"ד סי' קצ"ז דא"צ להחמיר לטבול בלילה רק שתטבול סמוך לחשיכה ולא תבא לביתה עד הלילה והכריח דר"ת מודה דביום ז' אין להתיר לטבול סמוך לחשיכה ולחזור בלילה אלא צריך לטבול בליל ח' ממש ולא נחלקו רשב"ם ור"ת אלא לטבול ביום ח' סמוך לחשיכה וכתב דטעמו של ר"ת דמודה בשביעי שאין לטבול סמוך לחשיכה היינו משום דחייש לסרך בתה וכו' ולכן דן את הדין אליבא דר"ת דהיכא דאיכא אונס יכולה לטבול ביום ח' סמוך לחשיכה ולחזור בלילה דלא חיישינן בכה"ג לסרך בתה כי היכי דלא חיישינן לה בטובלת בעצם היום יע"ש (ודרך אגב אודיע כי ראיתי בשו"ת עה"ג שם דהכריח מתוס' נדה ס"ז ע"ב דר"ת מיקל אפילו ביום ז' שלא להמתין עד הלילה רק לטבול סמוך לחשיכה ולשוב לביתה ושוב הביא דברי ריב"ה סי' קצ"ז דמשמע דס"ל דר"ת לא היקל אלא בח' ושכ"כ רי"ו בהדייא ומוהרש"ל ומהרר"א שטיין בביאוריהם לסמ"ג יע"ש ובתשובת הגאון ח"צ סי"א כתב דאף דמשמע מדברי הטור לחלק בין ח' לי' אין האמת כן אלא כדמוכח מהתוס' הנ"ל דאף בשביעי מיקל ר"ת ושלא כרי"ו ומוהרש"ל ומוהרא"ש הנ"ל יע"ש וכ"ז נראה דנעלם מעיני הרב תפארת אדם בתשובה חי"ד סי' נ"ב שכתב בד"ה והנה וכו' והדבר מבואר דלא אמרה ר"ת אלא בח' ולא בז' וכתב שכן מבואר בטיו"ד סי' קצ"ז עי"ש ועמו הסליחה רבה דמדברי הטור אין הכרח די"ל כמ"ש בשו"ת ח"ץ וז"ל ויותר היה לו להביא מרי"ו שכ"כ בהדייא ומוהרש"ל ומהרר"ש שהבינו כן בדברי הטור כנז"ל) וכיון שכן אין לנו היתר אלא באופן שאם לא תטבול בלילה עכ"פ ביאתה לביתה יהיה בלילה ולא תתבייש מהדיורים משא"כ בנדו"ד דאם באנו לחוש לבושתה צריכה לבא לביתה קודם הלילה כי בתחילת הלילה כבר נמצאים כל בני הבית בבית ומה הועילו בתקנתן וכיון שצריכות לטבול בעוד היום ולחזור קודם הלילה בכה"ג אין לי מי שיתירנו וכן בתשו' צ"ח סי' י"א דאוסר לטבול בחמין בליל שבת בדוחק התיר לטבול בין השמשות משום דלא גזרו בו שבות וסמך על ר"ת דמתיר לטבול סמוך לחשיכה והטיל תנאי שלא תבא לביתה עד הלילה וכן בתשו' חינוך בית יהודה סי' פ"ב כתב לבטל המנהג לטבול בע"ש מבע"י אחר ברכו ושלא תטבול עד חשיכה ומ"ש בשם הרב השואל עפ"י דברי הרב"ח אי נמי משום פחד בניינים וכו' ל"ז להבין דהא הרב"ח מיירי בפירוש דברי ריב"ה דהם בטובלת בח' ולא בז' ואילו בנדון שלו מסתמא טובלת בז' דאם ליל שבת אחר שמיני היה להן לטבול בליל ו' דאטו בשופטני עסקינן וא"כ אין להתיר מחשש בנינים אלא מה שהמציא הרב"ח דהיינו אם אי אפשר לטבול בח' ביום וכו' ובתשובת חוט השני סי' פ"ב טרח למצוא טעם וסמך למנהג לטבול בע"ש בעוד היום וסיים דבמקום שאין מנהג הס כי לא להזכיר וכו' ואף במקום שנהגו לא נהגו כן אלא בע"ש ולא בחול דבכה"ג ליכא סרך בתה כיעי"ש אבל שיהיה כן בחול ובשבת אין שום מנהג ואף במקום שנהגו כן בע"ש היינו ע"י שמסתירות עצמן מבעליהן עד הלילה והוי דומייא דכלות הטובלות ביום משום שאין באות אצל החתן עד הלילה יע"ש משא"כ בנדו"ד

ומה שטוענים מפחד בלילות באתרא דשכיחי וכו' מלבד די"ל דאף אם נחשוב זה לאונס הרי באונס אין שום צד להתיר ביום שביעי ככל האמור למעלה עוד י"ל דשומר מצוה לא ידע דבר רע וכ"כ הגאון ח"ץ שם דאין לחוש משום האסטנסיות דאין יכולות לטבול במים צוננים וכו' והתם הוא ברי הזיקא כמעט לפי האדם והזמן ואפי"ה אמר רב דסמכינן אשומר מצוה וכו' כ"ש בנדו"ד ובפרט שהוא בתחילת הלילה ואיכא ב' או ג' נשי והמטבלת לעולם עומדת עמהן ואין כאן אלא דמיון בעלמא אמרינן להו איבעי לכו ליתובי דעתייכו ולסמוך אשומר מצוה וכו' והרי מור"ם בא"ח סי' א' כתב דמיד כשניעור משינתו יקום לעבודת בוראו וכתב הרמג"א דמיד לאו דוקא כדאיתא בגטין ד"ע ונחלק עליו הרב אדני פז ואמר דאע"ג דאמור רבנן דהעושה כן קרוב למיתה וכו' ה"ד כשעושה כן לדבר הרשות אבל אם עושה לעבודת ה' שומר מצוה לא ידע ד"ר הרי שאפילו בדבר אשר כמעט סכנה דומה נפשו סמכינן אשומר מצוה וכו' ואף להרב מג"א ודעימיה י"ל דה"ד בכגון ההוא דאמרו בש"ס דקרוב למיתה וכו' בנדו"ד נראה דלכ"ע סמכינן אשומר מצוה וכו' ויעויין לגאון עוזינו מופה"ד הרב פתח הדביר נר"ו בסי' צ' אות ד' אשר עמד בפר"ש עלי באר דוכתי טובא בש"ס ופוסקים דמיחזו כסתרי אהדדי בענין זה דזמנין דמשכחת אמור רבנן למיסמך אהא דשומר מצוה וזמנין דלא סמכי אהא ואמר רב הנאה סוברת לחלק יצא בין קרוב לסכנה להיכא דאינו אלא חשש בעלמא. ועוד אך בחלקות ישית באנפי אחריני ולפיהן ישיב בנדו"ד והאדם יראה לעינים דעפ"י דבריו יש לנו לומר בנדו"ד שומר מצוה לא ידע דבר רע כיע"ש

ואשר חוששים לחילול שבת בסחיטת שער ואלונטית הנה על סחיטת שער ידוע דיש מבוכה במ"ש בש"ס שבת דף קכ"ח אין סחיטה בשער אם ה"ד לענין חיובא הא איסורא דרבנן מיהא איכא או אין בו אפילו איסור דרבנן יעויין בדברי מרן הב"י ביו"ד סי' קצ"ט ד"ה כתב הכלבו וכו' ובא"ח סי' ש"ל ושו"ת דברי יוסף סי' ס"ד ובקונטרס הכללים כתבתי במערכת האל"ף דהרשב"א בחי' לשבת שם ס"ל דליכא אפילו איסור דרבנן וציינתי שם לעיין בספר גזע ישי אות נ"ו וכעת אין מצוים אצלי ולכל הדברות הא ודאי אין לנו להתחכם על רבותינו הראשונים ז"ל שהם התירו לטבול בליל שבת בצונן לדברי הכל וכי פליגי בחמין הוא ואין גם אחד העלה על דל שפתיו למנוע נשים מלטבול בשבת מפני חשש זה ואנן מה נענה אבתרייהו ויעויין בסי' שכ"ו במג"א סק"ח ובמפרשים לשם וברכ"י ומחב"ר וקו"א שם וכן לענין חשש סחיטת האלונטית לא אסרו מחשש זה מלטבול ויעויין בטור סוס"י ש"א וש"ע שם סמ"ח והדברים עתיקים

ועוד דאם באנו לחוש חששות הנז"ל אינו בדין לבטל תקנת חכמים מפני זה ולהתיר לטבול ביום רק שהיינו צריכים לתקן שחל טבילתה בליל שבת תדחה לאחר השבת ע"ד שכתב הכלבו שהביא מרן הב"י בסי' קצ"ט הנז"ל כיע"ש ברם קושטא דמילתא דלא חשחין אנחנא לכל החששות הנ"ל אשר לא שיערום אבותינו הקדושים ז"ל ובתשובת צמח צדק הנ"ל מביא בשם הרב ב"ש שנשאל ע"ז שנוהגות נשים לטבול בע"ש בעוד היום גדול שלא לחלל את השבת ושהשיב דשלא כדין הוא ואיסור גמור וכו' יע"ש ובשיורי ברכה סי' קצ"ז בשם שו"ת מוהרש"א בסי' קצ"ט

ועל אשר טוענים על הדלקת הנרות כבר מבואר בבאה"ט א"ת סי' רס"ג ג' תקנות לזה והנכון שבכולן שבעלה ידליק את הנר כמ"ש בכרם שלמה סי' קצ"ז וגם הטמנת החמין יהיה על ידו ושלום יהיה באהליהם ולכן נראה פשוט דאין להתיר לטבול בשביעי לא בחול ולא בשבת כלל כלל לא

פש גבן למען דעת האם נוכל להקל ולתקן לטבול ביום שמיני מבע"י או לא ולכאורה נראה דשפיר דמי ודבר זה אנו למדין מדברי הרב חכמת אדם הנ"ל שכתב בשם הרב ס"ט דאם מתביישת שלא ירגישו בה בני אדם והורה המורה להקל בשביעי סמוך לחשיכה אין מזחיחין אותו ואף דמשמע דלא אמרו להקל בזה אלא באם תבא ביתה משתחשך מ"מ אפ"ל דה"ד כשטובלת ביום שביעי אז הוא דצריך תנאים הנ"ל משא"כ כשטובלת בח' אפ"ל דיכולות לטבול בעוד היום גדול בשופי דהא מתשו' עה"ג למדנו דלטבול בעוד היום גדול בח' ולטבול בז' סמוך לחשיכה ותבא משתחשך לביתה דאסור כי הדדי נינהו והיינו משום סרך הבת וא"כ כי היכי דמשום שמתביישת