שדי חמד דברי חכמים שו"ת נט

יחידאה והוא באחד ממש אלא איכא מיהא מיעוט פוסקים דסברי כן ולכן נראה דלהחמיר מיהא יש לחוש לסברתם וצ"ע וישוב בדברי הפוסקים לענין מעשה

שוב ראיתי דהג' שו"מ כל רז לא אניס ליה וד"ת עשירים במ"א שבשו"מ מהד"ק ח"ב סי' נ"ז נשאל במקדש בפני ג' ואחד הוא קרוב לאחד מן השנים ודעת הרב השואל דיש לחוש לקידושין דבקידושין אין עדות הקרוב מבטל העדות וכמ"ש הקצוה"ח וכו' והוא השיב דלכאורה יש סתירה לדברי הקצה"ח מדברי הריטב"א בקידושין דף מ"ג (והעתיק כל דברי הריטב"א) דמבואר להיפך דבקידושין גרע דאף אי למיחזי אתו מבטלין כל העדות ושוב האריך לפקפק וליישב דברי הריטב"א וסיים וא"ר לפי דברי הריטב"א קידושין גרע דאף אי למיחזי אתו מבטל כל העדות, אבל באמת לדינא רבים מהקדמונים חולקים על מורו של הריטב"א בזה וכמ"ש הריטב"א עצמו והמעיין בתוס' והרא"ש במכות ובטור ח"מ סי' ל"ו ימצא שכולם חולקים על שיטת הריטב"א הנ"ל ובלמיחזי מכשירים מטעם דלאו כל כמיניה להפסיד עדותו כל שלא נתכוונו להעיד וזה ייחד עדים כשרים, וא"כ לפי"ז י"ל דקידושין כל שצריך עדים לגוף העדות עדיף טפי ולא נתבטל העדות בצירוף קרוב או פסול, וצדקו דברי הקצה"ח וא"כ עכ"פ חוששין לקידושין וכמ"ש מע"ל ע"כ תוד"ק. ועוד לו שם בסי' נ"ח עי"ש ובמהדורא ג' ח"ג סי' קכ"ו שקו"ט בדברי הרמ"א בסי' מ"ב דמקדש בפני שנים ונמצא אחד מהם קרוב דהוי כמקדש בעד אחד וצדד כמה צדדים לבאר דעת הרמ"א ובסוף דבריו כתב וכ"ז אינו אלא לפלפולא דהא לא קי"ל כר"י וממילא בקידושין בודאי בנמצא אחד מהם קרוב או פסול עדותו בטלה ולא מהני כלל עכ"ל ומשמע דר"ל דאין לחוש לזה כלל אפילו להחמיר וצריך להתיישב למעשה

סימן

עה

(מקונטרס הכללים מערכת העי"ן אות נ"ד)

עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה מי שפסול לעדות מחמת נגיעה שהוא נוגע בדבר אם מבטל עדות הכשרים כדין נמצא אחד מהם קרוב או פסול הוא מחלוקת דהריב"ש סי' קס"ח ס"ל דנוגע בעדות חשיב בעל דבר ובעל דבר אינו בתורת עדות כלל ולכן אינו מבטל עדות הכשרים וכתב הרב מוהריט"ץ בסי' רי"ח שדברי הריב"ש טובים ונכוחים וראיתו ברורה מהגמרא וכו' והרב משל"מ בר"פ ה' מהלכות עדות כתב שזכור הוא שכמה מרבוותא מסכמים לסברא זו של הריב"ש וכתב שהרב בעה"ת והרא"ש בתשו' כלל ג' סי' י"ג כתבו היפך סברת הריב"ש ושדבריהם תמוהים דמוכח ודאי מהש"ס כדברי הריב"ש וסיים שהדבר צ"ע והכרע. ושוב בד"ה ויש להסתפק כתב דקי"ל דנוגע בעדות אינו פוסל שאר העדים ומ"מ הנוטל שכר להעיד י"ל דפוסל את השאר ושו"ר שהריטב"א בסופ"ב דקידושין כתב ואפשר שאין עדות הכשרים נפסלת מפני צירופם ע"כ הרי כתב דנקיטינן דנוגע בעדות אינו פוסל את השאר ומשמע קצת דס"ל דלהריטב"א דמכשיר עדות המעידים עם מי שנוטל שכר כ"ש דמכשיר עדות המעידים עם מי שנוגע בעדות ועיין למרן חיד"א בברכ"י ח"מ סי' ט' אות ך' דנראה דס"ל דאף דהריטב"א כתב בלשון אפשר לאו משום דמספקא ליה האי דינא (עי"ש שלא כתב בשמו בלשון אפשר) כמ"ש לעיל אות מ"ו)

ומצאתי להרב משנת ר' אליעזר בח"א סי' קי"א שהביא מחלוקת הנ"ל וכתב דהריטב"א בתשו' שהביא מרן הב"י בח"מ סי' ל"ג סעיף מ"א (בד"ה כתב הריטב"א בתשו') קאי בסברת הריב"ש שכתב לא אמרינן עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה אלא כשכל העדות היה לתועלת אחרים אלא שהם פסולים לזה וכשרים לזה וכו' אבל בכאן שהדבר שאינם נאמנים עליו הוא עדות שאמרו לעצמם אינו בדין זה לפי שכל המעיד לעצמו בין לזכות בין לחובה אין עליו שם עדות אלא כבעל דבר עצמו ומזכה או מחייב לעצמו דעדים חלוקים הם לעצמם לבד מבעלי הדין וכדאמרי' בפ"ק דמכות במקיימי דבר הכתוב מדבר עכ"ל וכ"כ הרב מוהריק"ש בס' ערך לחם סי' ל"ג סט"ו בקיצור עי"ש וכתב עוד במשר"א דהרב הנמק"י בפ"ק דסנהדרין קאי בשי' הריב"ש שכתב אדם קרוב אצל עצמו דאינו חל עליו תורת עדות כלל ולפיכך לא אמרינן עדות שבטלה וכו' קמ"ל דאשתו כגופו והילכך נאמן לגבי הבועל דכל מידי דלית בה תורת עדות לא אמרינן עדות שבטלה דאין כאן עדות בטל כ"ל וכתב עוד דהרב דברי אמת בכ"י הביא מחלוקת הנ"ל דרב נתן והר"ב התרומות והרא"ש ורבינו יואל שהביא המרדכי בפ"ק דגטין סי' שכ"ג חולקים על הריב"ש והוא הוסיף שגם הראב"ד בהשגות בפי"ב מהלכות עדות והמפרשים שהזכיר הראב"ד שם חולקים על הריב"ש ותמה עמ"ש הרב משל"מ שכמה מרבוותא סברי כהריב"ש ולא ידע מי ומי הם זולת הריטב"א והנמק"י ולעומתם קיימו רבוואתא הנ"ל דלא כהריב"ש עי"ש בד' קנ"ה (מד"ה והגם) והרב ש"ך בסי' ל"ו ס"ק ט"ו נקיט סברת הריב"ש ולא הזכיר שום חולק בזה ועי"ש במשר"א מה שהעיר עליו גם הרב כנה"ג שם אות א' הביא סברת הריב"ש בלי שום חולק עי"ש אך הג' בתומים רס"ו ל"ז האריך לפלפל מאד בסברת הריב"ש ובאורים שם ס"ק ט"ו כתב בפירוש דהך מילתא דהריב"ש לאו דברי הכל היא ובמחלוקת שנויה עי"ש

המורם מכל הרשום דשלמים וכן רבים קיימי בסברת הריב"ש דנוגע בעדות אינו מבטל כל העדות והם הרבנים הריטב"א ונמק"י שהזכיר הרב משר"א וכבר כתבתי שגם הרב מוהריק"ש כתב כדברי הריטב"א וכן דעת מוהריט"ץ בסי' רי"ח ומשל"מ וש"ך וכנה"ג כמו שכתבתי למעלה וא"כ לענין מעשה אף דשרים רבים חולקים וסברי דגם בנוגע לעדות אמרינן עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה מ"מ אין כח בידינו להקל עפ"י סברתם ואם יארע כזאת בעידי קידושין לא נוכל לומר דאין בקידושין ההם ממש לפי שנתבטלה העדות מחמת צירוף הנוגע בעדות. אלא צריכה גט לחוש לסברת הריב"ש דנוגע בעדות אינו מבטל עדות הכשרים

ובמכתב שקבלתי מידידי הגאון מוהר"ר אברהם ישראל לעניר א אבד"ק טראשפאל יצ"ו בעסק המקדש בפני עדים ואחד מהם היה נוגע בעדות ראיתי שכתב שאין בקידושין ההם ממש על פי כמה טעמים השייכים בנידון ההוא ואחד מיסודי ההיתר הוא כיון שעד אחד הוא נוגע בעדות שהעד הוא משרתו של המקדש וכיון שהמתקדשת היא בת גביר ניחא ליה שישא אדוניו בת גביר כמ"ש הרדב"ז לענין קדושין הביאו הפתחי תשובה בח"מ רס"י ל"ג ועוד הביא הרב עליון נ"י דברי הרב מוהריב"ל שבפ"ת ח"מ סי' ל"ז ס"ק י"ג דמוכח דלא בעינן הנאת ממון דוקא וכתב שכן מוכח בפ"ב דכתובות ג' שישבו לקיים את השטר וכו' ופירש"י משום דגנאי הוא. וגם י"ל דחשיב נוגע שחושש לתרעומת בעליו אם לא יעיד כרצונו ובכה"ג חשיב נוגע כדמוכח מדברי התוספות בב"ב ד' מ"ג ד"ה מפני בתירוצם השני (אמר המחבר בענין זה כבר כתבתי למעלה באות נ"א מד"ה והנה ממ"ש הרדב"ז וכו' אי בעינן הנאת ממון והוא בקונטרים זה דסי' ע"ג לך נא ראה) ונוגע פסול מדאוריתא כמ"ש הפ"ת אה"ע סי' י"ז ס"ק י"ט (דאילו היה פסול מדרבנן צ"ע אי אמרינן דתתבטל כל העדות כמ"ש הפ"ת ח"מ רס"י ל"ו) וקי"ל דנמצא אחד מהם קרוב או פסול דבטלה כל העדות וליכא אף עד אחד וכמ"ש מרן הב"י בח"מ סי' ל"ו בשם תשו' הרשב"א. ואף דהש"ך שם ס"ק ט"ו כתב בשם הריב"ש דנוגע אינו מבטל כל העדות וכ"כ הנו"ב קמא אהע"ז סי' ז"ך מ"מ זה אינו בהחלט עיין פ"ת ח"מ ל"ד סק"א בשם האו"ת כ"ח סק"ג ובפ"ת ל"ז סק"ב דמבואר שם דיש חולקים ע"ז וגם הרא"ש והבעה"ת לא ס"ל כן כמובא דעתם במשל"מ בפ"ד ופי"ד מהלכות עדות וא"כ בנדו"ד להרא"ש ובעה"ת בטלה כל עדות אחרי כי איתנהו בגדר כל התנאים המבוארים בח"מ ל"ו דכיונו להעיד והעידו בב"ד וגם ידע והכיר בחברו שהוא פסול ואנן סהדי דידע בחברו שהוא משרת אצל המקדש ואף דלא ידע הדין דתתבטל כל העדות ע"י צרופו דלאו דינא גמירי אפי"ה זה אינו מזיק לן וכמ"ש הש"ך בח"מ סס"י ל"ו עכ"ד הרב הנ"ל יצ"ו במה שנוגע לפרט זה וגם כתב דגם בקידושין אמרינן דבטל העדות ע"י צירוף כמ"ש הריטב"א בחי' לקידושין ד' מ"ג. ומ"ש הב"ש סי' מ"ב סק"ח דלהרא"ש לא נפסלו בעת הקידושין והוי